לרגל יום השואה, אני מפרסם מחדש ביקורת שכתבתי לפני שנתיים על הספר “ארצות דמים” מאת טימותי סניידר, שמנסה להזכיר שהשואה היא לא רק אושוויץ וברגן בלזן, ושחלק עצום מהשמדת היהודים (ואחרים) נעשה מחוץ למחנות ההשמדה – בעיירות במזרח אירופה. יש, לטענתו, איזו הטיה מסוימת בזיכרון ההיסטורי מכיוון שאחרי מלחמת העולם השניה, מזרח אירופה נשארה מאחורי מסך הברזל ורבות מהעדויות של הניצולים והלוחמים הגיעו מאזרחים שחזרו למערב אירופה.