יהושוע עובד במרכז המיון של דואר ישראל. הוא מתגורר במחסן של שיכון, בעיבורי ירושלים. עולמו של יהושוע, גבר צעיר שמעולם לא ידע אשה, מתנהל בין אוטובוסים עמוסים לעייפה, מדרכות מטונפות ופאבים אפופי צחנה. שם הוא מחפש קרבה. כמיהתו לאהבה ולמגע היא הכוח המושל בחייו, אבל זהו רודן חסר-רחמים שמשליך את הגיבור אל תבוסה אחר תבוסה.
‘אישוליים‘ הוא מיזוג חד-פעמי של דמות ומקום, ובעיקר של הוויה קיומית יוצאת דופן וחדה, חריפה ונאבקת, נאנקת תחת עול התכתשויות היום-יום. בבירה האפילה עובר הגיבור ויה דולורוזה פרטית וכמו מציג גרסה אחרת של ישו מקומי, בזמן שמכריז על עצמו בתור “האנטילופה מן המעגל החיצוני ביותר של העדר”. הגיבור הי(הו)שועי כבול במאסר התבוננות, חיצונית ונפשית, ומנסה לפענח את חוֹק החיים שלו.
ואין רחמים, ואין גבולות, ואין “אין-כניסה” בחיפוש ובמבטים האלה. לפנינו תצוגה נרטיבית מרהיבה של שפה דוקרת, לירית-פיוטית, בעלת ביטויי-לשון חדשניים ועוצמתיים, לצד תחביר מפתיע. אלה ועוד מעניקים למחבר אלי שמואלי קול פואטי משלו, שבבסיסו מתח תמידי של ריקבון ואנושיות.
מדברי העורך, סמי ברדוגו
אישוליים הוא ספר על בדידותו של הדחוי, חסר החשיבות, וניסיונותיו למצוא חברה, בעיקר חברתן של נשים. הסיפור של יהושע הוא הווידוי של כולנו – כל אחד וחווית הדחייה והכישלון הפרטית שלו. סיפורו מתאר חוויה פנימית אוניברסלית, כלל-אנושית, שמשותפת ככל הנראה לכל בני האדם – חווית ההיוותרות מאחור.
זהו רומן על רודנותה של תאווה, ועל חולשתו של אדם נוכח הציווי הפנימי למצוא קרבה. שהרי הבדידות היא באר עמוקה לאין קץ, שההתנכרות האנושית פיסלה את דפנותיה, כך שתהיינה חלקלקות ככל שרק ניתן לדמיין. וכשיהושוע, גיבור הרומן, נלכד בתוכה, נועץ ציפורניים ומנסה לטפס החוצה, הוא רק מחליק שוב פנימה, עד לחבטה בקרקעית.
זהו גם ספר על ירושלים. אך אין זה עוד ספר על ירושלים של קדושה והיסטוריה בת אלפי שנים, אלא על ירושלים של מטה, של האנשים החיים בה. מאובקת, מלאה בתפלות אנושית, בסתמיות ובהחמצה של חיים שאין להם תכלית זולת הקיום עצמו.
הספר יוצא לאור בסיוע קרן יצחק לייב ורחל גולדברג – קרן קיימת לישראל.
אלי שמואלי, סופר ומשורר, נולד (1977) וגדל בירושלים, על קו התפר שבין הקטמונים לשכונת קטמון הישנה. במהלך השנים עבד לפרנסתו בעבודות דחק מזדמנות, אליהן נשלח על-ידי חברות כוח-אדם. הרומן “אישוליים” מבוסס על חוויותיו מהתקופה בה עבד כקלדן מיקודים במרכז המיון של דואר ישראל, בירושלים של שנות התשעים.
למד יותר מעשור באוניברסיטה העברית, והוא בעל תואר ראשון בפסיכוביולוגיה ותואר שני בהצטיינות בנוירוביולוגיה. כמו-כן בילה שלוש שנים בלימודי פילוסופיה של המדע ומטאפיסיקה במסגרת תואר שני ושנתיים נוספות בלימודי דוקטורט במחלקה לפסיכולוגיה, ממנו פרש כדי להתמסר לכתיבה. שירים ומאמרים פרי עטו הופיעו מעל במות שונות, בהן “ביטאון שירה”, “בגלל”, עיתון “הארץ” ואתר “שיחה מקומית”.
כיום עוסק בכתיבת רומנים ושירה, ומוציא את מחייתו מכתיבת הצעות מחקר מדעיות עבור מדענים מרחבי העולם, לצורך מימון מחקריהם מקרנות ממשלתיות. הוא מגדיר עצמו “לבלר”.
השאירו תגובה