אלך לי למשימות היום: לנקות ולישון. אני רוצה שיעזבו אותי לנפשי. כשתגיע השעה אאסוף את בני מהגן; אתנצל שהייתי קשה אמש, פקעת עצבים חסרת סבלנות, ואתפלל שלא גרמתי לו נזק. [...]

בתוך לב העולם לִיל הגיעה סוף סוף למקום שחיפשה: האסיפה הגדולה של מועדוני הקריאה של אמריקה. היא היתה סופרת ישראלית בשמלת פשתן לבנה, העיר היתה לב העולם, ולְלִיל היו בעיות [...]

משהו קטן על האכזבה. האכזבה מתשוקות, מהזעם. האכזבה מהאפשרות לשינוי. אכזבה צריכה ציפיות. ובניגוד למה שחושבים, ציפיות לא קשורות למציאות אלא לתחושת הכוח. אדם מרגיש: הנה יש בי כוח לשנות. [...]

אסתי ג' חיים: "יום רגיל, מקומי, אישי, בינלאומי של אשה רגילה, מקומית, בינלאומית, בתקווה שכל הימים יהיו ימי אשה בינלאומיים, ללא צורך ביום אחד כזה כדי לזכור ולהזכיר שאנחנו עדיין [...]

תמיד נמנעה מלעבור דרכו. זיכרון דהוי של מפגש לא מוצלח תבע ממנה כבר שנים לעקוף את חנותו בקומה השניה של המרכז המסחרי. היום זה היה שונה, השעה לחצה. נקרעת מעומס העבודה [...]

נועה הוציאה במהירות מהתיק את קופסת הסיגריות הכחולה ושלפה מתוכה סיגריה דקיקה. בקושי הספיקה להדליק אותה מהסיגריה שעישנה לפניה, קירבה סיגריה מול סיגריה. היא לא נהגה לעשן בצרורות, אבל בגלל [...]

הפעם הגעתי בזמן לרופא השיניים. אני עולה במדרגות המעוגלות לקומה השלישית בבניין הישן במרכז תל אביב, יד אחת מונחת על מעקה העץ החום שמי יודע כמה ידיים כבר חלפו עליו, [...]

בבוקר כמו זה בדיוק, הגיע אותו אחד שרצה בארץ הזאת, אליה ואל מילותיה, לשכון כאיש חדש. לא ידע שפתה, האיש הזה. על אף שכמה לדעתה כל חייו. או כך בכל [...]

קודם כל אספנו ידיעות: הזקיף יורד מהמגדלור בכל שעה עגולה וצועד מסביב למגרש. הזרקור מדדה אחריו ומאיר בכל רבע שעה. ב-ורבע הוא מגיע לפינה המזרחית, ב-וחצי לדרומית, ב-שלושת רבעי לפינה [...]

בין החורף לקיץ הזה רציתי תינוק משל עצמי, למדתי לנהוג והתאמנתי בלהאמין בדברים מחדש. הכל התחיל להיות מחזורי מידי. בחגים, במוספי העיתונים, בתהפוכות מזג האוויר. מלאכת הבאת תינוק לעולם, כמו [...]

שלום לכולם,  לפני כשנתיים מדור הסיפורים הקצרים ב"קורא בספרים" עבר לניהולה ולעריכתה של תמי לבנת מלכה, ומאז התפרסמו בכל שבוע סיפורים קצרים שעברו שהיא בחרה וערכה. בעקבות אילוצי לו"ז, תמי [...]

אני בטוח שיש הרבה שבאים אליך ואומרים שהם משוגעים כדי שישחררו אותם מהצבא. אני לא ככה. לא רוצה להתגייס. יש לי כבר חיים אחרים. בקנדה. מונטריאול. לא קשור לישראל, לא [...]

זאת לא אגדה. הסיפור אמיתי. אני הגורם המוסמך ביותר לאשר את זה. איך זה? כי אני המפלצת שעליה דיברתם. אגב, כשמדברים על מנהל ולא על מנהלת, אמליץ שתגידו "מפלץ"... תירגעו. [...]

הצפצוף העמום שנשמע מתוך כיס מכנסיו של יחזקאל הקפיץ אותו. הוא שלף את הטלפון וביד רועדת בדק את הודעת המייל שהתקבלה, הודעה לה חיכה בציפייה דרוכה מהרגע בו שלח את [...]

Государь ты мой батюшка родимый! Не вози ты мне золотой и серебряной парчи, ни чёрных соболей сибирских, ни ожерелья бурмицкого, ни венца самоцветного, ни тувалета хрустального, а привези ты мне [...]

פעם בשבוע אני מבקרת את דודה רבקה באחד המוסדות הגריאטריים בכפר סבא. זו יכולה הייתה להיות עוד אחת מאותן חובות משפחתיות שאינן נעימות בעליל, בראש ובראשונה כיוון שלדודה רבקה היו [...]

לא מזמן מאשה חגגה יום הולדת 65. היא מרגישה כאילו היא צעירה לפחות בשלושה עשורים. כשהיא מביטה במראה בבוקר, בעת צחצוח השיניים, משונה לה לראות את הקמטים שהזמן חרט על [...]

עכשיו זה כבר ברור לגמרי. הוא פשוט לא אוהב וזהו. לא יעזור שאלך למספרה לעשות צבע. לא יעזור שאגש לשושנה לעשות גבות ושחי. הוא פשוט לא אוהב וזהו. היו לי [...]

