1) מהם הספרים האהובים עליך?
כשראיתי בעודי נערה את אימי כה נרגשת מספר שקראה בשם “הומו-פאבר” מאת מאכס פריש שאלתי אותה: “על מה ההתלהבות?” והיא ענתה לי: “את חייבת לקרוא אותו. זה אמנם ספר של מבוגרים אבל זה יפתח לך מרחבים בהם את משייטת לך גם ככה מבלי להבין עדיין למה ולאן”. את הספר קראתי בגיל 16 והוא פתח לי צוהר חדש למודעות שמאותו הרגע רק הלכה והתעצמה. הספר גרם לי להיפתח אל עולם חדש של רוח ואומנות, והכתיב מחדש את תפיסת עולמי שגם כך הייתה בוגרת מן הרגיל עקב התמודדותי עם מחלת כליות מגיל 12. הספר זעזע את נפשי במובן החיובי של המילה וכנערה מתבגרת גיליתי את כוחו של החיפוש העצמי של האדם והחיבור לנפש. הומו = אדם המייצר ועושה. פאבר זהו שמו של הגיבור המעיד על כך שהוא אדם המנסה כל חוויה בחייו להסביר באופן ריאליסטי וטכני ביותר. הגיבור הוא צלם תעשייתי, שרואה את העולם בשחור-לבן ונותן הסברים סטטיסטיים-מדעיים לכל דבר ועניין. הוא לא מאמין בכוחם של צירופי מיקרים ועל כן, לא שם לב לאותות אזהרה שהוא מקבל לאורך הספר במפגשים מיוחדים אשר נקרים בדרכו ואמורים להעביר לו מסרים ותובנות בחייו. דרך התהליך שעובר הגיבור, מזהיר הסופר מאכס פריש את האדם מפני תלות ואמונה במדע והוכחות בלבד, ומבקש אותנו לחזור חזרה אל המהות שלנו, ושם לחפש וגם למצוא את הנפש האומנותית-יצירתית וחופשיה שלנו. במילים אחרות הוא מבקש מאתנו להתחבר לחיים שלנו, בהגשמה עצמית, במודעות והתפתחות רציפה של הרוח והנפש מעבר לפן הריאליסטי והמדעי בעולם הזה.
“כוחם של צירופי מקרים” מאת דיפאק צ’ופרה. ספר זה מאפשר לנו “לעוף” באמת על כל מה שנרצה להשיג בחיינו, על כל מה שאנו חולמים ורוצים שיקרה לנו בחיים. דיפאק צ’ופרה, הוא מרפא אלטרנטיבי, סופר ונואם ממוצא הודי המתגורר בארה”ב. בכל ספריו הוא כותב על הקשר בין הגוף לנפש, וטוען כי חוסר שקט ולחץ נפשי הם בעלי השפעה רבה על בריאותו של האדם וכי על ידי שינוי בתפיסות החיים יכול האדם להגיע לבריאות טובה יותר וכך גם להגשים את כל חלומותיו.
בספר זה, מדובר עלינו בני האדם, כאשר אנו מוצאים את עצמינו בתחושה של חוסר משמעות ופגיעות בחיינו, עלינו לזהות כי צירופי מקרים יומיומיים שנקרים בדרכינו הם בעלי משמעות אדירה. הכיצד? הוא מסביר, כי מעבר לעצמי המודע שלנו, על מחשבותינו ורגשותינו, ישנה מציאות בתוכנו שהיא פוטנציאל טהור. פוטנציאל זה מכיל הכל, כל דבר ודבר אפשרי. צירופי מקרים הם סוג של מסרים שבאים מהמקום הזה, רמזים יקרים לגבי תחומים מיוחדים של חיינו אשר “קוראים לתשומת ליבנו”.
אני באופן אישי, חיה את חיי בהרבה סיטואציות מתוך מקום חשיבה שכזה. כאשר אנו מתחילים לחיות את חיינו מתוך הבנה כי לצירופי מקרים יש כוח ומשמעויות, שם מתחיל הקסם.
2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?
