1) מהם הספרים האהובים עליך?
הספרים: ״בעקבות הזמן האבוד״, פרוסט, ו״לוליטה״, נבוקוב – בזכות השפה הייחודית. ״גן שחרב״, אסתר ראב, ״בן החולות״, טאהר בן ג׳לון, “והיום איננו כלה”, צ’ינגיס אייטמטוב – על יכולתם להוציא אותי למסע, ״רישום מן העבר, וירג׳יניה וולף, ו”ללכת בשדות הכחולים”, קלייר קיגן – בזכות עדינות מכאיבה, “כל מה שעולה מתכנס״, פלאנרי או’קונור, ו״אור באוגוסט״, פוקנר״ – כי אני אוהבת סיפורים על הדרום העמוק בארה”ב והם עושים את זה, כל אחד בדרכו, הכי מדויק.
2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?
כל ספר שבקצה כריכתו היו עלי מרגנית – ריגש אותי. עדיין כשאני נתקלת בהם אני מחייכת. “גבעת ווטרשיפ”, “מר אל, כאן אנה”, “אי המטמון”, “האריה, המכשפה וארון הבגדים”. בעיקר אהבתי ספרים שהציגו את עולם הילדים במנותק מהמבוגרים, וכמובן ספרי “החבורות”. כילדה נשבעתי לעצמי שאכתוב ספרי הרפתקאות, ואכן הוצאתי את “החבורה – סכנה במבוך המחילות”, וברגעים אלה ממש המאייר אורי טור ואני מגייסים בהדסטארט עבור “מרבד קרפדות, יומן חלומות”, ספר ילדים מאויר עם סיפורי חלומות ויומן שיעודד ילדים לכתוב בו את חלומותיהם.
3) מה הספר האחרון שקראת?
״סולל״, אלבר כהן. נפלא ומצחיק.
4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?
האמן ומרגריטה, בולגקוב. לא מצאתי אותו מורכב או מעניין במיוחד.
5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
“קיץ בדרך הנביאים” בסדרת “היכל הכלים השבורים” של דוד שחר. אם אני התוודעתי לסופר הוותיק הזה רק לפני כשנתיים, כנראה שמשהו מאוד לקוי בתפקוד של המערכת הספרותית כמתווכת תרבות.
6) מיהם הסופרים האהובים עליך?
ולדימיר נבוקוב כי שילוב של שפה עדינה וחוסר חמלה – מהפנט אותי, פלאנרי או’קונור – על החדות, העין הרגישה והחוכמה הכל כך גדולה להבין ש”הנאורים” בעיני עצמם מסוכנים שבעתיים מכל נוכל/גזען/גנב פשוט וגלוי.
7) ספר שנתן לך השראה?
“ענק היונה” של אִבּן חזם האנדלוסי, בן המאה ה-11, חכם דת, פילוסוף, משורר – שכתב חיבור המבקש לצקת צורה לטלטלות הלב.
8) ספר עיון מומלץ?
“הסופים” של שרה סבירי. נגיש וגבוה. לא מתרפס ולא מתנשא, מרחיב ידיעה ומרחיב לב.
9) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך?
אין. את האסקפיזם שלי אני שואבת במקום אחר. את הספרות אני לוקחת נקי בלי קרח. יש מספיק ספרות איכות שגם בעוד 80 שנה לא תמלא את כל החורים בהשכלה שלי. אז אני מסודרת מהבחינה הזו.
***
אור ארנסט, היא סופרת. הוציאה עד כה שתי נובלות בשם “אי שקט” (הוצאת כרמל, 2010)’ שזכו בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ’ לאמנות ת”א, הרומן “נמס” (הוצאת עמדה חדשה / כרמל, 2015), ספר הרפתקאות לבני נעורים “החבורה סכנה במבוך המחילות” (הוצאת סימניה, 2003). קטעי פרוזה שלה פורסמו בכתבי-עת ספרותיים. האחרון שבהם, “גרנטה”, גיליון רביעי. בימים אלה מתנהל פרוייקט מימון המונים להוצאת ספר ילדים פרי עטה בשם ״מרבד קרפדות, יומן חלומות״ (איורים: אורי טור).
לעמוד הפרוייקט לחצו כאן.
עוד קצת על הספר:
“מרבד קרפדות” נולד מתוך מחשבה על כל החולמות והחולמים הצעירים. עבורם יצרנו ספר עם סיפורים מאוירים ויומן אישי לכתיבת חלומות.
את הספר כתבה אור ארנסט, אייר אורי טור ועיצבה נעם חן, ובו תמצאו סיפורי חלומות משעשעים ומותחים, וגם התייחסות לנושא הסיוטים שפוקדים רבים מאיתנו (במיוחד בתקופת הילדות). לצד הסיפורים, יש יומן חלומות עם שאלונים וטריוויה המעודדים את הילדות והילדים לבטא את עולמם הפנימי ולכתוב או לצייר את חלומותיהם. עם הזמן, אנו מאמינים, יהפוך הספר למזכרת אישית שתרצו לשמור הלאה. הספר מיועד בעיקר לגיל 7-12, אך גם צעירים יותר יהנו מהקראת הסיפורים.
[…] במגזין "טיים אאוט", ספרייה ציבורית, במגזין ספרות "קורא בספרים", השאלון […]