“אחוזה” של סרחיו ביסיו הציל אותי השבוע.

כבר כמה חודשים שאני מצוי בתקופת קריאה בעייתית ורוב הספרים שאני מתחיל לקרוא דיי משעממים אותי, או לכל הפחות לא מספיק מעניינים ומושכים אותי (הדו”ח של ברודק שכתבתי עליו לאחרונה היה יוצא מן הכלל ברצף הזה). לקראת סוף השבוע שעבר חשתי ייאוש הולך וגובר, כי הייתי תקוע בין שלושה ספרים שלא היה לי חשק אליהם; כמוצא אחרון פניתי לספרון הקטן הזה (100 עמודים) בתקווה לישועה. למזלי הוא לא אכזב, וסיפק בדיוק את מה שחיפשתי באותו רגע – סיפור קולח ומעניין שאקרא בקלות ומבלי להיתקע.

סיפור העלילה של “אחוזה” פשוט מאוד: משפחה עירונית, הכוללת זוג הורים וילדה בת 12, מגיעה לנופש באחוזה של חברים בכפר ומגלה שהחברים הללו לא נמצאים בבית ולא עונים לטלפון. מיד עם הגעתה של המשפחה מתחיל גשם זלעפות בלתי פוסק ולמעשה לוכד אותם במקום, מה גם שמתברר כי הם טעו בכתובת, והאחוזה שחיפשו נמצאת כמה קילומטרים בהמשך הדרך. התפאורה הזו מייצרת איזשהו מתח בקרב הקורא, כיוון שהיא מרפררת לאינספור סרטי וספרי מתח ומעוררת פחד שמא תכף יגיע רוצח או חוטף שינצל את המצב.

לא אוכל להתעמק בפרטים כדי לא להרוס את חוויית הקריאה, אבל אציין רק שלא מדובר בספר מתח “אמיתי”, וביסיו פשוט עושה שימוש בידע התרבותי שלנו על ספרי וסרטי מתח כדי להשאיר אותנו מתוחים וערניים. לצד זה הוא גם מצליח לשזור באלגנטיות את עולמם הפנימי של בני המשפחה – כל אחד ותסכוליו האישיים המבעבעים בתוכו לנוכח הסיטואציה שנקלעו אליה.

עם זאת, למרות המחמאות וההודיה על הישועה משיממון ספרותי, אני לא יכול לומר שמדובר בספר גדול או חשוב; ביסיו גם ממאן לממש את הפוטנציאל הגלום בסיטואציה שנמצאת במרכז הספר (לדעתי הוא עושה זאת במודע ובכוונה, במעין טכניקת טנטרה, ובכל זאת יש תחושה מסוימת של החמצה). ועדיין מדובר בספר אינטליגנטי ומהנה מאוד לקריאה, ובהקשר הזה אני רוצה להזכיר גם את המתרגמת סוניה ברשילון, שאפשרה לקוֹלחוּת והקצביות של ביסיו לעבוד מצוין גם בעברית.

bizzio

כאמור, “אחוזה” הציל אותי השבוע ממחסום קריאה (ואם לדייק – משעמום קריאה) ואני מודה לו על כך ואזכור לו את זה. זה הספר השני שאני קורא בהוצאת “תשע נשמות” של אוריאל קון ושניהם היו קצרים, מעניינים, קולחים ומהנים לקריאה (אני פחות מחבב את סגנון הכתיבה של קון בגב הספר ובאחרית הדבר, אבל זה עניין של טעם, וממילא חשובה יותר בחירת הספרים מאשר המילים שכותבים עליהם). יש לי בבית גם את “רדיו בנימין” שיצא בהוצאה הזו, וחשבתי להתחיל לקרוא בו בקרוב, אבל עכשיו אני חושב שאשמור לי אותו למחסום הקריאה הבא, כדי לא לבזבז אות סתם כך (אלא אם עוד לא יצאתי ממחסום הקריאה הנוכחי – אגלה זאת בקרוב).

אז אם אתם מחפשים ספר קצרצר, קריא ומעניין – “אחוזה” הוא אופציה מצוינת.

_____________________________

// אחוזה, סרחיו ביסיו. מספרדית סוניה ברשילון, הוצאת תשע נשמות. 100 עמ’, 38 ₪.