“הביזבזים” מאת אסף שלמה. מכירים את זה ששנים אנו שומעים מההורים, מהשכנים, מהקרובים את המשפט “כסף לא גדל על העצים” אבל אנחנו לא מבינים בעצם למה? מה הסיפור שעומד מאחורי המשפט המפורסם הזה?… ספר זה אשר נכתב על ידי אסף שלמה הוא סיפור קסום בעיניי. מסופר על תושבי עיירה קטנה הנקראים “הביזבזים”, שם וכינוי המרמז על היותם ‘בזבזנים’, הקוטפים את הכסף שלהם מאותו עץ מיוחד בעיירה, עד כי יום אחד הפסיק לתת את ‘פירותיו’, קרי, שטרות הכסף. הכותב לוקח את הילד לתוך עולם בו יוכל לפתח ערך לדמי הכיס שלו ומחדד אצל הילד את היכולת לזהות ולהבין כיצד בעזרת כישוריו יוכל להשיג את משאלות ליבו.
“מסעותיו של גרגיר חול” מאת ורדה גנזך. גרגיר חול סקרן, דעתן, למדן והרפתקן המביא תובנות לחיים כיצד לצאת מכל קושי בהצלחה דרך מסעותיו בעולמו. הכותבת אמנם הינה חמותי, יחד עם זאת הייתי ממליצה על ספר זה גם ללא הקשר המשפחתי. ורדה גנזך פעלה עם עשרה ילדים בגילאים שונים, אשר בחרו לבדם את הטקסטים שאהבו בסיפור ולאחר מכן איירו אותם וציוריהם שולבו בתוך הספר.
3) מה הספר האחרון שקראת?
“שיחות עם אלוהים” חלק 3 מאת ניל דונאלד וולש: “אתה תמיד חלק, כי לעולם אינך נפרד. אתה תמיד חלק מאלוהים, כי לעולם אינך נפרד מאלוהים. זו האמת של הווייתך. אנחנו שלמים. אז עכשיו אתה יודע את האמת בשלמותה. האמת הזאת הייתה מזון לנשמה הרעבה. קח ואכול ממנה. העולם צמא לשמחה הזאת. קח ושתה ממנה. עשה זאת בהיזכרך בי. כי האמת היא הגוף של אלוהים, והשמחה היא הדם של אלוהים, שהוא אהבה. אמת שמחה אהבה השלוש האלה הן בנות החלפה. האחת מובילה לאחרת, ואין זה משנה באיזה סדר הן מופיעות. כולן מובילות אלי. כולן הנן אני.”
ספר זה מחזיר אותי אל ההבנה שה”אלוהים” נמצא בתוכנו, ומכאן נובע כי כוח הבחירה בחיינו הינו עצום. בחירותינו הן אילו שתייצרנה את המציאות שלנו. להתחבר להחלטות בחיינו במלוא המשמעות וההבנה כי הן תמיד תהיינה תלויות בנו.
“ותרא האתון את המלאך” מאת ניק קייב, איש להקת ה Birthday Part ולהקת הBad Seeds וסופר עם סגנון מיוחד במינו. “ותרא האתון את המלאך” הוא פרפרזה בסגנון אפל ודי מטורף בעיניי, על סיפור הקרבן והצליבה המודרנית, דרך מסכת חייו של גיבור הספר, יוכריד יוקראו, מתחילתם ועד סופם, ללא רחמים. יוכריד, הגיבור, נולד אילם לאמא שיכורה ואבא אלים מאד, וסיפורו מתחיל בשנות ה – 30 באיזו עיירה נידחת בארה”ב. אנשי העיירה אדוקים בדתם ובכל זאת אלוהים לא מפסיק להעניש אותם. יוכריד חוטף מכה בראש ומאותו הרגע הוא חווה “התגלויות אלוהיות”, אך לא טורח לספק הוכחות לתושבי העיירה.
אני באופן אישי חוויתי את הספר במהלך הקריאה כחזון של טירוף, עם הומור תנכ”י שחור, המתובל בעונשים אינספור, אותות ושגעון. חוויה עוצרת נשימה אשר הותירה אותי עם מחשבות רבות, שאלות פילוסופיות ותהיות על המין האנושי ויחסו אל היקום וה”אלוהים”.
4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?
