1) מהו הספר האהוב עלייך?

כמו שאני מניח שכולם אומרים, אין לי ספר אחד אהוב. אני קורא מאז שאני יכול לזכור את עצמי, ותמיד מספר ספרים במקביל ומז’אנרים שונים. התשובה עבורי היא על כן, תלויה בתקופת חיים, ואחרי כן תלויה בעיקר במצב הרוח (והנפש). כך למשל, בתור נער בתיכון, הספרים של הרמן הסה ובראשם נרקיס וגולדמונד ולצידם ספריו של רומאן גארי ויותר מכולם עפיפונים הסעירו מאוד את עולמי. בין המשוררים היו לי תקופות עמיחי, תקופות אצ”ג תקופות פגיס ועוד ועוד. בהמשך, צללתי לתוך הספרות היהודית ונכבשתי בקסמיו של ר’ נחמן מברסלב, במנגינה המיוחדת של ספר הזוהר ובספרי החזונות והחלום של ר’ שלמה מולכו. חוץ מכל זה, אני גם צורך ספרות פופולארית בכמויות מסחריות, ובעיקר פנטזיה ומד”ב (הרשימה משתרעת משנות ה-40 של המאה ה-20 ועד לספרים ששוחררו בשבוע שעבר…:)). נראה לי שכדאי לעצור כאן….

200px-נרקיס_וגולדמונד

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?

טוב, פה זה ממש קל. התשובה היא אחד ויחידה – פו הדוב, והמשכו – הבית בקרן פו. ואם להיות ספיציפי עוד יותר, אז הבית בקרן פו בתרגומו של אהרון אמיר…

3) מה הספר האחרון שקראת?

כרגע מונחים ליד מיטתי: סיפורי ר’ נחמן מברסלב, “עושר מהפכני” של אלבין והיידי טופלר, המיתוס של סיזיפוס של קאמי, וספרי השירה האחרונים של סיון הר-שפי, אלחנן ניר ויוני ברג.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

ארמון הירח של פול אוסטר, ובכלל למעשה, כל הספרים של פול אוסטר… אולי חוץ מ”מר ורטיגו”.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

אני אתחכם ואבחר כאן את ספריה של המשוררת ע.טור-מלכא, הלוא היא עליזה גרינברג, המוכרת יותר כאלמנתו של אצ”ג, אבל למעשה מדובר במשוררת נפלאה ויוצאת דופן שאיכשהו בצילה הכבד של שירתו ונוכחותו של אצ”ג לא זכתה לבמה ולהכרה להם היא ראויה. בימים אלו היא עובדת על ספר שירה נוסף והיא נושקת ל-90, פשוט מעורר השראה.

אשמורה השלישית

6) מיהו הסופר האהוב עלייך?

פנטזיה: טולקין, מד”ב: זילאזני שירה: מתקשה להכריע בין אצ”ג לעמיחי, אלו שני קטבים שונים בנפש פרוזה: קשה לי להחליט (ע”ע שאלה מספר 1)

7) ספר שנתן לך השראה?

רבים רבים, אבל אני חושב ששוב, פו-הדוב, ובמיוחד האופן שבו קרא איתי בו המורה והמחנך האהוב שלי בתיכון – הרב אורי זומר, זכרונו לברכה,  שהיה רב, איש-רוח, מטפל, ובעיקר בעל נפש עם חירות ושמחה אינסופיים.

d794d791d799d7aa-d791d7a7d7a8d79f-d7a4d7951

***

אורי-צבי תור, בן 33,  כותב שירה למעלה מעשור ומפרסם בבמות ספרותיות שונות, ביניהן: עיתון 77, מאזניים, דימוי, משיב-הרוח, ירושלים ולאחרונה גם במוספים: גלריה-הארץ ושבת-מקור ראשון. בוגר תואר ראשון במדעי הרוח מן האוניברסיטה העברית, ותואר שני מביה”ס לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה. קבצי שירה שלו זכו בפרס “הרי הרשון” (2006) ו-“רחל נגב” (2007) של האוניברסיטה העברית.

בימים אלו יוצא לאור ספר שיריו הראשון – “שירי תיבות שבורות” (הוצאת הקיבוץ המאוחד).

לעמוד הספר “שירי תיבות שבורות” באתר הוצאת הקיבוץ המאוחד לחצו כאן

לעמוד אירוע ההשקה של הספר ב”תמול שלשום” לחצו כאן

31-5861_B(6)