בקצרה על “חתן הולך על ארבע” מאת טוואדה יוקו (מיפנית מיכל דליות בול, הוצאת אסיה)

(פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק “מועדון הספר הטוב של הכורסא” בתאריך 30/8/20)

סיימתי לקרוא את הספר הזה כבר לפני כמה שבועות, אבל לא הגעתי לכתוב עליו, ועכשיו כשהתיישבתי לכתוב אני שם לב שאין לי דעה מגובשת במיוחד לגביו.

הוא מורכב משתי נובלות – “פרסונה” ו”חתן הולך על ארבע” – דבר שלא שמתי לב אליו כשהתחלתי לקרוא, ולכן במהלך הנובלה הראשונה (פרסונה) כל הזמן חיכיתי שיכנס משהו שקשור לחתן שהולך על ארבע ולא היה שום דבר כזה  רק כשהסיפור הסתיים הבנתי שזה לא הסיפור שחשבתי שאני קורא.

על כל פנים, יש שתי תחושות שליוו אותי במהלך הקריאה: מצד אחד, תחושת מוזרות כללית – הדמויות מעורערות למדי ולא ברור לך לגמרי מה אתה קורא ולאן כל זה הולך; מצד שני, זה כן קריא ומסקרן ומושך באיזשהו אופן.

ולכן אני לא יכול להגיד שזה ספר שממש ממש אהבתי והלכתי שבי אחריו, אבל כן נהניתי מהקריאה – נתתי לכתיבה של טוואדה יוקו ולאווירה שהיא יוצרת לעטוף אותי בלי להבין עד הסוף מה אני קורא ולאן כל זה הולך.

בהחלט ספר מיוחד ומשונה.