1) מהם הספרים האהובים עליך?

אני פטריוט ישראלי גדול, ובאופן ישיר מתחבר בצורה מידית ליצירות המקומיות. הרחובות המוכרים, העסקים והחנויות, הצבעים והריחות, הדילמות והקשיים של הגיבורים. הכל מרגיש יותר טוב, נכון ואמיתי. “עשו” של מאיר שלו, “המאהב” של א.ב. יהושע, “ארבעה בתים וגעגוע” של אשכול נבו, “צינורות” של אתגר קרת, ועוד רבים אחרים כי אי אפשר באמת לדרג את האהובים ביותר.

11008

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

זה קצת מצחיק או אולי בכלל מוזר, אבל מעולם לא התחברתי לספרי ילדים.  כשהחברים שלי קראו את סדרת ג’ינג’י, חסמבה, החמישיה הסודית של איניד בלייטון או ספרי אריך קסטנר אני זוכר את עצמי שואל ספרים מהספרייה עם התוויות של המבוגרים. מגיל קטן התחברתי לעלילות האקשן כמו ספרי המתח של אגאתה כריסטי עם הרקול פואורו  וג’ימס בונד של איאן פלמינג.

97259

3) מה הספר האחרון שקראת?

“זה לא מקום לילדות” של הדר גת. סיפור מצוין על נערה מתבגרת שהורגת את אביה בעקבות התעללות מינית ארוכת שנים. מעבר לכתיבה הקולחת והתפתלויות העלילה הנפלאות, אני חושב שהתחברתי לסיפור לאור נושא ההטרדות המיניות שקרוב לליבי, היות וכמה מהחברות הקרובות שלי היו לדאבוני הרב קורבנות. המציאות בה בשנת 2016 אין בחורה בלי סיפור אישי של הטרדה מינית, לא מתקבלת על הדעת וחייבת להיכחד.

2029_200

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

“מיקי אני מדברת אליך” של שי שטרן. בתור ירושלמי במקור, קיימת אצלי חיבת יתר לסיפורים שמתרחשים בבירה. אני משער שזו סוג של נוסטלגיה לסיפורים על עיר שלצערי כבר לא קיימת לאור השינויים הדמוגרפים, הכלכליים והחברתיים. אני נוהג לקרוא את רבי המכר הספרותיים, ואני מודה שקצת התקשיתי לפצח את הסיבה להימצאותו ברשימה.

2000527709b

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

“חוכמת הבייגלה” של אילן הייטנר. כל מי שאיי פעם דיבר איתי על הספר, תמיד מוסיף אבל גדול בסוף המשפט, ולאחריו מבקר את רמת הכתיבה והספרות. בעיניי הספר היווה את קולו של דור אבוד בעולם המודרני, וציין נקודת מפנה תרבותית שלא יחסו לה מספיק חשיבות. גם “בכל הימים נולדו שווים” הגיבורים מרגישים שמשחק החיים מתנהל מעל הראש שלהם – ברגים קטנים במכונה לא צודקת, לא הגיונית, ושמוטב שתעבור שידוד מערכות, כפי שהם מנסים לאתחל.

2000491383b

6) מיהם הסופרים האהובים עליך?

סופרים כדוגמת המינגווי, אורוול, מקס פריש, אוסטר או בזווית הישראלית, מאיר שליו, דוד גרוסמן, עמוס עוז א.ב. יהושע מהווים מבחינתי ליגה אחרת בעולם הכתיבה. אלו רבי מאג מילוליים המצליחים לסדר את המילים ברצף קוסמי פלאי. היצירות שלהם תופסות אותי מהבטן, ולוקחות אותי למקומות אחרים. למעשה, אני חושב שזה דיי פוגעני, לכלול אותי ושכמותי באותו הענף בכלל.

quote-it-s-precisely-the-disappointing-stories-which-have-no-proper-ending-and-therefore-no-max-frisch-10-32-82

7) ספר שנתן לך השראה?

“על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה” של הרוקי מורקמי. כבר לפני שנים סיגלתי לעצמי אורך חיים ספורטיבי מתוך הבנה שהאינסטרומנט החשוב ביותר שבידנו, מגיע עם הוראות הפעלה המחייבות פעילות גופנית. אני רץ כמעט כל יום, ומדי פעם גם עושה מרתונים. לקרוא את הגיגי הנפש של הרוקי, הדהימו אותי ברמת הקרבה והזהות למחשבות, לקשיים ולחוויות שאני עובר. כל פעם שלא מתחשק לי לשים את נעלי הריצה ולצאת לעוד 10 ק”מ אני נזכר בתחושה הזהה שהוא מתאר, ומתמלא מוטיבציה.

