חגיגת ספר השירים “כחץ מיתר שלוח” מאת עצמון יניב,

חוות טל, היקב “Red Poetry“,

צהרי יום שישי 20.3.2015

כריכת הספר

“בעמק יפה, בין כרמים ושדות” – זאת ההתחלה של “דירה להשכיר” – סיפור הילדים המפורסם של לאה גולדברג וזהו התיאור המדויק של חוות טל בה התקיימה הקריאה הראשונה בספר שיריו החדש של המשורר עצמון יניב “כחץ מיתר שלוח“.

הבעלים של החווה- אורנה ודוב טל מקיימים חקלאות מגוונת שכוללת מטעי עצי פרי, כרמים של גפנים מובחרים ויקב בשם “Red Poetry” . אני מבינה:Red  – צבעו של היין, אך מה הקשר לשירה Poetry? “דוב טל – הוא חובב אמנויות ובפרט שירה” – מספר לי עצמון יניב על חברו החקלאי.

אורנה ודב טלצילום: אורה עשהאל

וכך התאספנו בחצר היקב – חבריו של עצמון יניב – כשהמארחים אורנה ודוב טל הגישו לשולחן מבחר גבינות, לחם כפרי ויין אדום בוהק, תוצרת היקב הפיוטי, שנמכר בחנויות המובחרות. כמעט ההפך מערב שירה בבר תל אביבי חשוך ועשן – היו אלה צהרי שירה באוויר הפתוח, ברוח מרעננת, בשמש אביבית שיצאה מליקוי חמה חלקי מאוד ומהעננים שהמטירו בלילה הקודם גשמי ברכה על שדות חווה טל, עציה וגפניה.

 החצרצילום: אורה עשהאל

כאן המקום לספר שעצמון יניב הוא נצר למשפחת אנשי ספרות: נין לסופרת הארצישראלית הראשונה נחמה פוחצ’בסקי ונכד למשורר עשהאל פוחצ’בסקי.  עצמון הוא עורך דין ומגשר בעל משרד עצמאי וכן משמש בתפקידים ציבוריים רבים. כותב מגיל צעיר, וספר שיריו הראשון “לרוץ מלוא רוחב העין” יצא לאור בהוצאת אחידב בשנת 2001. מאז ספרו השני “כמו דחליל אצל גדר” שיצא בהוצאת ספרי עיתון 77 בשנת 2012  נוצר קשר הדוק בין עצמון יניב לבין ההוצאה, בה יוצאים כל ספרי שיריו הבאים: השלישי “ציפור על בד” (2013) והרביעי הטרי “כחץ מיתר שלוח” – במרץ 2015.

עצמון יניב התידד עם הצייר הישראלי אורי פרץ, קנה אחת מתמונותיו שהתאימה לשם הספר כמו חץ לקשת, תלה אותה על הקיר ועטף בה את ספרו החדש.

 תמונתו של אורי פרץצילום: עצמון יניב

כאן, בחצר היקב במעגל חבריו, עצמון יניב קרא שירים רבים מתוך הספר המונה 142 עמודים והדגיש רעיונות הגותיים מרכזיים. החברים קראו שירים אף הם ודיברו בשבחם. את העיטור המוסיקלי סיפקו עדי לוי ומשה כהן ששרו וניגנו בגיטרה.

עצמון יניב ביקבצילום: אורה עשהאל

אביא כאן שירים אחדים.

השיר הבא משווה בין חיי אדם לחיי עץ:

הַשָּׁניִם הַשְּׁחוּנוֹת

הַשָּׁניִם הַשְּׁחוּנוֹת

הוֹתִירוּ בִּי טַבָּעוֹת דַּקּוֹת

כְּחוּשׁוֹת ורְָזוֹת

כְּטַבְּעוֹת הַשָּׁניִם

מוּעָטוֹת הַגְּשָׁמִים

בְּגִזעְֵי הָעֵצִים.

הַרְאִיתֶם עֵץ

שֶׁכָּל טַבְּעוֹתָיו מְדֻשָּׁנוֹת

רְווּיוֹת טַל וּמָטָר?

וּבְכָל זֹאת

עוֹמְדִים הָעֵצִים זקְוּפִים

ולְֹא נֵדַע טַבְּעוֹתֵיהֶם

עַד שֶׁיּעֲַלֶה עֲלֵיהֶם

הַכּוֹרֵת.

בשיר “דוכיפת” השורה “בְּאַנגְְּלִית נָהוּג לוֹמַר” מהתלת בקורא.

הרי הנאמר הוא על טהרת העברית והקורא רשאי לדמיין את התרגום לאנגלית שהוא לפי דבריו של המשורר המקור לאמרה העברית שבשיר:

דּוּכִיפַת

עַל תַּילִ דַּק

שֶׁל תְּחוּם שַׁבָּת

שׁוֹבֶתֶת

דּוּכִיפַת

 

וּמַקּוֹרָהּ

מַמָּשׁ עֲנקָ

והְִיא שׁוֹחֶרֶת

לְטַרְפָּהּ

עִם שַׁחַר

 

בְּאַנגְְּלִית נָהוּג לוֹמַר

שֶׁהַצִּפּוֹר הַמַּשְׁכִּימָה

זוֹכָה לִלְכֹּד

אֶת הַתּוֹלַעַת

ולְֹא ידַָעְתִּי אֶל נכָוֹן

אִם הִיא חוֹשֶׁבֶת עַל מָזוֹן

אוֹ סְתָם

מִתְגּעְַגּעַַת.

