צילום תמונת השער: הילה שילוני
1) מהם הספרים האהובים עליך?
אני אוהבת המון ספרים ומסוגות שונות. מיומנה של בריג׳ט ג׳ונס ועד עגנון. באחרונה מאד אהבתי את ״כולנו יוצאים מגדרנו״ של קארן ג׳וי פאולר. בעבר את ״סיפור על אהבה וחושך״ של עמוס עוז ואת ״זה עם הפנים אלינו״ של רונית מטלון, וגם את כל ספריו של שלום עליכם, הסופר האהוב עלי שאת כתביו הייתי לוקחת לאי בודד (לא שאלת ואני בכל זאת עונה).
2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?
האסופית ונשים קטנות כמובן, אבל גם ספריו של רואל דאל.
3) מה הספר האחרון שקראת?
בדרך כלל אני קוראת ספרים עוד בשלב כתב היד כחלק מעבודתי כעורכת תרגום, אבל בשבת האחרונה קראתי את ״אדם זר״ של קובן, קצת בגלל עבודה אבל גם בשביל ההנאה.
4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?
בעקבות הזמן האבוד של פרוסט. לא צלחתי.
5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
לפני כמה חודשים הוצאנו בכנרת את ״איך אדם צריך להיות״ מאת שילה הטי. זה ספר מוזר ואישי מאד שאותי הביא לקנאה והתפעלות אבל לא עשה פה רעש מיוחד וחבל. אגב, אני גם מסכימה עם עירית לינור שטענה בשעתו שספריה לא זוכים להערכת הממסד הספרותי שלא בצדק. אני לא חושבת שיש כזה דבר, קאנון, אבל עירית לינור שינתה את הספרות העברית לגמרי כאשר פתחה את הדרך לספרות בנות אינטליגנטית שכיף לקרוא. ״שירת הסירנה״ היא בעיני יצירה חשובה לאין ערוך מרוב הספרים ״החשובים״ שרואים פה אור וזוכים לפרסים וכיבודים.
6) מיהם הסופרים האהובים עליך?
שלום עליכם כבר אמרתי, וגם אליס מונרו, מרגרט אטווד כשהיא לא מתעסקת בפנטזיה, ומאיה ערד שהיא בעיני סופרת מאד חכמה, החכמה בסופרי ישראל (ככה מהספרים, אני לא פגשתי בה מעולם).
7) ספר שנתן לך השראה?
״שואה שלנו״ גרם לי לקרוא את כל הילדות שלי מחדש ונתן לי השראה באופן העמוק ביותר, כלומר, בחיים ולא בספרות. ״איך אדם צריך להיות״ שכבר הזכרתי נתן לי השראה במובן זה שבאמצעותו ראיתי איך זה שחיים וכותבים עד הסוף, בלי מחיצות.
8) ספר עיון מומלץ?
זה לא לגמרי עיון אבל ״חדר משלה״ של וירג׳ניה וולף הוא בעיני עד היום ספר חובה לכל אישה צעירה.
9) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך?
אין בי שום תחושת אשמה כשאני קוראת ספרי מתח וספרות נשים, כולל צ׳יק ליט, וגם את הארי פוטר, שוב ושוב.
***
אורנה לנדאו היא ראש מדור הספרות המתורגמת בהוצאת כנרת-זמורה-דביר, לשעבר עיתונאית ב”הארץ” ומבקרת הטלוויזיה של “ידיעות אחרונות”. ניהלה את בית דניאל והקהילה הרפורמית של תל אביב. בימים אלה רואה אור ספרה השלישי למבוגרים, “ההתערבות” (הוצאת כנרת זמורה ביתן). מלבד שלושת הרומנים למבוגרים פירסמה לנדאו גם רומן לבני הנעורים ושני ספרי ילדים, שגם הם עוסקים במשפחות.
לעמוד הספר “ההתערבות” באתר ההוצאה לחצו כאן.
עוד על הספר:
זהו יום הולדתה של מיה, ויואב מזמין אותה לארוחת ערב. בבית קפה. בקניון. אחר כך הוא אומר לה, בצחוק כמובן, שעכשיו, כשהיא בת ארבעים וחמש, הוא יכול להיות בטוח שלא תעזוב אותו לעולם. מיה נעלבת, קצת מתרגזת, ובלי לחשוב הרבה מציעה את ההתערבות: הם ייפרדו לשלושה חודשים כדי לבדוק מי באמת יכול למצוא מישהו אחר.
להתערבות יש רק שלושה כללים פשוטים:
שומרים את הכול בסוד.
חברים מחוץ לתחום.
לא מחפשים אהבה כי אהבה כבר יש.
כך, בסתיו אחד, מחליטים שני אנשים שפויים בדרך כלל, לפתוח את כלוב הזהב של הנישואים המאושרים, ולצאת אל הבלגן שבחוץ. יואב ומיה מסתערים על החופש להתנסות בדברים חדשים, ובמשך כמה שבועות מממשים תשוקות שכבר הספיקו לשכוח ושוברים את הכללים אחד אחרי השני – וגם זה את לבו של זה.
כמו בספריה הקודמים, גם הפעם אורנה לנדאו הופכת את חומרי היום יום לספרות:
ההתערבות עוסק במאבקי הכוחות בין גברים לנשים בתוך הנישואים ומחוץ להם, באובדן התשוקה בחיי נישואים ובדרכים אפשריות להחזיר אותה וביכולת ובאפשרות לממש פנטזיות – מיניות ואחרות. ההתערבות מעלה דילמות אמיתיות מחיי נישואים, ברומן קריא להפליא.
בכך הוא עושה צעד נוסף בדרך שהחלה לנדאו ברב-המכר עוד אהבה אחת ודי, שמתאר את הפרדוקס של נשים שלכאורה יש להן הכל: ארבע אימהות צעירות מלב הבורגנות התל אביבית המנסות להבין למה למרות שיש להן בעל, קריירה, השכלה, הכנסה סבירה וילדים הן לא “חיות באושר ועושר”.
ספרה השני של לנדאו, בזה הבית הוא רומן אמיץ המבטא זעקת עזרה וכתב אישום של האימהוּת המודרנית. אורנה בוחנת את המשפחה הישראלית הנורמטיבית, בלי פחד וללא משוא פנים, ומפרקת אותה למרכיביה.
מלבד שלושת הרומנים למבוגרים פירסמה לנדאו גם רומן לבני הנעורים ושני ספרי ילדים, שגם הם עוסקים במשפחות.
ההתערבות עתיד לראות אור בקרוב גם בגרמניה ובארצות הברית
השאירו תגובה