%d7%a2%d7%9c_%d7%9e%d7%94_%d7%90%d7%a0%d7%99_%d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a8_%d7%9b%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%99_%d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a8_%d7%a2%d7%9c_%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%94

8) ספר עיון מומלץ?

“הברבור השחור” של נסים ניקולס טאלב. אחת הביקורות הגדולות שלי על מערכת החינוך, היא ההכשרה הסיסטמתית של אזרחים נטולי כלים כלכלים בסיסים להתמודדות עם עולם מודרני. בתור כתב כלכלי לשעבר, אני נדהם שבמאה ה 21 קיימים כאלו פערי ידע בתחום כל כך אקוטי. בהיעדר הבנה בסיסית בכספים, במונחים בסיסים כמו אינפלציה ריביות פנסיות ומחזורי עסקים רב הציבור מתנהל כמו עדר עגלים אחרי תופעות ומוסכמות מגוחכות. טאלב מדגים באופן חד וברור את חוסר היכולת וההבנה הכללית שלנו בקשת שלמה של נושאים. והשלב הראשון בדרך לפתרון בעיית חוסר הידע, הוא ההבנה כמה אנחנו לא מבינים.

%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a9%d7%97%d7%95%d7%a8

 

9) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך?

את ההתפלצנות אני מעדיף להשאיר לגוורדיה של מדורי הספרים, ולמבקרים למיניהם. מבחינתי אם הספר (או סרט/סדרה לצורך העניין) הצליח להשכיח ממני את שאר העולם, ולא גרם לי לחשוב פעמים לפני שהפכתי דף, זה ספר טוב. אני לא אעשה לאף אחד עוול ואכניס אותו לקטגוריה.

***

 

יוני ויצמן נולד בירושלים, מתגורר בסן פרנסיסקו ומנהל חברת סטארט-אפ. בוגר תיכון “בויאר” וכן בוגר “האוניברסיטה העברית” ו”אוניברסיטת בן גוריון” בכלכלה ובמנהל עסקים. את שירותו הצבאי החל בקורס טיס, ולאחריו שירת כקצין ביחידה מיוחדת. בתום שורת תפקידים ככתב עיתונות ב”מעריב”, הצטרף לקבוצת דלק נדל”ן, שם כיהן במשך שש שנים כמנכ”ל חברת בת. בימים אלה רואה אור ספר הביכורים שלו “כל הימים נולדו שווים” בעריכת אילנה ברנשטיין (הוצאת מטר).

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.

עוד קצת על הספר:

“תרגיל מחשבתי: נניח שאתה רוצה לחסל מישהו. סתם מישהו. מה הסיכוי שהמשטרה תצליח אי-פעם להגיע אליך? אתה קצין ביחידה מובחרת, אין לך עבר פלילי, אתה לא משתייך לשום ארגון פשיעה. אין להם טביעות אצבעות, בטח לא דנ”א שלך. אין לך שום מניע לכאורה, ולכן שום חוט לא יקשור אליך את הפשע. בקיצור הסיכוי שיתפסו אותך שואף לאפס, אלא אם התרשלת בגדול.”

נועם, תל אביבי בשנות השלושים לחייו, בעליה של חברת הייטק וקצין מעוטר בצל”ש, הוא גם בעל חלומות על צדק חברתי ושינוי. בימים שבהם יוקר המחיה עולה מיום ליום, העבודה נהפכה כבר מזמן לעבדות, והאושר הוא רק מילה במילון, מחליט נועם לשבור את הכלים. הוא מאתר את שני חבריו מהיחידה המובחרת – ליאור, שנאבק על חייה של אהובתו, ותומר, שרץ אחרי הזנב של עצמו כדי לגמור את החודש, ומה שנדמה בתחילה כדיבור תמים נהפך לתוכנית פעולה שאין ממנה דרך חזרה. במלחמתם על הבית חותרים השלושה למוטט את סמלי ההון. 

ברומן הביכורים של יוני ויצמן, “כל הימים נולדו שווים” הגבולות נפרצים, החוקים מאבדים את תוקפם, הדרמה שוברת שיאים, והשינוי, כך נראה, הוא בר-השגה.

%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%96%d7%99%d7%aa

 

*) צילום תמונת שער: קארי פלוברג.