סיימתי לקרוא את רוזנפלד לפני כמה ימים ועדיין לא ברור לי עד הסוף מה אני חושב עליו, אז חשבתי לשבת ולכתוב ואולי אגבש דעה ברורה יותר תוך כדי. אתחיל מכך [...]

החזאית / תמר וייס גבאי (הוצאת לוקוס) אפתח בגילוי נאות – אני מכיר את תמר וייס גבאי כמה שנים ואפשר להגיד שאנחנו מיודדים פייסבוקית. אמנם עד היום לא קראתי את [...]

"היה היתה" הוא הספר הקולי הראשון שסיימתי לשמוע (אם כי מאז סיימתי כבר עוד אחד), וכנראה ראוי שאתייחס בכמה מילים לחוויית שמיעת ספר. כמו שכתבתי כבר במקרים קודמים, שמיעת ספרים [...]

השבוע הגיע אלי הסיפור הקצר-ארוך הזה של רון דהן – מרכבה – ואף על פי שבדרך כלל אין לי סבלנות לקרוא ספרות ישראלית שמתרחשת באחת המלחמות שלנו, בכל זאת העליתי [...]

באפריל 2013, ארבעה חודשים אחרי ש"קורא בספרים" עלה לאוויר, פרסמתי כאן את השאלון עם הסופרת רוני גלבפיש; בתשובה לשאלה "איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך" היא ענתה "כמו אבלאר, כמו [...]

כיוון שאנחנו נמצאים בימים של הכנות לחג ולחופשות, אקפיץ קודם כל את השורה התחתונה של הביקורת הזו אל עבר הפסקה הראשונה, ואגיד לממהרים מביניכם ש"את כל הילדים בעולם" הוא ספר [...]

מי שעוקב אחרי הביקורת ב"קורא בספרים" ודאי הבחין בנטייה שלי לכתוב על ספרים לא כל כך חדשים (בחודש שעבר, למשל, כתבתי על הספר הראשון של הארי פוטר שקראתי לראשונה כמעט [...]

אנחנו עצובים לבד בערב שישי אחד הלכתי לקבלת שבת בבית כנסת קטן בתל אביב. בית הכנסת התגלה כשובה לב באופן מפתיע. חסר אפיון, נטול אג'נדה. על השולחן, יחד עם עלוני [...]

כשקיבלתי בדואר את הספר "שימורי אהבה" של ענבר אשכנזי לא חשבתי לקרוא בו מיד, כי כבר הייתי באמצע קריאה של ספרים אחרים; אבל כשפתחתי במקרה את הדף הראשון, משהו שם [...]

קודם כל, אציין שאת הספר קראתי על גבי הקינדל שלי (עותק שהגיע באדיבות בוקסילה והספריה החדשה), ובהזדמנות זו אחזור ואמליץ על קריאה בקינדל שהיא נוחה, ניידת ומאפשרת להחזיק ספריה שלמה [...]

את "עיר ימים רבים" של שולמית הראבן קניתי בעקבות סקר שערכתי בבלוג באוגוסט האחרון ובו שאלתי על הספרים העבריים הטובים ביותר. אמנם הספר הגיע רק למקום ה-11, אבל כשעמדתי כמה [...]

הביקורת הבאה פורסמה לראשונה במגזין "ד'קמפוס" שמחולק באוניברסיטאות ובמכללות השונות. אפשר לקרוא במגזין בלינק הזה, ובעמוד 45 מופיעה הביקורת בתוספת 3 המלצות לספרים שעוסקים ברוק. כאן אביא את הגירסה הלא ערוכה, ולכן [...]

כתיבה חסרת גבולות כשסיימתי לקרוא את הרומן הקצר של לאה איני "בת המקום" נתקלתי במקרה בפוסט הזה בבלוג של מירי שחם, שניסח בדיוק את כל מה שהרגשתי וחשבתי. אנסה בכל זאת [...]

הביקורת הבאה פורסמה לראשונה במגזין "ד'קמפוס" שמחולק באוניברסיטאות ובמכללות השונות. אפשר לקרוא במגזין בלינק הזה, ובעמוד 52 מופיעה הביקורת בתוספת 3 המלצות לספרים בז'אנר הנואר. בבלוג אביא את הגירסה הלא [...]

