היי יאיר, אנחנו נפגשים כאן לכבוד צאתו לאור של ספרך החדש והרביעי במספר – “שמשהו יקרה”.  ספר לנו קצת עליו – במה הוא עוסק ואיך נולד הרעיון לכתיבת הספר הזה?

אהלן. כן. ספר חדש. פחד אלוהים.

יש בו חמישה סיפורים, על אנשים שההווה לא מספיק להם. שאפור להם בלב. אז הם יוצאים למסעות, הרחק מעצמם, הרחק מאיזורי המחיה והנוחות שלהם – כדי “שמשהו יקרה”.  גם אני, כמו הגיבורים שאת סיפוריהם כתבתי, לא ממש יודע מה אני עושה בחיים האלה, ואת חלק מהמסעות שהם עברו, חוויתי גם אני על בשרי, או בנפשי.

הספר הזה הוא ניסיון שלי לדייק את המאבק הנואש, שאני חי בו. המאבק אחרי המשמעות, ואחרי הנחמה שהיא עשויה להציע.

shemashehu_yikre_cover1

במה שונה הספר מספריך הקודמים? האם יש משהו שמאפיין לדעתך את כל הספרים שלך (מלבד העובדה שאתה כתבת אותם)?

הוא שונה. בניגוד לספריי הקודמים – אני גאה בספר הזה מאוד. אני אוהב אותו. ושלם איתו. הספרים הקודמים שלי יצאו מתוך חשש ומבוכה, אבל מאחורי הספר הזה אני עומד. זאת פעם ראשונה שאני מעיז ללכת לחנויות ולבקש ממוכרות ומוכרים לקרוא בו. כי אני מאמין בו, ובחוויה הספרותית שהוא יכול להציע.

השאלה השנייה ששאלת מעניינת. נדמה לי שבכל הספרים שלי יש ניסיון לשלב בין צורה לבין תוכן, בין סגנון לבין מהות. אני מאוד אוהב כשזה מתרחש בקולנוע, ולכן חשוב לי מאוד לנסות להציע חוויה דומה דרך המילים שאני כותב.  לא יודע אם אני מצליח.

בספר הקודם שלך, “יאיר ויהונתן”, שילבת קודי QR כך שהקוראים יכלו לצפות בסרטונים שילוו את הקריאה שלהם. מה אתה חושב על הרעיון הזה בראייה לאחור? איך הקוראים הגיבו לזה? והאם חשבת לשלב אלמנטים ויזואלים גם בספר הנוכחי?

אני חושב שזה היה רעיון מבריק ומרגש. אני חושב שספרות (מילים יפות) – חייבת למצוא דרך לחגוג ולהתגרגר על כל השפע שהמסכים הקטנים שאיתנו יכולים להציע. לגבי התגובות – היו כמה קוראים שעברו חוויה ספרותית מטריפה. חלק מהם כותבים לי עד היום – שהם לא מסוגלים לקרוא כבר סתם ספר. בלי הקרקס שהצעתי. אבל היו הרבה קוראים שסלדו מהרעיון. שהתרחקו ממנו. שהעדיפו לקרוא את הספר ‘נקי’. זה גם סבבה בעיני.

גם בספר החדש חשבתי ליצור חוויה ספרותית וקולנועית. דמיינתי מעין תמונות סטילס זזות – שילוו את הסיפורים בריל טיים, מעמוד לעמוד, בסמארטפונים. אבל האנשים החכמים ב’כתר’ הרגיעו אותי מהר. ובצדק, אני מניח. לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמיים.

yair_veyonatan1

ובהמשך ישיר לשאלה הקודמת: פרט להיותך סופר אתה גם קולנוען. איך אתה מנווט בין שני הכובעים האלה? האם העובדה שאתה קולנוען משפיעה על הכתיבה שלך (ואם כן, איך)?

אפשר להתברבר באריכות על ההבדלים בין שני הכובעים, אבל האמת היא שהתודעה שלי לא מפוצלת בכלל. אני מנסה להיות סטורי טלר. יש לי סיפורים לספר. אני מספר אותם. איפה שרק אפשר. זה הכל.

