זה מתחיל מכלום. חלל ריק. דף לבן. זנב של נחש חומק בחולות. גבר עומד במרפסת. אתה נותן לו מבט. אתה נותן לו צעדים. ריח. כן, אפילו ריח.

     למחרת אתה פוגש אותו באותו מקום. על המרפסת, מול השמש המאדימה והציפורים השחורות שעפות בשמיים כמו משוגעות. אתה נותן לו זיכרונות. אתה נותן לו געגועים. אתה מתחיל לחבב אותו. הוא שתקן, קצת מר נפש. אתה רוצה לשמח אותו. אתה רוצה לתת לו תקווה, אתה רוצה לתת לו אהבה. אתה מכיר לו בחורה. היא מנופפת לו מהחוף, הוא מנופף לה בחזרה, הוא יורד אליה, הוא נועל את דלת החדר, פותח את הדלת לגג, שוב נועל, יורד במדרגות, מהסס. אתה מעודד אותו, הוא ממשיך, יוצא לרחוב. הוא לא רואה אותה. היא לא שם. אידיוט, הוא אומר לעצמו. זו בטח הייתה מישהי אחרת, דומה לה. היא מתנפלת עליו מאחור ומחבקת אותו. הוא מסתובב, מופתע. חיוך עולה על פניו.

 

“תיזהר, מחר הוא כבר יגיד לך מתי לקום בבוקר, מתי לפתוח את המחברת. עכשיו! מיד! יש משהו שהוא חייב להגיד לך עכשיו! יש לו זיכרון שעומד לחמוק, געגוע שעומד לפקוע. תיזהר! הוא לא ייתן לך לחיות. בסוף לא תהיה לך ברירה. אחד משניכם יהיה חייב למות. תשתדל שזה לא תהיה אתה. תהרוג אותו! תהרוג אותו עכשיו! כשהמחברת עדיין סגורה. אחר כך יהיה מאוחר מדי.”

     “מאחורי הגב?”

     “כן. מאחורי הגב. תראה, כמעט עשית תאונה בגללו. אמרתי לך, כשהמחברת סגורה.”

     “אבל הוא לא ידע, שהוא מת, זאת אומרת.”

     “זה לא משנה, העיקר שאתה תדע. תיזהר! הוא מנסה להרוג אותך. תסגור מיד את המחברת!אתה על הכביש המהיר!”

     “אני לא מסוגל, אף פעם לא הרגתי מישהו.”

___________________________

מתוך הספר: “יותר מדי אור” מאת יעל פינקוס. הוצאת פרדס. 209 עמ’.

***

יעל פינקוס נולדה וגדלה ברמת השרון, עוסקת בצילום ובאמנות וכן בעלת בית מלאכה ללבד. צילומיה מופיעים בעשרות ספרים ומגזינים בארץ ובעולם. לאחרונה ראה אור ספר הביכורים שלה “יותר מדי אור” בהוצאת פרדס. 

 

עורכת מדור הסיפורים הקצרים ב”קורא בספרים” היא תמי לבנת מלכה. 

סיפורים ניתן לשלוח למייל הבא: tammymalka@gmail.com