הבוקר, יום שלישי, 11 ביולי 2017 בשעה 10 בבוקר שעון לונדון, הוצג בסות’ביס, בית המכירות הפומביות הנחשב בלונדון, מכתב בן שלושה עמודים בכתב ידה של הסופרת ג’יין אוסטן. מדובר במכתב שכתבה אוסטן ב-29 באוקטובר 1812 לאחייניתה אנה לפרוי. עיתוי המכירה אינו מקרי – שבוע לאחריה, ב-18 ביולי, יצוינו 200 שנה למותה של ג’יין אוסטן באירועים שונים בבריטניה וברחבי העולם, לרבות הנפקת שטר על סך עשרה פאונד הנושא את תמונת הסופרת.

תוכן המכתב המוצע למכירה שעליו ארחיב עוד מעט אינו חדש כלל. הוא כבר מופיע במהדורה המוערת של אסופת מכתביה של אוסטן בעריכת דיידרה לה פיי שראתה אור בשנת 1995. ההתרגשות סביב המכתב המוצע למכירה נובעת מכך שמדובר בטקסט המקורי בכתב ידה של הסופרת ולא בהעתקות שעשו בני משפחתה לאורך השנים מיד שלישית ורביעית שעליהן מבוססים רוב נוסחיהם של המכתבים המוכרים לחוקרים ולמעריציה האדוקים. חשוב לציין עובדה זאת בהקשר לביוגרפיה של אוסטן כיוון שכאשר מנסים להרכיב את פאזל מאורעות חייה של הסופרת לאורך השנים באמצעות המכתבים, יש לזכור את האפשרות הסבירה שנפלו שגיאות העתקה במקרה הטוב או שהמכתבים צונזרו במקרה הפחות טוב. יש מכתבים, למשל, שהועתקו כמה פעמים ויש ביניהם הבדלי נוסחים משמעותיים ויש כאלה שרוב הנוסח בהם הועתק מהזיכרון של בני המשפחה. במהדורה של לה פיי, מציינת העורכת שנכון להוצאת אסופת המכתבים לא נמצא המכתב המקורי שנתגלה זה מכבר אלא רק שלוש העתקות שונות שלו. לדוגמה, במכתב שלפנינו יש שורה המופיעה בשתי העתקות של המכתב מתוך שלוש ולא ברור האם מדובר בתוספת של האחיינית או בדבר מה שנשמט מהמכתב המקורי. במכתב המקורי שנמצא כעת, אותה שורה אינה מופיעה. לפיכך יש לתגלית זו חשיבות כשמנסים להפריד בין עובדות להשערות בפענוח דמותה של ג’יין אוסטן.

העלמה ג’יין אוסטן מבקשת בכל לשון של בקשה למסור תודה מקרב לב לגברת הנטר מנוריץ’ בעבור גיליונות הנייר ששלחה אליה ברוב טובה על ידי מר אוסטן, ושתמיד יהיו יקרים בעיניה בזכות הרישומים מלאי ההשראה (שהטעו את העלמה לחשוב שהם פרי מכחולם של הציירים הנודעים ניקולסון או גלובר) של מקומות מעניינים במיוחד, כמו טרפילד הול, הטחנה ומעל לכול קבר רעייתו של הווארד. ללא ספק, העלמה אוסטן כשירה לשפוט רישומים אלו כיוון שבילתה קייצים רבים כל כך בטרפילד אבי כאורחת מאושרת של הגברת וילסון הנכבדה. (לא יכול להיות דמיון מושלם יותר). העלמה אוסטן הזילה דמעות רבות על כל אחד ואחד מהרישומים המקסימים במידה שהייתה משמחת את לבה של גברת הנטר. לו ידעה גברת הנטר עד כמה הנושא מעניין את העלמה אוסטן, ודאי הייתה מואילה בטובה לפרסם ארבעה כרכים נוספים לפחות על משפחת פלינט, ובמיוחד הייתה מוסרת פרטים רבים חדשים במקומות שבהם קיצרה עד כה את היריעה יתר על המידה, למשל בעניין תולדות נישואיה של מרי פלינט להווארד.

העלמה ג’יין אוסטן איננה יכולה לחתום את התמצית הקטנטנה של הגרסה המקוצרת של תודותיה והתפעלותה בלי להביע תקווה כנה שבנוריץ’ עומד לרשות הגברת הנטר אמצעי תחבורה בטוח יותר ללונדון מזה שאלטון עשויה להתהדר בו, כיוון שמרכבתו של פרנקנשטיין, שהייתה גאוות העיר, עומדת כאבן שאין לה הופכין בעשרת הימים האחרונים.