מכדררת החיוכים זהו סיפור על אישה קטנת קומה המגשימה חלום. בילדותה, הליקופטרים לרוב היא ציירה במחברותיהּ, ובבגרותה - חלקי הליקופטר להרכבה עצמית היא רוכשת, ובונה מהם "חרק אדום". בתוך הכלי [...]

חוויה מבלבלת בביקורות שפרסמתי בבלוג ציינתי לא פעם שבשנים האחרונות אני נמצא במסע כיבוש כנגד הבורות הספרותית שלי. מלבד קלאסיקות עולמיות וקלאסיקות לילדים ונוער, ישנן גם הקלאסיקות של הספרות העברית, שבהן הבורות שלי [...]

נפתחות ארובות החמלה  אם היו עושים מסיבה למִסְכֵּנוּת – מסמר הערב היה הגיבור האנונימי של "מזל עורב" של אמיר גוטפוינד." מאז ומתמיד היה בודד, ועתה נדמה שכתר הונח על ראשו: הבודד [...]

תמימות פוסט-מודרנית ספרו של ארי ליברמן, "אלופי התמימות" יצא לאור בחורף האחרון וזכה לקבלת פנים פושרת למרות שמדובר באחד מספרי הביכורים המעניינים והרעננים של השנה. הוא אינו מושלם, אבל הוא [...]

הקטע הפותח את "צעקה הפוכה" של סלין אסייג (מובא כאן בהמשך תחת "ציטוט נבחר") הוא אחד הקטעים המסקרנים והמטלטלים ביותר שקראתי בספרות העברית (אולי בספרות בכלל). זו כניסה כל כך [...]

בספינת הזיכרון ספרו  החדש של יצחק מאיר 'אל חוף מבטחים[1] כמו ספרו הקודם "אישה אחת", מעוררים עיון במעמדה של הספרות היפה, המקוננת על זיכרון אישי אך מחויבת לאמנות הסיפור. בספר [...]

 מסע לתוככי איראן  אני רוצה לפתוח בווידוי: אני לא חובבת ספרי מתח ובטח לא על המוסד, איראן, הגרעין וכל היוצא בזה, אבל משהו בי בכל זאת אמר לי לנסות. אולי [...]

בקצרה (מתוך גב הספר): בתנופה סיגנונית מרהיבה ובהשתלחות דיונית-צרברלית שלוחת-רסן מציג לפנינו עמיחי שלו שני טקסטים, היכולים – ביחוד הראשון והבולט שבהם, “חדר בלי דלת” –  להיקרא כווידוי, כפירוט הכנות [...]

אגרוף רגיש לתוך הבטן את הספר הזה קראתי אי שם בתיכון, כמה שנים טובות לפני שקראתי את "בינת השכווי" המוכר והאהוב של אביגדור דגן. עבר קצת זמן מאז שקראתי אותו [...]

  כתיבה חשוכת מרפא   הקורא קורא. הסיפור, העלילה, הדמויות, הקונפליקט כובשים אותו. מי כתב ואיך כתב פחות מעניין אותו - מבחינת תהליך הכתיבה אני מתכוונת, לעולם לא מבחינת הרכילות. [...]

גלגולו של כהן "הבית אשר נחרב", ספרו של הסופר הישראלי-ניו יורקי, ראובן נמדר, זכה לתגובות נלהבות ולמספר ביקורות מעמיקות מאז יצא לאור באוגוסט האחרון. עם זאת, חשתי אי נוחות ותחושת [...]

מוזיאקה חברתית פאולו קולו כתב עליו ספר (2005), חורחה לואיס בורחס כתב עליו סיפור (1947), והנה גם אגור שיף כתב את "המאחרים" שיש בו מעין אובססיה הלובשת ממדים של בן דודו [...]

בקצרה (מתוך גב הספר): שישה סיפורים ייחודיים הנוגעים בבדידויות אנושיות, שונות ומשונות, פרי עטם של אסף סעדון, אסתי ג. חיים, כנרת רובינשטיין, יהודה ויזן, עלית קרפ ויעל שכנאי, בעריכת עמיחי [...]

בקצרה (מתוך גב הספר): משוחרר, ספרו הראשון של יונתן פיין, הוא קובץ סיפורים ישראלי שהולך בגדולות. בכישרון סיפורי ובלשון עשירה ומדויקת, המתכתבת עם יצירות מרכזיות בספרות העברית, נוגעים סיפורי הקובץ [...]