תרשו לי לענות בהפוך על הפוך, במקרה זה המהומה שנוצרה האירה על נושא חשוב מאד, מנקודת המבט שלי, בספר הילדים “שני אבאים” מאת מקדה בן נאה. בנצי גופשטיין פרסם פוסט בפייסבוק בו הוא ביקר באופן שלילי את הספר, דבר אשר יצר מהומה על לא דבר בעיניי, ובכך למעשה האיר ופתח צוהר לקוראים סקרנים רבים שהגיבו בקניית הספר, שלפני המהומה בכלל לא שמעו עליו. הספר מתאר משפחות מסוגים שונים כגון: חד-הוריות, גרושות, חד מיניות וכולי. בדף הראשון מוצגת משפחה חד-מינית ובה שני אבאים: “לבן יש שני אבאים, ולמרות שזה נשמע קצת מוזר, אצלם בבית כמעט הכל אותו הדבר”, ומסיים במשפט שאהבתי במיוחד ומאמצת אל חיי: “יש כל מיני דרכים ולכל בית צורה קצת שונה, אבל כל עוד מקבלים המון אהבה, אתם במשפחה הנכונה”.
5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
“ביום שבו ירו בראש הממשלה” מאת עוזי וייל. ספר מרתק, אשר רק עם הזמן הפך לאט ובשקט לספר פולחן ישראלי, ועדיין לדעתי לא זוכה למספיק הערכה וראוי שיזכה. הגיבורים של וייל הם אנשים צעירים, זרים בסביבה אשר מלאה בהבטחות שלא מתממשות וחווים תזזיתיות בחיים וחוסר תכליתיות. המניע חסר המנוח לתזזית הזו הוא בדרך כלל כוחם הצורב של האובדן וההחמצה, אובדן של אדם יקר ושל אהבה גדולה, שכמו מולדת, אחרי שהיתה לך כזו, לא תשכח איך זה להיות שם, אבל גם תדע עד כמה היא רחוקה וקשה להשגה. אבל אחרי שהם כמעט מוותרים, סיפורו של אדם זר, מילים מחיים אחרים, מצליחים לפתע לגעת בהם, ליצור מקום חדש בעולם ולברוא ברגע של כמעט-התגלות, חסד ותקווה. עוזי וייל מצליח לברוא כאן עולם ישראלי, אבל בעיקר אנושי ומוכר מאוד, שהזרקור המכאיב המופנה כלפיו מאיר אותו גם בחמלה ובאהבה.
6) מיהם הסופרים האהובים עליך?
אחד הסופרים “החרוטים בעורי ובהווייתי” שנים רבות, הוא הסופר מילן קונדרה. קונדרה היה אחת הדמויות הבולטות במאבק אנשי הרוח נגד המשטר הצ’כוסלובקי. בספריו נהג קונדרה לחלוק עם הקורא את מחשבותיו ואת הגותו. ברומנים שלו הוא מרבה לסטות מהדרך הראשית שבה הוא מוליך את הקורא, ולעסוק בסוגיות פילוסופיות תוך כדי בחינה של הדמויות ושל המצבים שבהם הן נתונות. בעיניו של קונדרה, תפקיד הרומן בספרות הוא לחשוף את הצורות השונות האפשריות של הקיום האנושי, ומכאן, בראש ובראשונה, נגזרת האסתטיקה שלו.
במיוחד נכנס אל ליבי ספרו המפורסם “הקלות הבלתי נסבלת של הקיום” בו הסופר מקפל בתוכו עולם שלם לא רק מבחינה גיאוגרפית (העלילה מתרחשת בפראג, בכפר צ’כי נידח, בציריך, בפאריס, בארצות – הברית, בתאילנד), אלא בעיקר בראיית האבסורד בקיומה של האנושות. בצדק נחשב קונדרה לממשיך דרכו של פראנץ קפקא, בן עירו, ולאחד הסופרים הבולטים בימינו. ומי כמוני, המחוברת למכונה ובוחרת להתחבר לחיים בכל יום מחדש, מבינה משמעות משפט זה “הקלות הבלתי נסבלת של הקיום”.
7) ספר שנתן לך השראה?
חשוב לי לציין כי שכל הספרים שציינתי פה מהווים עבורי השראה ודרך חיים. יחד עם זאת, ספר מיוחד שנתן לי השראה גדולה הוא “האלכימאי” מאת הסופר הברזילאי פואלו קואלו. הספר מזכיר מאד בסגנונו את הספר הנסיך הקטן בפשטות שלהם ובניסיון המהודק להעביר מסרים על החיים והעולם.
