‘פִּי בְּאֵר’ 

אנתולוגיה פואטית

לִקטה ורשמה (קטעי קישור): ענת חנה לזרע

 צילום: צביה פרידמן

עָנָן מֻפְנָם דּוֹאֶה מֵעַל לְשׁוֹן יַבָּשָׁה, גֶּשֶׁם מַר קוֹרֵס מִן הֶעָבָר, נִתְלֶה עַל שִׁנֵּי הָרוּחַ. נֻקְשָׁה אֲנִי נִפְקַחַת בְּשֶׁתֶק שְׂפָתַיִם, נִגְדֶּשֶׁת בְּלֹעַ שָׁמַיִם, מַחְנִיק לִי בְּקוֹלִי הַגְּרוֹנִי, כָּל שֶׁאֲבַקֵּשׁ: אֶת שְׂפָתִי לִשְׁאֹב מִוְּרִידֵי הַלֵּב – בְּאֵר פִּי.       

עפרה שלו, מתוך ספרה ‘תנשמי‘, הוצאת ספרי עתון 77, 2014  

מוֹצָא פִּי 

הַשָּׁמַיִם כּוֹעֲסִים עָלַי, חָרַכְתִּי לָהֶם אֶת הָאֲדָמָה מִתַּחַת לָרַגְלַיִם,

לְשׁוֹנוֹת אֵפֶר מְלַפְּפוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, עָנָן מְגֻמְגָּם,

גֶּשֶׁם נִשְׁלָף לָרְחוֹבוֹת.

הִיסְטוֹרְיָה מְגַלְגֶּלֶת סִכְסוּכִים בֵּין מַעְלָה וּמַטָּה, בֵּינָם וּבֵינִי,

וּבֵינְתַיִם פִּי מָלֵא מַיִם, וַאֲנִי,

אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל רוֹצָה

לְשַׁחְרֵר אֶת שְׁרִירֵי הַלְּחָיַיִם. אִלּוּ יָכֹלְתִּי

לְהִטָּמַע, בֵּין פִּי לְמוֹצָא פִּי הֶעָנָן,

הָיִיתִי

 המשוררת עפרה שלו. צילום: אפרת בלוססקי

– . – . – . – . – .

רַכָּה הַשָּׂפָה וּשְׁרִירִית, גּוּפָה – פֶּה פּוֹעֵם. נוֹשֶׁפֶת רוּחָהּ גַּם בְּמַגָּעָהּ עִם וִילוֹנוֹת בַּרְזֶל.  אֵיךְ נִכֶּרֶת בְּכָל מְאוֹדָהּ גְּמִישׁוּת הַתְּנוּעָה, אֵיךְ הוֹפֵךְ אוֹרָהּ מִדִּבּוּר – לְדָם שׁוֹשַׁנָּה, מִלַּהַג נָהָר כָּחֹל – לִתְפִלָּה שְׁקוּפָה לְגָדָה.               

הדס גלעד, מתוך ספרה ‘כל אור בעצם‘, הוצאת פרדס, 2013

חלק ראשון מתוך המחזור ‘כחול ואדום‘ 

* 

קֶרֶן הָאוֹר פָּגְעָה בְּרָאשֵׁי הַמַּלְאָכִים

שֶׁנִּמְשְׁכוּ אֲרֻכּוֹת כְּפָרֹכֶת.

אֲנִי אוֹמֶרֶת קֶרֶן אוֹר וּמִתְכַּוֶּנֶת לוֹמַר: אֵשׁ

אֵשׁ גְּדוֹלָה.

פַּעַם כְּשֶׁהָיוּ אוֹמְרִים פָּגַע הִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר פָּגַשׁ.

אֵיךְ הָפְכָה עַיִן שֶׁל רְאִיָּה לְשִׁין שֶׁל שְׁמִיעָה.

הָיָה פַּעַם הַר שֶׁבָּרָא מִתּוֹכוֹ עֻבָּר

וְהָיְתָה אִשָּׁה שֶׁגַּבָּה דָּמָה לְאַגָּס

וְהִיא לֹא יָדְעָה, כִּי הִבִּיטָה תָּמִיד רַק קָדִימָה.

הַר נִבְרָא מֵעֻבָּר, וּלְכָל הַר נִימִים וּמָוֶת צָפוּי

וְעַל כָּל הַר מִזְדַּהֶרֶת כִּפָּה מִמֶּנָּה שְׁלוּחוֹת קַרְנֵי אוֹר

אֶל מַה שֶׁקָּרוּי הָאֱלֹהִים, שֶׁאָנוּ מְדַמִּים לִתְכֵלֶת.

 המשוררת הדס גלעד. צילום: סיון צדוק

– . – . – . – . – .

מִשְׁפַּחְתִּי – מִשְׁכַּן הָאֲנִי, פְּסֵיפַס שָׂפוֹת, מוֹזָאִיקָה שֶׁל מוּזִיקָה, כָּתְלֵי תִּלִּים, קִירוֹת קוֹרוֹת, דְּפָנוֹת תְּנוּעוֹת וְחוּשִׁים, שׁוּרוֹת שׁוֹרוֹת, מִלִּים כְּמַסְמְרוֹת, הֲבָרוֹת בָּרוֹת. אֲנִי  נוֹצֵר אוֹתָךְ, מַקְהֵלַת קוֹלוֹת פְּנִימִיִּים שֶׁלִּי, בְּזוֹכְרִי, בְּזִכְרוֹנִי.           

