כמה מילים על “גינת בר” מאת מאיר שלו (הוצאת עם עובד)

(פורסם לראשונה בעמוד הפייסבוק של קורא בספרים בתאריך 4/1/19)

סיימתי להאזין ל”גינת בר” – למי שלא מכיר מדובר בקובץ רשימות של מאיר שלו שבמסגרתן הוא מתאר את גינת הבר שלו לפי כל מיני נושאים, מספר על עבודת הגינון ומתבל בכל מיני אנקדוטות.

ספר חביב שמיציתי אחרי 40 עמודים בערך. יש לו איכויות מרגיעות בגלל הנושאים ואופן התיאור של שלו, אבל בסופו של דבר הוא לא באמת עניין אותי ובחלק השני שלו התחלתי כבר להשתעמם במיוחד, אבל רציתי בכל זאת לסיים את הספר.

אם כי אני צריך לציין שאני לא נלהב ממאיר שלו באופן כללי; תיאורי הטבע שלו בספרים בהחלט עושים לי חשק לצבור ידע כזה בעצמי, אבל אני מגיע לתחושת מיצוי מהירה מאוד כשאני קורא אותו. תמיד יש לי תחושה שיש לו איזה שטיק חוזר ואני אוכל את השטיק החמוד הזה עד שפתאום אין לי סבלנות יותר (מצד שני זה הספר השלישי שלו שאני קורא, אז אולי בכל זאת אני אוהב בו משהו בעל כורחי?)