פוסט אורח: דורית קידר על הספר “אם החיטה” של מיקי בן כנען

מאת | 2014-10-25T15:23:03+00:00 25 באוקטובר 2014|קטגוריות: פרוזה, פרוזה מקור|Tags: , , , |תגובה אחת

מכדררת החיוכים

זהו סיפור על אישה קטנת קומה המגשימה חלום. בילדותה, הליקופטרים לרוב היא ציירה במחברותיהּ, ובבגרותה – חלקי הליקופטר להרכבה עצמית היא רוכשת, ובונה מהם “חרק אדום”. בתוך הכלי הזעיר היא טסה בעיקר ב”אזורים אסורים” על קו החוף, וגם דרומה אל עומק מכתש רמון. ההליקופטר קטן הממדים חונה בטבורה של גינת ירק על הגג בקומה חמישית ברחוב גזר. ביום בו היא מצלמת אתו והופכת את התמונה לשומר מסך, משתנים חייה. בן כנען מארחת אותנו ביקום בו הפיזיקה והביולוגיה נענים לחוקים אחרים ובלתי מוכרים. כאן צילום אינו השתקפות פאסיבית של הנוף, אלא מקור לשינויים אגרונומיים. אמנם אין לחוק זה אחיזה מדעית אולם הוא מניע בחדווה את העלילה.

941069_453849544699159_2075860070_nמיקי בן כנען. מתוך: www.bencnaan.com

מפגש עם מינים וגוונים שונים של חריגים צפוי לו לקורא, והוא יודע זאת בהתבסס על אותה הקדשה מיוחדת במינה: “ספר זה מוקדש באהבה לכל יוצאי הדופן באשר הם“. לאח מכן, עולה המסך מעל הפלנטה המרתקת של ‘אם החיטה’. הקורא נפגש עם שפע טיפוסים שלא רק מעשיהם משעשעים אלא גם התיאורים שלהם: “היא היתה אישה גבוהה ועבת קצוות שנראתה קצת כמו ג’ירפה – רק בלי הכתמים….” (49) או: “הוא נראה לרגע כמו נקבת קרפיון לפני הֲטָלָה……” (32) או: “היא היתה בהירה כמו חמאה ועגולה כמו ביצת תרנגולת….” (57) גם את עצמה מתארת הגיבורה בקריצה המלווה לגלוג קל –  “בהיותי בת יחידה להורי, טופחתי כערוגה של סחלבים.” (36) במשך שנים רבות היא נתפסה כ: “אישה קטנת קומה שנמיכותה נחשבת חיננית.” (34) ואילו בבגרותה השתנה היחס אליה ו:”גברים שהיא פוגשת, מתייחסים אליה כאל צלחת חמין שנשכחה במקרר.” (42)

601963_444937338923713_658084906_nמתוך: www.bencnaan.com

הסופרת לשה במיוחד בשבילנו הקוראים מאפה מפתיע, רב טעמים ורב שכבות. “יש קסם מסוים בדרך בה מתגלגלים אירועים. לרגעים נדמה שהכל יציב והדרך סלולה וצפויה. באבחת הרף חלה תפנית קטנה, נסתרת, גוררת אחריה עגלה עמוסה בעלילה חדשה.” (149)

אנרכיה מחוּיכת מאורגנת להפליא, פורשת לפני הקורא מיקי בן כנען בשמה של הגיבורה הגמדית שלה, המנתחת את החיים באזמל מנתחים. “החיים הם תהליך של מטמורפוזה. אנו הופכים מתיקות למרירות, תקווה לאכזבה, חדווה לעצב, לידה למוות.” (46) כך טוענת הגיבורה החיננית ולמרות התוכן הפסימי ששב ומופיע מדי פעם – נימת הדברים היא תמיד נעימה ומקָבֶּלת, ולרוב היא מטוּבֶּלת בסרקזם ושנינות. אולי ניתן להגדיר את חווית הקריאה הנובעת מהכתיבה השונה, החריגה בקסמה, על ידי ביטוי אחד מני רבים המפקיע מילה משדה סמנטי אחד ומשדרה לשדה סמנטי אחר. ובכן – מיקי ‘מכדררת’ לעברו של הקורא חיוכים ללא סוף.

4 פניני פילוסופיה:

  • “תבנית החשיבה התנכית הן נכס צאן ברזל של המין האנושי. אחרי הכל הדת היא קנוניה בין גברים”. (55)
  • “טבען של מחשבות מיסטיות שלפעמים הן מתקיימות ולפעמים לא. (124)
  • “הרוע הוא תוצאה של חוסר יכולתו של האדם לחוש אמפתיה כלפי זולתו.” (127)
  • “החברה האנושית מייחסת חשיבות יתר למין. האקט הפשוט והסימפטי הזה, אסף על גבו אלפי שנים של איסורים וסטיות המחברים בין כוח מוסר ומין, בזמן שבסך הכל זהו תעלול של הטבע שנועד לשימור הגזע האנושי.” (104)

 _________________________

אם החיטה – חורים במסך וירטואלי, מיקי בן כנען. הוצאת ספרא והקיבוץ המאוחד בעבר, הוצאת “קרקס” בהווה. 258 עמ’,  25 ש”ח במהדורה דיגיטלית.

לאתר של מיקי בן כנען לחצו כאן.

לרכישת המהדורה הדיגיטלית – כאן.  

***

הסופרת דורית קידר הוציאה לאור בשנה שעברה את ספרה השני “כומיש בת מחלפתא – ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית“.

One Comment

  1. […] "חמלה" מאת יוסף איפרגן; ורשימה קצרה של דורית קידר על הספר "אם החיטה" של מיקי בן כנען […]

השאירו תגובה