הרשימה להלן נכתבה ע”י אסף מונד ופורסמה במדור “שפה זרה” ב-7 לילות של ידיעות אחרונות 


זה לקח להם כמה שנים טובות, אבל גם בתחום הספרות הבריטים מתחילים לאחרונה להיפתח לעולם. הסימנים הראשונים הגיעו על הכללתם בשנתיים האחרונות של סופרים מכל רחבי מדינות האימפריה הבריטית לשעבר ברשימת “גרנטה” היוקרתית, שמסמנת לקהל הקוראים מיהם הסופרים הצעירים והמבטיחים. אבל השיא הגיע השנה, כאשר אל קודש הקודשים של עולם הספרות הבריטי, פרס המאן-בוקר, נכנסו סופרים אמריקאים, רחמנא ליצלן. הביקורת על חילול השם לא איחרה לבוא, אבל היו גם רבים שבירכו על כניסתם של היאנקים וההיפתחות לעולם של האימפריה לשעבר. אלא שדווקא הספר שלו הוענק הפרס בסופו של דבר מעיד על כך שזה לא מספיק.

דוריגו אוונס, גיבור הספר “הדרך הצרה אל הצפון העמוק”, נולד בשנה שלאחר קרב גאליפולי במלחמת העולם הראשונה, שבו עוצבה במידה רבה האומה האוסטרלית המודרנית כחלק נפרד מבריטניה – אותה בריטניה שהעניקה למחבר הספר האוסטרלי ריצ’ארד פלאנאגן את פרס המאן-בוקר לשנת 2014. אם המשפט הזה מרגיש לכם כמו קיטש מיותר וטרחני, אין לכם מה לחפש בספר של פלאנאגן: סיפורו של דוריגו אוונס, גיבור מלחמה מיוסר, הוא ניסיון מלא פאתוס לייצר ספרות אפית נפוחה. הרעיון אולי מעניין – מרבית הספר מתאר את בניית מסילות הרכבת בבורמה בזמן מלחמת העולם השנייה, על-ידי שבויי מלחמה ועבדים אסייאתים, בתנאים לא-אנושיים – אבל הביצוע מעייף ומיושן. כשאוונס, שכמובן קרא את “יוליסס” של ג’ויס כמה וכמה פעמים, שומע מאהובתו שאף אחד היום כבר לא קורא את “יוליסס”, ומשיב לה ש”אף אחד כבר לא קורא היום כלום”, נדמה אפילו לרגע שאולי מדובר בכלל במהלך מבריק, וכי אסופת הקלישאות על החייל המשוחרר והמיוסר היא פארודיה על הז’אנר. לצערנו, היא לא.

narrowroad

אפשר גם אחרת. רק לאחרונה הוכיח “מצדיעים לך, בילי לין” האמריקאי שאפשר לעסוק בספרות מלחמה מהסוג הישן באופן חדשני ומרענן. “הדרך הצרה אל הצפון העמוק”, לעומת זאת, מעורר בעיקר את התהייה מדוע עדיין כותבים כאלה ספרים. אם הזכייה שלו במאן-בוקר מוכיחה משהו, פרט לכך שגברים לבנים ומבוגרים עדיין שולטים בעולם, היא מוכיחה שפתיחת לפריפריה גיאוגרפית לא מעידה בשום צורה על סיכויי ההיפתחות לפריפריה המחשבתית.

____________________

The Narrow Road to the Deep North / Richard Flanagan | Random House Australia, 2014

*) הערה: הרשימה הנ”ל וכל הרשימות שיפורסמו כאן במסגרת הטור מובאות בגירסה הגולמית שלהן לפני עריכת העיתון. 

 

***

 

אסף מונד, 31, עורך ומבקר ספרות ב”ידיעות אחרונות” ודוקטורנט בבית-הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב אשר חוקר את לונדון בזמן מלחמת העולם הראשונה.