העלמה אוסטן

סטיבנטון

המכתב, כאמור, נכתב באוקטובר 1812, שנה לאחר צאתו לאור של הרומן הראשון של אוסטן, תבונה ורגישות, ובתקופה שבה גאווה ודעה קדומה כבר עומד לרדת לדפוס לקראת צאתו בינואר 1813. בשלב הזה הקריירה של אוסטן מתחילה לתפוס תאוצה – הרומן הראשון שלה זוכה לשבחי הביקורת ולמכירות נאות שאף מניבות למחברת סכום מכובד והמוציא לאור אגרטון כבר מתכונן להדפסת ספרה הבא במהדורה גדולה יותר. אפשר להניח שאוסטן מרגישה שזכתה ביושר בתואר סופרת ולא מהססת למתוח ביקורת ולהתלוצץ בארסיות על חשבונן של סופרות בנות תקופתה. במכתב שלפנינו, אוסטן קוטלת בציניות ובאירוניה המוכרים לנו מהרומנים שלה את ספרה של רייצ’ל הנטר, ליידי מקלרן, קורבנה של נבזות. ג’יין ואחייניתה אנה לפרוי קראו את הרומן בתקופה שקדמה לכתיבת המכתב ואף הקריאו ממנו בקול זו לזו כדי להשתעשע מהעלילה המופרכת, מהקלישאות ומהמלודרמטיות שגודשות את הספר. אוסטן לועגת במכתב להנטר המקדישה תיאורים ארכניים וחוזרים על עצמם למקומות משמימים בעודה מקמצת בפיתוח הדמויות ומערכות היחסים שלהן. כשאוסטן מבקשת מהנטר לכתוב ארבעה כרכים על מערכות היחסים בליידי מקלרן היא מתייחסת לפסקה הקצרצרה שבה מסכמת הסופרת את העניין:

“כומר חדש בשם הווארד הופיע בטרפילד. העלמה לוקרציה חיזרה אחריו והוא חיזר אחרי מרי פלינט היפה. גם כאן היה באפשרותי למלא כרכים גדושים בתשבחות ובברכות על הזיווג שאין שני לו! לאחר שעמדו בניסיונות רבים והתמודדו עם אכזריות איומה מצד האחות הקנאית, באו האוהבים בברית הנישואים…”

ג’יין שולחת עקיצה לסופרת לגבי המקומות המוזכרים ברומן, מקומות שאוסטן ביקרה בהם והכירה אותם היטב בניגוד לסופרת ששגתה בתיאורם. לכן בפסקה האחרונה היא דואגת לשלום מרכבתה של הנטר כדי לרמוז לה שלהבא מומלץ לה לנסוע ולראות את המקומות שהיא כותבת עליהם מראש.

הביקורת המושחזת במכתב לאנה לפרוי מתכתבת עם יחסה של אוסטן לרומנים גותיים וסנטימנטליים שהיו פופולריים מאוד בתקופתה. הרומן נורת’אנגר שאוסטן כתבה עשר שנים לפני המכתב הזה סובב סביב דמותה של קתרין מורלנד, נערה המושפעת עמוקות מרומנים כאלה וחולמת להיות גיבורה של רומן כזה במציאות חייה. גם בכתבי נעורים כתבה אוסטן פרודיות על רומנים כאלה ושלחה את ידה בכתיבה ניסיונית של יצירות כאלה, ספק כדי ללעוג להן, ספק כדי להתנסות בכתיבה בסוגות שונות ומגוונות. כמו כן, אפשר להסיק מהמכתב שבחירותיה של אוסטן כסופרת להעמיק בפיתוח הדמויות ובמערכות היחסים שלהן, בחירות שמשמרות את כוח יצירותיה מאתיים שנה לאחר כתיבתן, נובעות לא מעט מהדלות שפגשה כקוראת ברומנים שנחשפה להם.

המכתב, אגב, נמכר תמורת 162,500 לירות שטרלינג. ברכות לקונה המאושר ולקרובי משפחתה של אוסטן שנכחו באירוע והוכיחו בפעם המי-יודע-כמה שדודה ג’יין המנוחה שווה גם מאתיים שנה לאחר לכתה.

***

סדרת ספרי ג’יין אוסטן רואה אור בעברית בהוצאות “תמיר סנדיק” ו”א(ה)בות”. עד כה ראו אור “אמה” ו”תבונה ורגישות” בתרגומו של שי סנדיק, “אהבה וידידות” בתרגומן של ענבל שגיב-נקדימון וסטלה פנטופל ו”מנספילד פארק” בתרגומה של לי עברון.