אני זוכרת את היום הראשון שלה במשרד. היא הייתה שקטה למדי, ובקלות ניתן היה להחמיצה עוברת במסדרון. אבל שמנו לב אליה בכל זאת, בגלל שהיא החליפה את שמעון העצוב, אשר [...]

ביום זה ממש, מסיים משה כהן, סבא שלי, למעלה מארבעה עשורים של עשייה וניהול של תחום החשמל בקיבוץ. משה קיבל לידיו את ענף החשמל, כשהקיבוץ עוד בחיתוליו, והמדינה שרויה בטלטלה [...]

הכאב ברגלה היה חד וקצר. היא עוד הספיקה לראות את הגל המתערסל הצידה, ראשו משולש קהה זוויות ולאורך גופו מזגזג קו חום עבה. היא נשכה את שפתיה. שתי נקודות אדומות [...]

דורית הייתה בדרך החוצה כשהטלפון צלצל. היא התלבטה אם לענות, אבל הסקרנות הכניעה אותה, והיא השילה מעליה את התיק ואת השקיות הכבדות שמשכו את זרועותיה לרצפה. "הלו." "דורית, דורית ברוש?" [...]

1. בטח תשאלו אותי עכשיו למה לי להיות ליצן. אז אם תשאלו, אני אומר לכם, "כי אני לא יודע להיות משהו אחר." יש דברים שאנשים לומדים לעשות במהלך החיים ויש [...]

מול הבית שלנו השתרע שדה רחב. כשהייתי עומדת על קצות האצבעות וזוקפת את ראשי מבעד לחלון, הייתי מצליחה לראות את סופו עד קצה האופק, נוגע בעננים. בקיץ היה מתמלא בקוצים [...]

יום לאחר שכרמל נולדה, הגיעה למחלקת יולדות אישה מרשימה, שהציגה את עצמה כדיילת מכירות של מפעל הפיס. היא ניסתה לשכנע אותנו לעשות מנוי. "מה איכפת לך," אמרה לי בקול צרוד, [...]

יוֹם אֶחָד קִיבָּלְתִי אוֹמֶץ. הָיית עִם חָבֶרִים. נִיגָשְתִי אֶלָיך וֶאָמָרְתִי: מָה שֶהָייתִי רוֹצָה לִהִיוֹת זֶה הָרֹאש הָכָּרוּת וֶהָיָפֶה שֶלָך. צָחָקְת. מִישֶהוּ אָמָר לֶמִישֶהוּ אָחֶר נִרְאֶה לִי שֶהִיא שִיכּוֹרָה וֶהָלָכְתֶם. אָנִי [...]

היא אמרה, בוא ניפגש מחר. ומחר הגיע למחרת בערב. במכונית ישבה אף מתוק. שיער חצוף. עיניים ירוקות. חיוך מתריס. רגל יחפה על המושב, השנייה בכפכף, שלטה על פורד גדולה. אמרה, [...]

זה מתחיל מכלום. חלל ריק. דף לבן. זנב של נחש חומק בחולות. גבר עומד במרפסת. אתה נותן לו מבט. אתה נותן לו צעדים. ריח. כן, אפילו ריח.      למחרת אתה [...]

אתה מכיר את הדרך. אומנם כבר חשוך אבל זה חלק מהעניין. אתה מחנה את הטרקטור מתחת לעץ הפקאן. קליפתם של האגוזים כבר חומה, חלק מהם כבר ביצעו את ההתאבדות הפרטית [...]

״בכל יום שעובר אני נהיית יותר ויותר שכולה״ -״הגר, אם לא תפסיקי להשתמש במילה הזאת, אני נשבע לך-״ ״מה תעשה לי? שכולה, שכולההה, שכולה לה לההההה!״ הגר הקיפה את יונתן [...]

הפסנתר אותו פסנתר, הבית אותו בית, את כולם הכירה היטב, מקרוב. כל אלה היו אמורים להשרות עליה ביטחון, מהסוג שמגיע עם הכרות קרובה וקבועה. פעמיים בשבוע ביקרה כאן, נודדת עד [...]

טיפה עגולה נשרה אל הכיור, מזכירה טיפה אחת של חסד, של רחמים ושל אהבה שהייתה שם פעם. "הגעת" ציינה דנה אל דמותו המעורפלת, השקופה משהו, "האמת היא שלא חשבתי שתבוא." [...]

  על שבילי בית העלמין הסתובבו בני עלומים רבים. זוגות זוגות, חבורות חבורות, פסעו לאיטם בתוך סבך של עצים ואבן, פרחים ומלאכים - נשאבו אל אחוזת קבר ממנה בקעו צלילי [...]

זה מוזר להכיר מישהו טוב כל כך, בלי לדעת את שמו. כשיודעים את השם, הכול שונה. אפשר לומר: "אני מכירה את זה וזה. הוא יושב אצלי בקפה בכל בוקר". אפילו [...]

הכל התחיל מזה, שכל כך רצינו כלב. ביקשנו כלב ביומולדת שלי, ביומולדת של מוני, ביומולדת של התאומים וגם בפסח. אמא אמרה שאנחנו סתם מבזבזים את כל המתנות שלנו ככה, כי [...]