שפה זרה: שחר אבן-דר מאנדל על הספר “Blue Collar, White Collar, No Collar” – אוסף סיפורים קצרים בעריכת ריצ’ארד פורד

מאת | 2015-02-21T04:18:52+00:00 21 בפברואר 2015|קטגוריות: כללי|Tags: , , |תגובה אחת


הרשימה להלן נכתבה ע”י שחר אבן-דר-מאנדל ופורסמה במדור “שפה זרה” ב-7 לילות של ידיעות אחרונות


עוד לפני תחילת הקריאה בו, יש לא מעט סיבות טובות לאהוב את Blue Collar, White Collar, No Collar,  אוסף הסיפורים הקצרים  שערך ריצ’ארד פורד. הספר הוא פרי שיתוף פעולה בין פורד לבין פרוייקט 826 שעל מקימיו נמנה דייב אגרס, וכל ההכנסות ממכירת הספר ישמשו את סניף מישיגן של 826 בפעולותיו לטיפוח כישורי כתיבה בקרב צעירים.

כפי שמעיד שמו, מטרת הספר היא לאגד סיפורים העוסקים בעולם העבודה, די בהצהרת הכוונות הזו כדי להדגיש את הצורך המפתיע בקיומו של ספר כזה, את ההתעלמות המוחלטת כמעט של הספרות המערבית מאחת החוויות המרכזיות שמגדירות את קוראיה, חווית העבודה. התעלמות שמתעצמת אל מול ההצלחה, המסחרית והביקורתית, של סדרות טלוויזיה המתבססות על מקומות עבודה. בין אם מדובר במשרד פרסום, בתחנת משטרה או בחדר מיון.

Book Review Blue Collar, White Collar, No Collar

שלושים ושניים סיפורים משבעים השנים האחרונות בספרות האמריקאית קובצו בספר, לא מעט כוכבים של הספרות האמריקאית בתקופה הזו נמצאים שם. עם שמות כמו ג’ון צ’יוור, אן ביטי וטי.סי. בויל הצליח פורד לערוך קובץ שכמעט כל הסיפורים בו נעים בין הטוב לבין המצויין. דווקא ההצלחה הזו מעידה על הכשלון המשמעותי יותר של הספר אל מול הצהרת הכוונות הרעיונית שלו.

רבים מהסיפורים מתקשרים לתחום העבודה באופן עקיף או רופף למדי, מתארים רגע אנושי כללי שנלכד באופן שרירותי כמעט דווקא בסביבת עבודה. אחרים עוסקים דווקא בנסיונות לברוח משגרת העבודה, במעשי נוכלות או בהצלחה עסקית מפוקפקת, ואחרים מתמקדים בעבודות חריגות וקיצוניות מכדי שיהיה בהן לדבר אל הקוראים. מתוך הסיפורים המעטים שמצליחים לעמוד בכבוד גם במשימה המקורית שבגללה נבחרו להיכלל בספר, רבים מעמידים במרכזם דמויות של בני מיעוטים העוסקים בעבודות קשות יום, מתמודדים עם לקוחות ועם מעסיקים נוקשים בעודם מנסים, לעתים אפילו מצליחים, לפתח את חייהם האישיים. כאלה הם שניים מהטובים בסיפורי הקובץ, “החנות” של אדוורד פי. ג’ונס ו”אדיסון, ניו ג’רזי” של ג’ונוט דיאז. עבור קורא טיפוסי ומדומיין של הספר, בן למעמד הביניים הנשחק, מי שחלקים ניכרים מחייו עוברים בעבודה משרדית חדגונית, נדמה שרק סיפור הסיום של הקובץ, A Glutton for Punishment של ריצ’רד ייטס, למרות הדינמיקה האנכרוניסטית של היחסים המשפחתיים המתוארים בו (הסיפור נכתב ב-1957) מצליח ללכוד את הייאוש וחוסר התוחלת של חיי פרולטריון הצווארון הלבן.

מיעוט הסיפורים המצליחים לעמוד במטרה המוצהרת של הספר מהווה עדות לאתגר הגדול של הספרות בבואה לעסוק בחלק מהותי כל כך בחיי קוראיה. מן הראוי שהצלחות אלה יהוו גם קול קורא לספרות המבקשת להישאר רלוונטית ולעמוד במשימה הספרותית החשובה מכל – להאיר את המצב האנושי.

_________________

Blue Collar, White Collar, No Collar: Stories of Work by Richard Ford (editor)|Harper Perennial, 2011

***

שחר אבן-דר-מאנדל הוא כותבו של הבלוג המעט אקלקטיתודעה כוזבת“. מעת לעת הוא מפרסם גם טורי ביקורת במדור “שפה זרה” ב-7 לילות של ידיעות אחרונותלמען הדורות הבאים ולרגל מותו של הפרינט החלטנו לאסוף את הטורים האלה בבלוג

לקריאה בבלוג “תודעה כוזבת” לחצו כאן

One Comment

  1. […] הסיפורים "מנקודת מבטו של העשב"; שחר אבן-דר מאנדל על הספר "Blue Collar, White Collar, No Collar" – אוסף סיפורים קצרי…; השאלון עם המשורר אור צבי תור […]

השאירו תגובה