1) מהם הספרים האהובים עליך?
לשמחתי, יש עשרות ספרים שעונים על הקריטריון הזה. כל ספר שכתוב היטב, בתבונה ובמיומנות ובשימת-לב, הוא הספר האהוב עלי. כל ספר שיש בו דמות שסוחפת אותי עמה אל מסעה המרתק, המצחיק, מעורר ההתרגשות והחשש והתקווה, שמרשה לי לרחף לכל אורכו ועומקו מעל לכתפה – הוא הספר האהוב עלי. כל ספר שמעוטר בדמויות משנה מהלכות קסם וחכמות – לפעמים יותר מהדמות הראשית – הוא הספר האהוב עלי, משום שהוא נעשה ברצינות ובכנות שהקורא ראוי להן. כל ספר שעלילתו מדהימה אותי, שלשונו מעידה על המחבר או המחברת שהמילים להם הן כחומר ביד היוצר, הוא הספר האהוב עלי, כיוון שהסיפור הוא בכל זאת ובסופו של דבר שעשוע. שעשוע למחברו ושעשוע לקוראיו.
2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?
ספרים על ילדים שחורגים מהמסגרת, כמו “בארץ יצורי הפרא” של סנדק, ספרים בלתי חינוכיים כמו “מקס ומוריץ” מאת וילהלם בוש ו”יהושע הפרוע” מאת היינריך הופמן. מבין העבריים חביבים עלי “והילד הזה הוא אני” של יהודה אטלס, שמאד הזדהיתי אתו כילד. אם אנחנו מטפסים בגיל מעט, אני חושב ש”הסיפור שאינו נגמר” של אנדה הוא מהספרים הטובים שקראתי, כזה הוא גם “הנערים מרחוב פאל” של מולנר. הייתי מכור לסדרת ספרי חסמב”ה כילד, וקראתי גם את “השביעייה הסודית” ו”דני דין” בתור ספרות קלילה. “אליפים” ו”אורי” של שטרייט-וורצל ריגשו אותי עד דמעות. כמבוגר שעוסק בכתיבה לילדים, למדתי להעריך מקצועית יצירות ילדים ונוער מהקאנון, שתמיד שיעממו אותי כילד.
3) מה הספר האחרון שקראת?
“נפשות מתות”, מאת גוגול, בתרגומה של רנה ליטוין ובהוצאת הספרייה החדשה.
4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?
יש די הרבה כאלה, אבל היום מישהו הזכיר לי את “פרנסוס על גלגלים” (שלו אני קורא, ביני לבין עצמי, “פרנסוס על גחלים”, אגב). ספר חמוד, לא יותר. אני די נבוך בשביל אנשים שאומרים שהוא ספר נפלא, ומיד מתחשק לי להתנפל עליהם בחדווה, ובידיי תל גבוה מאד של ספרים שעוקפים את הכרכרה של פרנסוס בסיבוב. בהוצאת “זיקית”, שבא הופיע הספר הזה, ראה אור ספר מוצלח ממנו בהרבה, “האדון שנפל לים” ועליו אני ממליץ בכל מאודי.
5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
“בובו הפיגמי הקטן” מאת סיריל האן. זה ספר מתוק שלא הצליח כל כך בארץ. למבוגרים אמנה את “מסע דניאל” של יצחק אורבוך אורפז שהוא בעיני ספר עצום ואת “שמר-בית” שלי (עם עובד), שקוראים אוהבי עברית באמת מתמכרים אליו באבחה, אבל רבים מהם כלל לא שמעו על אודותיו.
6) מיהם הסופרים האהובים עליך?
סופרים הם אנשים בעייתיים מאד ומעטים מהם אהובים עלי באופן פרסונלי. אדרבה, תחושת רדיפה וקנאה מרה אופפות שני סופרים שנפגשים בטעות באותו מרחב ציבורי, ועל כן שבוע הספר הוא עת טעונה מאד. אשר על כן, אני משתדל לאהוב ספרים, ולא סופרים, מה גם שיש לסופרים ספרים טובים יותר ופחות. בשנות נעורי הייתי מכור לכתביהם של סטיבן קינג ובהמשך של פול אוסטר, רומן גארי, ג’וזף הלר, דאגלס אדמס, ג’ון אירווינג, ארווין וולש ורבים ורבות אחרים באגף התרגום; בעברית קראתי מכתבי המתים והחיים בשמחה, ומצאתי אצל אלה ואצל אלה יצירות טובות וטובות פחות.
7) ספר שנתן לך השראה?
יש ספרים רבים שלמדתי מהם איך לכתוב. המילה “השראה” תמיד גורמת לי לזוע באי נוחות, כי אין לה שום קשר למלאכת הכתיבה, והיא אפילו מחבלת בה.
8) ספר עיון מומלץ?