ראוי לציון המחזור של 8 אוקטבות – אלה שירים בני 8 שורות עם קצב וחריזה אופייניים להם, המתארים מהלכו של יום.

אביא כאן אוקטבה יפה וייחודית בכך שנושאהּ – השמש – מתואר בשיר ומתפענח מתוכו, אך אינו מופיע כלשונו בשיר ומאמץ את מוחו של הקורא בפתרון חידה חביבה.

אוֹקְטָבָה מס’ 7

עַתָּה הִיא יוֹרֶדֶת הַיּמָָּה

כְּבֵדָה עֲגלָֻּה עֲמוּסָה

אִי אֶפְשָׁר לְהַבִּיט בָּהּ ולְָמָּה

לְהַשְׁלִים מַסָּעָהּ אֲנוּסָה

עוֹד מְעַט ותְִטְבֹּל בְּיםָ תְּכֵלֶת

כִּי אֵינהָּ יכְוֹלָה לַעֲצֹר

עוֹד מְעַט ותְוֹתִיר אֶת הַחֶלֶד

לְחַסְדֵי שַׂר הַלֵּיל הַשָּׁחֹר

 

 

המשוררת אורה עשהאל – בת דודתו של עצמון יניב, איתה ערך את הרומן של נחמה פוחצ’בסקי “במדרון-רומן ארצישראלי” (2004) ואת ספר שיריו של עשהאל פוחצ’בסקי “גחלת” (2004), נכחה בחגיגה ביקב, קראה משירי הספר וצלמה תמונות רבות וביניהן –  את אלה המשובצות ברשימה עד כאן.

אהרון מנשירוב – בעלה של המשוררת מרינה מנשירוב צילם תמונות מקצועיות, כמו זאת – של בני הדודים אורה עשהאל ועצמון יניב:

אורה עשהאלצילום: אהרון מנשירוב

התמונה הבאה – מעשה אמנות ממש –  ומתמצתת את האירוע כולו: גביע יין, זהרורי שמש ושיר הנושא מהספר עם היין בשורתו הראשונה הטובל בצלו של הגביע.

 שיר הייןצילום: אהרון מנשירוב

מפאת מרכזיותו של השיר, שהעניק לספר את שמו – אביא אותו כאן בצורה קריאה יותר:

כְּחֵץ מֵיתָר שָׁלוּחַ

שִׁכּוֹר ולְֹא מִיּיַןִ

הִטִּיפוּ הֶהָרִים

עָסִיס נגִָּר כַּמַּיםִ

מֵי תְּהוֹם זכִַּים

יצְָאָה נפְַשִׁי לָגֶשֶׁת

שִׁלַּחְתִּי מַחְשָׁבוֹת

כְּחֵץ מֵיתָר שָׁלוּחַ

דּוֹאוֹת עַל עָב שָׁטוֹת

יפֶָה הָיהָ הָעֶרֶב

ישֵׁ רֶגֶשׁ בַּמִּלִּים

והְַשִּׂמְחָה כֹּה תֵּרֶב

כְּחֶרֶב הַצְּלִילִים

קוֹלְעוֹת לְלֵב שׁוֹמֵעַ

ולְֹא ימִָין וּשְׂמֹאל

אֶל לֵב יבָוֹאוּ פְּניִמָה

עָמֹק כְּיםָ כָּחֹל.

 

רבים משירי הספר מושפעים מהנופים המקומיים, מהטבע, ממעבר עונות השנה, כנובעים מהעמק הירוק הזה וחוזרים אליו.

היקב הפיוטי וחממת המשפחה והחברים הקרובים היו הבחירה המוצלחת עבור הקריאה הראשונה של הספר שהגיע לידיו של המשורר עצמון יניב אך כיום-יומיים לפני האירוע. עוד צפויות לספר ולמחברו חגיגות רבות בפני קהל אוהבי השירה בעיר ובכפר.

עצמון עם החבריםצילום: אהרון מנשירוב

                                                 חגית בת-אליעזר, 22.3.2015

***

חגית בת-אליעזר – בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים.

בוגרת סדנאות כתיבה בהנחייתם של המשוררים יעקב בסר, רבקה מרים, דליה רביקוביץ.

פרסמה 2 ספרי שירה בהוצאת כרמל “הַשָּׁקַת סְפִינַת צִפִּיָּה” (2008),  “התנסויות” (2012).

חברה באיגוד הכללי של הסופרים, באגודת הסופרים העבריים, באגודת העיתונאים.

עורכת ספרי שירה. מנחה אירועים ספרותיים.

מפרסמת מאמרי ביקורת על ספרי שירה וסקירות אירועים ספרותיים בכתבי עת ובאתרי הרשת.