בקצרה: בת יורשת לבדה את בית הוריה; סיבת הירושה: ספונג'ה. דניאלה טרוץ מישראל זוכה בפרס נובל כללי ("כלכלי?" "לא, כללי"). רוכב אופניים משנן ספר ללימוד יידיש במסע במדבריות אפריקה. אשה [...]

דמיינו את זה: תוכנית טלוויזיה שמתארת פוגרומים שמבצעים חילונים בדתיים, שריפת מקוואות בבני ברק, דקירת ילדים חרדים. אפשר רק לנחש איזו מהומת אלוהים הייתה קמה אם היה נמצא בכלל הערוץ [...]

משפטי הגולם הכל החל  בפראג לפני 400 שנה בסתם פגישה של שני זקנים: רב יהודי - המהר"ל,  והוד רוממותו הקיסר רודולף השני - "משוגע בחסד עליון". שני אלו, כתבו ו/או [...]

בקצרה (מתוך גב הספר): "לכל אחד מאתנו היה את הסיפור שלו. לא התכוונו להתאגד, זה היה רגע טהור של הישרדות: אדם נופל ונאחז ביד, ואם גם היד נופלת? מחזיקים ידיים [...]

דהירה בנתיב פירורי החיים לכל סיפור יש 9 נשמות פותחת ואומרת גבריאלה אביגור-רותם ומיד היא מתחילה להתרוצץ ולשעוט, לרקום ולטוות קורים בין חיים למתים, בין ילדים להורים, בין איש לאישה, [...]

בקצרה (מתוך גב הספר): חמישה סיפורי בריחה, פרי עטם של יובל בן עמי, חגית גרוסמן, זוהר טשרטוק, שהם סמיט ותמי לבנת מלכה, בעריכתו של יותם שווימר. "כתיבה על בריחה היא [...]

ממתק כשפני   כאשר מגיעים ספרים חדשים לספריה, נהוג בקרב הספרנימיות (טוב, אלה שקוראים ספרים, לפחות) להתלהב מהם, גם כשאין ממש ממה. כל אחד – טעמו, כל אחת - טעמה, [...]

כל ההתחלות ביאליק כותב סיפור ראשון/יואב איתמר הסיפור "אריה בעל גוף" סיפורו הראשון של ביאליק, איננו סיפור קל לקריאה. אולי אפילו קצת משעמם. אפשר לסלוח לביאליק על כך, כי מטיבם [...]

"כל מה שאני אומרת," אמרתי בנימה קצת יותר מפייסת, "זה שנוצרו כאן שני מעמדות: אנשים שזקנתם מובטחת ואנשים שכרגע מעדיפים להתעלם מזה שהיא תהיה מרה ממוות. אבל כסף יש לכולם. [...]

בקצרה (מתוך גב הספר): 25 שנים מנהלת נעמי את גן הילדים שלה בצפון הישן של תל אביב, לא הרחק מחוף "מציצים". אין זה דבר קל, לשאת באחריות לביטחונם ולרווחתם של [...]

 בקצרה (מתוך גב הספר): "בשנת 1930 התאבדו אצלנו במושבה שלושה איכרים. אך בניגוד לרישומי הוועד ולמסקנותיו של השוטר האנגלי, ידעו אנשי המושבה שרק שניים מהמתאבדים שלחו יד בנפשם, ואילו המתאבד [...]

בקצרה (מתוך גב הספר): גיבורי הרומן בוא כמו שאתה, הם איתמר, מאיה ויותם. סיפורם הולך ונפרש מנקודת מבטו של איתמר, הנוסע מתל אביב לקיבוץ כפר גלעדי שבצפון, לבקר את מאיה, שהיתה [...]

בקצרה (מתוך גב הספר): פתאום הכול היה ברור ואפשרי. כן, הוא יעשה משהו הערב, ובערב שלאחריו, ובכל הערבים. בבת אחת נחתה עליו ההכרה שהחיים לא נגמרו, וגם הוא יכול להשתתף. [...]

לקראת סוף השירות הצבאי שלי החלטתי להכין את עצמי לפסיכומטרי ולהתחיל לקרוא ספרים באנגלית. ביום ראשון אחד, כשחיכיתי בתחנה המרכזית של חצור הגלילית להסעה לבסיס, נכנסתי לחנות ספרים וניגשתי אל [...]