איני קורא הרבה ספרי עיון, אבל אהבתי את הביוגרפיה “אלתרמן” של דן לאור, את הביוגרפיה של סטיב ג’ובס מאת וולטר אייזקסון ואת “לא רציונלי ולא במקרה”. אני ממש לא מעודכן בתחום.
9) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך?
כמעט כל ספר עברי עכשווי. אני יודע שאני אמור לקרוא כל היום גוגול ופוקנר, אבל כשאף אחד לא רואה אני מריץ את העיניים במהירות על שורות שכתובות בשפה ובמקום שלי. כמעט תמיד אני מופתע לטובה.
***
יונתן יבין הוא נער רגיש לנצח, שניסה ולא הצליח להיגמל מכתיבת שירי אהבה. חתן פרס ראש הממשלה לספרות, מחברם של 14 ספרים למבוגרים (“באבא ג’י”, “המיזנתרופ”), לנוער (“זהבים”, “אנטי”) ולילדים (“החתול דלעת”, “המלך אהר’לה פורש”). ספריו תורגמו לשפות שונות. בימים אלה רואים אור שני ספרי ילדים פרי עטו: “אהבה נגד חברות” בהוצאת ידיעות ספרים ו”גוזלים בראש” בהוצאת עם עובד (איורים ליאורה גרוסמן).
לעמוד הספר “אהבה נגד חברות” באתר ההוצאה לחצו כאן.
לעמוד הספר “גוזלים בראש” באתר ההוצאה לחצו כאן.
עוד על “אהבה נגד חברות”:
לפעמים אתם חושבים שמישהו הוא החבר הכי טוב שלכם לנצח-נצחים, אבל אז קורים כל מיני דברים שטורפים את כל הקלפים. כמו למשל: בנות. וגם כשכבר קורה הדבר הנורא הזה ואתם מתאהבים בבת, אז לא בטוח שהתאהבתם בבת הנכונה. בקיצור, אהבה היא עסק מאוד מסובך. במיוחד בשביל בנים!
ליאור וירין הם החברים הכי טובים מכיתה א’, אבל כשהם מגיעים לכיתה ה’ וירין מתאהב בעדי – כל התמונה משתנה. ליאור, ילד רגיש ומצחיק שכותב שירים בחרוזים, עוזר לירין לחבר מכתב אהבה מנצח, אבל מתאהב בעדי בעצמו. כעת עומדת החברות הקרובה של שניהם למבחן: חברות נגד אהבה, אהבה נגד חברות. האם האהבה היא מה ששניהם חשבו שהיא? איך חברות משתנה, מתפתחת, מבשילה?
אהבה נגד חברות הוא סיפור אהבה מצחיק ומיוחד שמטפל בנושא שספרות הילדים והנוער ממעטת לעסוק בו: רגשות של בנים. כן, יש דבר כזה!
עוד על “גוזלים בראש”:
ֲמָה יֵשׁ שֵׂעָר מְפֻזָּר כָּל כֻּלּוֹ,
שֶׁאוֹהֵב לְהַגִּיד בְּעִקָּר “לֹא-לֹא-לֹא!”
לֹא לְמַסְרֵק וְלֹא לְמִבְרֶשֶׁת,
לֹא לְסִכּוֹת, לֹא לְכוֹבַע אוֹ קֶשֶׁת.
אֲבָל בֹּקֶר אֶחָד הִיא שָׁמְעָה מִין צְלִילִים,
וְגִלְּתָה בַּשֵּׂעָר שֶׁלָּהּ שְׁנֵי גּוֹזָלִים!
מָה עַכְשָׁו? אֵיךְ פּוֹתְרִים מִין כָּזוֹ בְּעָיָה?
הוֹלְכִים לַצַּפָּר? מַזְעִיקִים מִשְׁטָרָה?
מַזָּל שֶׁהַשֵּׂעָר הַזֶּה, הַמְּיֻחָד,
לָקַח אוֹתָהּ –
דַּוְקָא לַחֲנוּת לְחַיּוֹת מַחְמָד.
יונתן יבין מרבה לעוף על כנפי הדמיון ולקרוא ספרות מקור ונוצות ואוהב להביט בציפורים עד שהוא נתקע בטעות בעמודים של רמזורים, ובכל זאת חיבר עד כה 14 ספרים.
לילדים: החתול דלעת משנה את הדעת, אחלה אח, כשאבא היה עצוב ועוד.
לנוער: אנטי וזהבים. למבוגרים: המיזנתרופ, באבא ג’י ושמר-בית.
זוכה פרס ראש הממשלה לספרות.
גוזלים בראש יוצא לאור במקביל גם בגרמנית ובצרפתית ובעתיד יתפרסם בשפות נוספות.
ליאורה גרוסמן היא מאיירת, מרצה ואוצרת ישראלית, זוכת עיטור אנדרסן. איירה ספרים רבים בארץ ובעולם.
[…] עם תמר לזר ועם יונתן יבין […]