1) מהם הספרים האהובים עליך?

יש ספרים שאני פותח באופן מחזורי: גן השבילים המתפצלים (בורחס), קוסמיקומיקס והערים הסמויות מעין (קלווינו), מולוי (בקט) ושמח על הסניליות שלי כל פעם מחדש, ויש שקראתי פעם אחת ואני מפחד לקלקל בקריאה נוספת: האיש בלא תכונות (מוסיל), זיכרון דברים (שבתאי), על קברים וגיבורים (סבטו).

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

פנג הלבן (ג’ק לונדון); ספריו של מאיר שלו, חתרניים ומשעשעים (גבר נעבעך, אישה ג’דה): הציפייה לתמונה של האריה (בלילות) כשהיא מגיחה מהחלון שבעמוד הבא באמצע הלילה, הצליחה להפחיד/לשמח את הילד שלי פעם אחר פעם. אהבתי גם את מומו והסיפור שאינו נגמר (אנדה).

3) מה הספר האחרון שקראת?

בלשי הפרא של רוברטו בולניו. “תלמידו” של בורחס (הנערץ עלי), רוקם עלילה שבה מספרים בדיוניים מחפשים גיבורה בדיונית (משוררת) ואת שלל הקולות ה”תיעודיים” שלהם יוצקים לתוך מציאות כמו היסטורית – תערובת של אלימות וספרות חוצה גבולות. אלה הם רסיסים של בדולח שמתלכדים לנברשת זוהרת. ספר נפלא.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

צר עולמי; לא מכיר מהומות כאלה.

 

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

*ראו 4.

 

6) מיהם הסופרים האהובים עליך?

בורחס: כחובב ספרות דרום אמריקאית אני אוהד של בורחס (ויסלח לי מארקס) על התיעוד האוטנטי של הבדיון, קלווינו, קנז, סטניסלב לם, וברוס צ’אטווין (נדמה שספרי המסע שלו לא ממש נזקקים למקומות שאליהם הוא מגיע).

7) ספר שנתן לך השראה?

הטרילוגיה של בקט – על מסעותיו של מי שמרותק למקומו ועל קולו המהדהד בין הקירות ומתוך העיפרון הנודד על גבי הנייר.

8) ספר עיון מומלץ?

מילדות לבגרות בשביל החלב (טימותי פריס), ספר שהופך את המדע לחוויית מתח – בין הנוכח והנעלם – פסגת הרומנטיקה.

9) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך?

ה”גילטי פלז’ר” לא מגיע למדרגת/מדף הספרים, הוא נעצר במרקע הבהייה שתחתיהם: כדורגל ופוטבול (אמריקאי).

***

 

יאיר הראל, תושב יפו, הוא סופר, תסריטאי ומחברם של ספרי עיון בתחומי המדעים. בולענים הוא הרומן השני מפרי עטו. קדם לו תחנת ויקטוריה (הוצאת מטר) וספר מסע The Last Fisherman (הוצאת  New York Abbeville).

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.

עוד על הספר:

“כבר הייתי צריך למות. מַתִי החמיץ את ההזדמנות ביום הולדתי השבעים וחמישה, על פי הלוח העברי, כך שנגזר עליו לחכות לה בספִירה הרגילה. זהו זמן שאול.

במילים אלה נפתח בולענים, הרומן השני של יאיר הראל. כדי להשתחרר מקללת מותם של אבות המשפחה מזמין המספר, ארכיאולוג במקצועו, את מותו מראש, ביום הולדתו ה-75.

בהגיע המועד מתברר כי בין התאריך הלועזי לתאריך העברי של המוות, יש פער של כמה ימים. בזמן שאול זה יוצא המספר למסע אל עברו בניסיון להימלט מהדין שגזר על עצמו. בתחילת דרכו הוא פוגש בלוי ובעוזרו, זוג תימהונים חובבי הרפתקאות שמצטרפים למסעו. עד מהרה מתברר כי השלושה תרים אחר שרידי תרבות עתיקה של נוודים שגלו מארצם, שאת רישומיה המסתוריים חשף הארכיאולוג בצעירותו. השרידים התגלו מתחת לעיר חדשה שנבנתה על קרקע שיובשה לחופו של ים המלח הגדול, אך לימים נבלעה העיר לתוך תהומות שנפערו תחתיה. 

במסעו אל הנופים החיצוניים והפנימיים של חייו עורך המספר חשבון נפש, ומעלה באוב את יוקרתו המקצועית שהתפוגגה, את קללת אבות המשפחה, ואת אהובתו שעזבה אותו למען חברו הטוב.

בולענים הוא סיפור מסע רב תהפוכות, הכתוב בעושר לשוני ורווי ברגעי חמלה ובפרצי הומור, בגעגועים ובתשוקה, של מי שאין לו מה להפסיד.