“הולצר – ספרים” היא חנות ספרים דינאמית במרכז ירושלים בעלת מבחר מיוחד של ספרים נדירים, ישנים וחדשים, מחקר, עיון ואמנות, קריאה, שירה וקודש. יש גלריה עם עשרה אמנים מקומיים מכל התחומים. ישנם אירועים יומיומיים הכוללים הרצאות, פילוסופיה, מחשבת ישראל, הקראת שירה, ידיעת הארץ וכמובן – ספרות טובה. תמיד ברמה גבוהה ותמיד ללא תשלום.
ליאור הולצר ממליץ:
סיימתי עכשיו לקרוא את הספר ‘אריק זלצר’ מאת: רן מלמד. ספר מעניין. לא רע בכלל, עם נגיעות למשהו קטן מעבר, ולעיתים טרחני. עם זאת, השפה קולחת והדפים מתהפכים בקלות. העלילה ברורה: יש גיבור יחידי שהכל סביבו והכל מנקודת המבט שלו בלבד, והוא הפועל האמיתי היחיד, כל השאר ביחס אליו. מקרה רצח של אשתו שם אותו במרכז החקירה המשטרתית. פעולותיו, תגובותיו, הרהוריו מתרחשים בסיפורים בתוך הסיפורים מדרג שלישי. הסיפור כאילו לקוח מסרט פילם נואר פוסט-מודרני, שתחילה חשבתי ללהק לשם את אורסון וולס אבל נראה לי שסטיב מקווין למעשה יותר יתאים. העלילה מנוקדת בפרטים שכל ירושלמי יזהה. הרבה מאוד מסמלי העיר האייקונים נפרשים ברקע. הרצח בשכונת בקעה, הבריחה לקטמונים, הטיפוסים המפוקפקים של מחנה יהודה, ההסתתרות בהולילנד – הכל כתוספת למנה העיקרית, פרטי פרטים של קבוצת בית”ר. אני מעדיף לאחרונה נרטיב שלא מונחה טוויסטים זולים (אפילו שיש שם כמה), אלא מראה לי דמות עמוקה (אפילו שהיא אוהדת בית”ר…) על רקע מסוגנן היטב ועשיר בפרטים. פה ושם יש התעמקות במודלים פסיכולוגיים – המחבר קבע את אחת הדמויות כפסיכולוגית ומשתמשת במודלים לניתוח – אבל אני סבור שהוא לא משתמש בהם בכלל במהלך העלילה. בכל מקרה, דעו לכם שזהו ספר ראוי וטוב בפרוזה ישראלית (ואני בדרך כלל מאוכזב ממנה..) וזה רעיון טוב להתפנק עליו עם ליקר חריף.
“אריק זלצר” מאת: רן מלמד. הוצאת מנדלי מוכר ספרים, 243 עמודים.
צילום: אמי כץ
הולצר מוסיף גם המלצה על ספר שאהב במיוחד והחליט להוציא אותו לאור בהוצאה הפרטית שלו. הוא הפנה אותנו לדברים שכתב אלי רוטנברג על הספר הנ”ל – “השמחה העצומה” מאת עמנואל גולדשטיין:
נתקלתי בספר הזה באחת מחנויות הספרים האהובות עליי. השמחה על הפנים של המוכר כשהספר הזה הגיע טרי מבית הדפוס זה אחד הדברים שהעניקו לי הכי הרבה חדווה במכלול החוויות השונות והמשונות שהוא הספר הזה. ואכן, השמחה של המוכר היית מוצדקת. מעטים הם הספרים שהעמוד הראשון בהם כבר מכניס בך מהלומה שאתה מתקשה להתאושש ממנה. או כפי שנוהגים לאמר על הסימפוניה החמישית של בטהובן, המוטיב הראשוני (במקרה הזה, העמוד הראשון) הוא המקבילה הספרותית של אגרוף בפנים.
על כל פנים, הספר מתחיל בבניתו וחורבנו של בית המקדש השלישי (האלגוריה על אחריות הקורא בלבד). היהודים כולם נטבחו, למעט אחד מהם שעדיין מסתובב בסיאטל. היהודי המיוחד הזה זוכה בתודעת התגלות שאותה הוא מפרש כסוגסטיה עצמית מתקדמת.
ככה הספר מתחיל.
הספר הוא שילוב מוזר של חוויות. ניתן אפילו לאמר כי הוא צרור של חוויות שקיבלת ביטוי ספרותי עקבי בתוך עלילה מסוימת. אני חוזר שוב – יש אופי מאחד, של סיפור עם התחלה, אמצע וסוף לסיפור הזה למרות אופיו ההתגלותי. יותר מזה – אפשר לאמר שבמידה רבה הספר מבטא התמודדות עם אחת מהשאלות העמוקות ביותר של הפילוסופיה המערבית – והיא אוטונומיית האדם. הספר בוחן מגוון דרכים להתמודד עם היות האדם נשלט, בניהן אהבה, חשיבה, חוסר-חשיבה, השכלה וכו’. ההתמודדות הבלתי פוסקת הזאת מעניקה לספר פאסון של ספר פילוסופיה קונטיננטלי לכל דבר ועניין.
ועם זאת.
האופי הספרותי של הספר לא קשור לא לפילוסופיה ולא למחשבת ישראל. יש משהו מעוד “נע” באופיו של הספר. מי שקורא אותו לא יכול שלא להתרשם מהשילוב המבהיל הזה של הרפש, הנמוך, היצרי עם הגבוה. שילוב שלפעמים מרחקו הוא עמוד אחד. יותר מזה – התפאורה העתידנית שאליה נזרק מי שרק אפשר לקרוא לו נביא או מיסטיקן, מחזקת את הדיסוננס הזה לאורך כל הספר.
אני ממליץ בחום על הספר הזה למי שברצונו בסיפור קצר ולא מיגע, גרוטסקי ולא שגרתי בעליל. אין בידי דרך אחרת לתאר את הספר הזה. הוא חורג מכל הסוגות שהוא מציב לעצמו (מחשבת ישראל, מד”ב, פילוסופיה, ריאליזם, פנטזיה) וכשכזה הוא דקדנטי. הוא מנסה ליצור סוגה פרטית משלו וכשכזה הוא שיא היצירתיות האנושית. הניגוד הזה עצמו לא מחזיק בתוך העולם שהספר יוצר, שהוא, חייבים להודות, עולם מוזר ביותר.”
“השמחה העצומה” מאת: עמנואל גולדשטיין. הוצאת “הולצר – ספרים” 212 עמודים.
“הולצר ספרים” כתובת, אתר אינטרנט ואירועים קרובים:
יפו 91 (פינת משיח), ירושלים 91 Yaffo st. @ Mashia’h. Jerusalem, Israel 076-5433800
שעות פעילות: 9:30 – 23:00 :Opening hours (לא רחוק כלל מבנין כלל) חניה בשפע בחניון עליאש וחניון מסילת ישרים (חינם אחרי 19:00)
צילום: אמי כץ
השאירו תגובה