מסופר על הנער סנטיאגו, שהחליט בתעוזה רבה לעזוב את “השבט” שלו, מקום מחייתו ואת כל המוכר לו, ויוצא למסע בעקבות החלום הגדול שלו למצוא את האוצר הטמון, אשר על פי תפיסתו, נמצא ליד הפירמידות במצרים. בדרך המסועפת, המפתיעה והמרתקת שלו, הוא פוגש בכל מיני אנשים שונים ומשונים. בפגישותיו אלו סנטיאגו שואל, מתעניין ולומד מהם על “העולם” ואילו עוזרים לו להגיע אל ייעודו. במהלך המסע שלו הוא לומד סודות נסתרים על דרכי העולם ובסופו כאשר הוא מגיע אל היעד הנכסף שלו, הוא מגלה כי האוצר שכל כך רצה וחיפש אחריו, היה כל אותו הזמן במקום שממנו הוא יצא אל המסע, בביתו, במקום מחייתו ולמעשה אצלו.
המסר הגדול שמעביר הספר, מתוך החוויה שלי כמובן, הוא כי הכל נמצא בתוכנו, וכל שנותר לנו זה להביט פנימה, להפסיק לחפש בחוץ את האושר. למעשה, כל הכלים למציאת הייעוד שלנו נמצאים בתוכנו, ועלינו להעמיק מבטינו אל תוך עצמנו ולהפסיק לחפש תשובות ודרכים להשגת רצוננו וחלומותינו בעולם בחוץ, אצל אנשים אחרים ובמקומות אחרים.
8) ספר עיון מומלץ?
קאמה סוטרה – לכל דורותיו. וכל מילה נוספת מיותרת, כי באומנות כמו באומנות, ובחיים כמו בחיים, הכל אפשרי וכדאי תמיד להרחיב את המנעד האישי שלנו. מנעד זה מייצג את האדם בכל תחום בחייו, קל וחומר בתחום המיניות.
9) מהם ספרי ה”גילטי-פלז’ר” האהובים עליך?
לא קראתי ספרים בז’אנר ה”גילטי פלז’ר”, האם עליי להתחיל לחשוב שאולי פספסתי משהו?
***
פז מושקוביץ היא יוצרת, שחקנית, מרצה, יזמית עסקית, מאמנת בכירה לתקשורת ומנהיגות, מחברת הטור המצליח “מחוברת” באתר ynet. יוצרת ההצגות “ליזליזה” ו”צוחקת את חיי” בתיאטרון “הבימה”. כיום פז מעבירה את הרצאתה מחוברת בישראל ובמדינות שונות בעולם.
לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.
עוד על הספר:
בגיל 19 חוותה פז אירוע ששינה את חייה לתמיד – “ילדה’לֶה, הכליות שלך מתו”. מנערה שמחה ותוססת בבוהמה התל אביבית, סטודנטית למשחק שאהבה לבלות וחלמה לכבוש את העולם, היא הפכה לבחורה שנאלצה “לעבוד כל יום כדי לחיות”. מאז עברה פז, המוגדרת כ”נס”, יותר ממאה ניתוחים ובכל יום, ב-27 השנים האחרונות היא מתחברת למכונה כדי לשמור על חייה.
בספר מזמינה אותנו פז אל נבכי נפשה, מהרגעים המאושרים בחייה, דרך המשברים ועד לרגע אחד בו הכול השתנה.
פז – ה”מחוברת” – מחברת בספר את הקוראים לצופן שפיתחה וניסחה, צופן ליזה, המסייע לאנשים רבים ברחבי העולם להסתכל קדימה, להפוך קשיים להצלחה, לחייך ולשלוט בחייהם. ספר מרגש, מטלטל ואמיץ זה, שאותו מספרות שתיים – פז המביאה את סיפורה המרתק ואת תובנותיה, ואמה מריאור, פסיכותרפיסטית הוליסטית, המציגה את נקודת המבט שלה על הסיטואציות השונות ומעמיקה את הסיפור – נקרא בנשימה עצורה.
[…] 25) השאלון עם פז מושקוביץ' מחברת הספר "מחוברת: צופן ליזה&q… (עברית) […]