השאלון עם איילת גונדר-גושן, מחברת הספר “השקרנית והעיר” (הוצאת אחוזת בית)

1) מהם הספרים האהובים עליך?

ספרים שבהם האירוניה והראייה החדה לא מבטלים את החמלה ואהבת האדם. קשה לי עם ספרים שרק חוגגים את הגועל ואת הבוז למין האנושי. וקשה לי עם הצד השני של המטוטלת, ספרות קיטש שעושה ‘נעים בגב’ אבל אין בה כנות מספקת. הספרים האהובים עלי הם אלו שמצליחים להתבונן בבני אדם בעיניים פקוחות, על הטוב ועל הרע שבהם. ספרים כאלה הם למשל “עיין ערך: אהבה” של דוד גרוסמן. “עפיפונים” של רומן גארי, ו”הרחק מהמון מתהולל”, של תומאס הארדי.

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

“האריה המכשפה וארון הבגדים”. במבט לאחור אני קולטת כמה הספר הזה היה רווי בסימבוליקה נוצרית ומסרים דידקטיים, אבל בעיניים של ילדה בת שבע, הוא היה הקסם בהתגלמותו. שבועות אחרי שסיימתי אותו עוד הייתי נכנסת לארון הבגדים של ההורים שלי, ולא מבינה למה בסוף של הארון יש דיקט – ולא המישורים המושלגים של נרניה. 

3) מה הספר האחרון שקראת?

“מארי אנטואנט” של סטפן צוויג. צוויג כותב ביוגרפיה פסיכולוגית של אישיות מוכרת, והופך אותה משבלונה היסטורית – “המלכה הרעה” – לדמות שאנו בוכים עבורה.

4) איזה ספר גרם לך לתהות על מה המהומה?

“קלריסה” של סטפן צוויג. צוויג הוא אחד הסופרים האהובים עלי, אבל הרומן הזה התפרסם כשהוא אפוי למחצה – צוויג עצמו לא חשב שהוא גמור – והוא ידע למה.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

“שמיטה” של אסתי הלפרין מימון. המתנחלים אמנם נמצאים בכותרות העיתונים, אבל הספרות ממעטת לעסוק בהם כבני אדם. בשמיטה מופיע מבט חד פעמי על קשר אהבה ייחודי שנרקם בין שתי נשים מאמינות. 

6) מיהם הסופרים האהובים עליך? 

דוד גרוסמן, טוני מוריסון, רומן גארי, ורגס יוסה המוקדם.

7) ספר שנתן לך השראה?

התנ”ך. מדהים אותי איך כל הדי.אן.איי של הספרות מרוכז בספר האחד הזה. 

8) ספר עיון מומלץ?

“דבש אריות” של דוד גרוסמן. אני חוזרת לספר הזה עכשיו בפעם השניה. גרוסמן מנתח שם את המיתוס המוכר של שמשון הגיבור, ומצליח לשפוך אור חדש על סיפור ישן. הרגע הזה שבו סיפור תנ”כי שחשבת שאת מכירה מתגלה מולך מחדש, רענן ומסתורי, הוא הרגע שבו את יודעת שאת בידיו של סופר גדול. 

9) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך?

לפעמים אני גונבת לילדה בת הארבע שלי את הספרים שלה. התמונות כל כך צבעוניות, והרעים תמיד מפסידים.

***

איילת גונדר-גושן היא מהסופרות הישראליות המצליחות בעולם כיום. ספריה תורגמו לארבע-עשרה שפות וזכו בפרסים, בהם פרס ספיר לביכורים ופרס וינגייט הבריטי. בימים אלה רואה אור בעברית ספרה השלישי – “השקרנית והעיר” – בהוצאת אחוזת בית.

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.

עוד על הספר:

נופר שלֵו היא נערה אפרורית שעובדת בגלידרייה במרכז העיר.

אבישי מילנר הוא זוכה תוכנית ריאליטי שימיו הגדולים מאחוריו.

המפגש ביניהם, בחצר האחורית של הגלידרייה, ישנה את חיי שניהם.

סיפור שמתגלגל כמו מעצמו – “פליט ריאליטי תקף מינית קטינה” – הופך את נופר מנערה שאיש לא מבחין בה לסמל לאומי, לכוכבת תקשורת שכולם מבקשים את קרבתה. אבל אדם אחד יודע שסינדרלה נהפכה לנסיכה רק בזכות שקר שיצא מכלל שליטה. לביא מימון, נער צנום וחסר ביטחון, הוא העד היחיד למה שבאמת התרחש בחצר האחורית. אם נופר לא רוצה שהוא יחשוף אותה, היא תצטרך לשלם את המחיר שיבקש. מה שמתחיל כסחיטה נבזית הופך לקשר שברירי ומפתיע.

עד מהרה יסתבר שברומן “השקרנית והעיר” המציאות כולה ארוגה משקרים – גדולים וקטנים, לבנים ושחורים. שקרים שעליהם בונים מדינה ושקרים שבזכותם מחזיקים משפחה. שקרים שפורחים בעידן של פוסט-אמת, וכאלה שסופרו מאז ומעולם, בכל מקום שבו חיים בני אדם. ברחובות הסואנים של העיר הגדולה – שגם היא גיבורה של הספר הזה – מסתחררים חירש-אילם יודע סוד ושוטרת חשדנית, קשישה מרוקאית שמתחזה לניצולת שואה ואחות יפה שקנאתה שורפת, וכולם נגלים לנו במבט מצחיק ואכזרי, ובו בזמן מלא אהבת אדם.

*) צילום תמונת שער: אלון סיגווי

 

 

 

אין תגובות

  1. […] השאלון עם איילת גונדר-גושן, מחברת הספר "השקרנית והעיר" […]

השאירו תגובה