רון דהן, מתוך ספרו ‘הגעגוע של קין‘, הוצאת גוונים, 2011

חלק שלישי מתוך המחזור ‘החיים כפסקול‘   

הַפַּסְקוֹל שֶׁל אִמִּי:

צְלִיל יְנִיקַת הַשָּׁד שֶׁל שְׁלֹשֶׁת יְלָדֶיהָ

הַפַּסְקוֹל שֶׁל אָבִי:

רַעַד קוֹלוֹ כְּשֶׁאָמַר: מְגֹרֶשֶׁת מְגֹרֶשֶׁת מְגֹרֶשֶׁת

הַפַּסְקוֹל שֶׁל אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה:

פְּעִימוֹת הַלֵּב כְּשֶׁהַמָּטוֹס מַמְרִיא

הַפַּסְקוֹל שֶׁל אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה:

הִתְפַּקְּעוּת הַסּוֹדוֹת שֶׁמְּסָרְבִים לָצֵאת

הַפַּסְקוֹל שֶׁל הַכֶּלֶב שֶׁלִּי, פְרֶד:

אֶנְקוֹת הַכְּלָבוֹת בַּשְּׁכוּנָה כְּשֶׁנִּנְעַץ בַּאֲחוֹרֵיהֶן

הַפַּסְקוֹל שֶׁלִּי:

חִכּוּךְ הַזִּכְרוֹנוֹת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ

המשורר רון דהן. צילום: טלי אוקסנברג דהן

– . – . – . – . – .

בַּגֵּאָיוֹת וְעַל צַמְּרוֹת רְכָסִים, הַאִם לָעַד יֹאמַר כָּל זְנַב יֶרֶק שִׁירָה? עַד תֹּם מִבְּרֵאשִׁית יַצְהִיב הַזְּמַן כַּשֶּׁמֶשׁ? עַד סוּפָה תִּסֹּב עֲטָרָה עַל צִירָהּ? לַטֶּבַע שְׂפַת גּוּף- מִרְקָם: אִוְשַׁת אֵשׁ, דִּמְמַת אֲדָמָה, הֶמְיַת מַיִם, לִחוּשׁ רוּחַ. לַטֶּבַע, נִגּוּן אָדָם.             

נורית זרחי, מתוך ספרה ‘הֶלְיוּם‘, הוצאת קשב לשירה, 2011 

בְּדַל עשב

הַאִם זֶה נִמְשָׁךְ עַד מֵעֵבֶר לָעֵמֶק

מָקוֹם שֶׁהָהָר חוֹפֵף לַשְּׁתִיקָה

וּבְדַל הָעֵשֶׂב מִתְנַשֵּׂא מֵעַל לַדִּבּוּר

פֹּה נִדְמֶה הַשָּׂפָה

מִתְרוֹצֶצֶת בֵּין זִכָּרוֹן לְנִפְתָּעוּת

כְּנָחָשׁ סְבִיב טַבַּעַת הָאֶפֶס

וְנִשְׁמָע רַק קוֹל דָּג מְנַתֵּר אֶל הַגָּדָה

חוֹבֵט בִּזְנָבוֹ

הַאִם יַהֲפֹךְ הֶעָפָר לְמַיִם

וּצְלִיל הַפִּכְפּוּךְ לְמִלָּה

המשוררת נורית זרחי. צילום: דניאל צ’צ’יק

– . – . – . – . – .

פִּי – מְקוֹר מַיִם. סְפִינָה עִם בֶּטֶן מְלֵאָה שֶׁאֲנִי מְשַׁלַּחַת, מַפְלִיגָה אַט אַט בְּקִפּוּל אֵיבָרִים אַכְזָר. בַּמִּפְרָשׂ נוֹשֶׁרֶת לֶחְיָהּ שֶׁל רוּחַ רָפָה. דִּבּוּר חַד מַעֲלִים הַדָּגָה, לִתְפִיסָתָהּ, יָפָה הַשְּׁתִיקָה לַשָּׂפָה. פִּי – בְּאֵר חֲרֵבָה.     

שירה סתיו, מתוך ספרה ‘לשון אטית‘, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2012

דיבור 

הַלָּשׁוֹן מְשַׁיֶּטֶת בַּפֶּה,

נֶחְבֶּטֶת בְּצוּקֵי הַשִּׁנַּיִם,

מַעֲלָה קֶצֶף

הַשְּׂפָתַיִם גּוּפוֹת נְפוּחוֹת

בְּשָׂרָן נֶחְרָץ בַּשֶּׁמֶשׁ,

נִבְקָע עִם כָּל תְּנוּעָה,

הַמִּלִּים

פִּרְפּוּרֵי דָּגִים אַחֲרֵי

הַפִּתָּיוֹן, וְקֶרֶס

נוֹקֵב אֶת חִכָּן.

– . – . – . – . – .

‘פִּי בְּאֵר’

אנתולוגיה פואטית

לִקטה ורשמה (קטעי קישור): ענת חנה לזרע

המשוררת ענת חנה לזרע. צילום: צביה פרידמן

***

‘ערב פואטי צרוף’ מס’ 6 מסדרת הערבים שיזמה ועורכת המשוררת ענת חנה לזרע יושתת על אנתולוגיה פואטית זו. יתקיים במוצ”ש 27.9.14 ויחתום את ראש השנה בבר המוסיקה ‘צוזמן’, רח’ לילינבלום 25, ת”א, בשעה 20:00. בהשתתפות המשוררים/ות המשתתפים/ות באנתולוגיה, בליווי מוסיקלי של איתמר רוטשילד, באירוח המשורר יונתן ברג, בהנחיית ענת. עלות כניסה סמלית לאדם: 20 ₪. כולם/ן מוזמנים/ות.

לעמוד האירוע “ערב פואטי צרוף מספר 6” לחצו כאן.