אדום בִּפְנים

מעבר לזכוכית העבה נמתחו גבעות ים תיכוניות ירוקות למלוא האופק עם עצים ירוקים ושיחים ושמיים וזכוכית היתה בין השמיים והגבעות ובין חייל אחד שעמד ועוד זכוכית ודלת ברזל וזכוכית ובפנים עמד החייל ועל ראש החייל קסדה והחייל עמד וצפה אל האופק ועיניו חיפשו מקום שאינו זכוכית ואינו ברזל / ובגבעות הירוקות ציפורים מפעם לפעם ועלים ועננים שטים ברוח ומיני הטבע השונים והחייל עבר מזכוכית לזכוכית ותהה על ההבדלים שבין זכוכית אחת לרעותה ותהה על החריתות מעשה ידי אדם שעל דלת הברזל והקסדה לחצה על ראשו והיום חם / והיום ירוק והחייל הביט ומבין העצים עלתה שיירת אנשים לבושים ירוק וחגורים אפוד ואוחזים כלי נשק ונראים מיומנים מאוד במעשיהם / והחייל תהה על ההבדל האם רק בזכוכית אחת הולכים בני האדם ובזכוכית השנייה לא עלתה שיירה ורק טבע ירוק ודומם ובזכוכית השלישית טבע עם עננים ובדלת הברזל חריתות מעשה ידי חבריו / וחזר החייל לזכוכית הראשונה והנה אין איש ורק רוח קלה מרעידה את העצים / והצמיד החייל עיניו אל הזכוכית ולבו גבר ואין איש בזכוכית ושלח ידו ואחז במשקפת והצמיד עיניו אל המשקפת והצמיד המשקפת אל הזכוכית למקום שם הלכו קודם האנשים וראה מקרוב עץ ושיח ועוד עץ ודבר מלבדם ואמר החייל שחשב שהעץ הוא מפקד השיירה והשיח והעץ השני הולכים בעקבותיו כי היום חם והקסדה לוחצת וחייך החייל ועמד / ועמד החייל ולגופו מדים ירוקים ואפוד ירוק זית ושכבת מגן נוקשה וירוקה וקסדה מעוטרת ומנוקדת צבעי העלים והענפים ורוח לא הרעידה את הקסדה / ודלת הברזל מלאה חריתות אגדות וסיפורים וסיסמאות ישנות יותר או פחות והחייל הסתכל על החריתות וחלק הכיר וחלק שמע בפעם הראשונה חלק של חבריו וחלק של אבותיו סיפורי ציד ומלחמה / ועודו תוהה על החריתות שמע קול שריקה מאחוריו ולחש כשריקה לחשושית וקפץ על מקומו ומיהר להסתובב לזכוכית השנייה ובזכוכית השנייה ראה כתם אור קטן כעין השמש זוהר בשמי הצהריים והולך וגדל והכיר היטב את הלחישה וזכר היטב את כתם האור המתקרב כפי שסיפרו קודמיו ואבותיו שאין דבר נורא מכך / ואגל זעה ירד מצד ראשו במקום שם נגמרה הקסדה והתחילו פניו ועל קווצת שיערו השחור וטפטף אל קצה גבתו השחורה ולבו גבר / וכתם האור הלחשושי התקרב והתקדם והפך לכדור של אש בוער בשמים ומילא את שלישה של הזכוכית השנייה / ואגל הזעה נפל מכובדו אל צד העין והאישון התרחב ומילא את העין הירוקה ולבו דהר / וכדור האש שרק בחוזקה והתקדם ומילא את כל הזכוכית השנייה / והאגל נפל ליד האף והנחיריים התרחבו ודפיקות לבו גברו על שריקת הכדור / ולכדור האש נוסף זנב מאחוריו והוא שרק בעוצמה שמילאה את האוויר והכדור מילא את כל הזכוכיות / והזעה נחתה אל הפה והשפתיים מלמלו / וכדור האש עבר באורח פלא את הזכוכית השנייה וחדר פנימה והתפוצץ בקול עצום ונורא וברעד אדיר והזכוכיות לא נשברו ודלת הברזל לא זעה והחייל נפרד לאלפי חלקים ירוקים שהוטחו על הזכוכיות ובתוך החלקים הירוקים היה החייל אדום כולו והחלקים הירוקים נעלמו והזכוכיות נצבעו אדום בפנים והחריתות נמלאו אדום / והרוח הניעה קלות בענפי העצים הירוקים וציפורים מדי פעם וענן ואדום בפנים / והחייל כבר הפסיק לתהות והפסיק לראות כי ליבו נפרד מראשו ועיניו נפרדו האחת מרעותה והזכוכיות לא הראו יותר גבעות ירוקות ועצים והיו צבועות אדום וזכוכיות המשקפת נפרדו גם הן והיו צבועות אדום ולא הראו שיירה עוברת / ומצמץ החייל / והזכוכיות מראות ירוק והעצים נעים ברוח והחריתות ברורות על דלת הברזל וגופו שלם / ומישש בידו את גופו ואת פניו וכל חלקיו במקום הנכון ומחה את אגל הזעה שנחת ליד פיו ושמע שריקת ציפור אחת וחייך / ומולו דלת הברזל ועליה שלל אגדות וסיפורי מלחמה שסיפרו חבריו ואבותיו לפניו והתכופף ולקח שבר זכוכית שהיה מונח על הקרקע וחרת על דלת הברזל אדום בפנים //

מתוך קובץ הסיפורים “אדום בִּפְנים” מאת אסף ברקת.  הוצאת בוקסילה. 60 עמ’, 15 ש”ח. 

***

אסף ברקת נולד בקיבוץ בית ניר בשנת 1978. עורך, מתרגם ומוציא לאור. בשנים האחרונות בעלים של ההוצאה לאור “אוקיינוס” המוציאה את סדרת ספרי הקלאסיקה לנוער, “הרפתקה”. פרסם סיפור בהמשכים ב”וואלה” וזכה במקום השני בתחרות הסיפור הקצר של הארץ לשנת 2009. “אדום בפנים” הוא קובץ סיפוריו הראשון הרואה אור.

עוד על קובץ הסיפורים: 

אדם מתעורר באמצע הלילה ושומע קולות צעדים בתוך ביתו. בינתיים, במקום אחר, אדם ממהר עם חתולו הפצוע לבית החולים; בקצה אחר של העולם שוטר ברזילאי מנסה להתגבר על בחור צעיר שמפריע לאזרחים בתחנת המשטרה, וזוג נשוי בעל חיבה לפאזלים לא מצליח למצוא את החלק האחרון בפאזל הגדול ביותר שהרכיבו עד אז. כתיבתו של ברקת לא מקלה על קוראיה ולא מעניקה הנחות; ברקת, בכתיבתו המושחזת, מאתגר את הקורא להמשיך בקריאה גם אם הפסיק לא תמיד נמצא במקום הנכון, או נמצא שם בכלל. כתיבתו חודרת עמוק לתודעת הדמויות מבלי לקרוא את מחשבותיהן והיא מתאפיינת בראיית העולם דרך עיניהם של הגיבורים – אנשים לחוצים, מוטרדים, מסויטים – ומובילה את קוראיה להזדהות איתם עד שורש השערה, עד לרגעיהם האחרונים. 

לעמוד ההספר באתר בוקסילה לחצו כאן.