יחד עם זאת – לימודי הקולנוע השפיעו עלי עמוקות, בכך שהם עזרו לי להגדיר את עצמי כאדם יוצר, ושלחו אותי לחיים האלה עם סנסורים יותר רגישים. כשהגעתי לסם שפיגל אהבתי לכתוב. היום אני מסתובב בעולם הזה כמו צייד. מחפש סיפורים. מרחרח השראות. זה כל מה שמעניין אותי. וזה גם מה שעוזר לי לצלוח את החיים האלה, שהתאכזרו אלי לאחרונה, בקטע מפחיד.

ולסיום – תוכל להמליץ לנו על ספרים טובים שקראת לאחרונה? או פנינות חבויות שאף אחד לא מכיר?

אני מסיים עכשיו את הכרך השני בסדרת “המאבק שלי” של קרל אובה קנאוסגורד. לספר קוראים “גבר מאוהב”, ואני קורא אותו כיצירה שעוסקת באומללות הגברית המודרנית, באופן מופתי. כמו שכבר אמרתי, אני גבר שמסתובב בעולם הזה, הלום ומבולבל. וקנאוסגורד מזכיר לי שאני לא לבד.

אם זה בסדר, אני רוצה גם להמליץ על ספרים שעוד לא יצאו, ועל סופרים שעוד לא נולדו – אבל אני ממתין להם בציפייה דרוכה. הרומן השמנמן ששמי זרחין מבשל עכשיו, למשל, מסקרן אותי מאוד. גם ספר הביכורים החדש של עידו גפן – בחור גבוה ונוגה וחכם – מאוד מרגש אותי. מראש. והוא לא היחיד. יש כמה ברבורים מוכשרים שנמאס לי לקרוא רק בפיד או בפרטי. יהודה גזבר חייב להוציא ספר. חייב. חלאס. וגם צור ארליך (המבריק). ורואי רביצקי (הרומנטיקן). ופנינה גפן (שכולה חסד). ויובל בן עמי (כדור האהבה). וצבי פרידלנדר (פוסטר וואלאס ציוני). כמה פאקינג כישרון יש להם. אני כל כך רוצה להחזיק ביד ספרים שלהם. כן. בהחלט. יאללה כבר, חולרות, צאו מהארון. הביאו לנו פרוזה. הספרות העברית, ואני, משוועים למילים היפות שלכם. תודה.

2000532000b

 ***

 יאיר אגמון הוא סופר ובמאי קולנוע. בימים אלה רואה אור ספרו הרביעי “שמשהו יקרה” (הוצאת כתר). קדמו לו “חפ”ש: מחשבות צבאיות ומחויכות על פרשיות השבוע והמועדים”, “עם הארץ – סיפור מסע” ו”יאיר ויהונתן”.

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.

בחמישי הקרוב יערך אירוע השקה לספר במועדון ה”בלוק”. פרטים כאן

עוד על הספר:

ג’ינגי’ת מבולבלת נוסעת לפסטיבל רוחני במדבר, ולא מצליחה לזרום עם כלום, גם לא עם עצמה. רב ותלמיד נסחפים בסיפור אהבה משונה, ומוצאים נחמה בזיעה, בתורה ובבשר. מפגש אקראי של גבר עם זונה טובת לב בלאס וגאס טובע בו חתימה שלא תימחה. צעיר חילוני נוסע לחגוג את ראש השנה באומן, קרוב לרבי נחמן, עם ההמון המשתוקק, ולא מפסיק להתגעגע. אליק וחבריו החרמנים יוצאים לחגוג את שחרורם מצה”ל בהפלגה צפופה של מנו ספנות, בלב ים, כשברקע הולמים מבזקי המלחמה של ימי צוק איתן.

רומן הסיפורים של יאיר אגמון מתפלש בעולם הזה, בלי להתבייש, ומתוך תשוקה נואשת – אל האמת, אל העלוב והנשגב. הפרוזה ישירה ומסחררת. אכזרית ומלאת עדנה. היא מתפקעת מרצון לגעת בכול. בכל מה שאפשר. גיבורי הסיפורים מסתובבים בחיים האלה עם כמיהה נחושה. שמשהו יקרה. שמשהו יקרה.

984038