השאלון עם שי סנדיק

1) מהו הספר האהוב עליך?

יש לפחות עשרה, אבל אציין כאן שניים שאני חוזר אליהם בקביעות:

עלובי החיים” מאת ויקטור הוגו שמצליח להפעים אותי בכל פעם מחדש בכתיבה החודרת שהולמת כמו פטיש על הנייר וביכולת המדהימה לספר על החברה והפרט בו זמנית – מלאכת מחשבת של זום אין, זום אאוט. זה למעשה הספר שהביא אותי ללמוד צרפתית כדי לקרוא אותו במקור (והיה שווה).

תבונה ורגישות” הוא המפגש הראשון שלי עם ג’יין אוסטן ולמרות אחיו הקטן והמצליח יותר, “גאווה ודעה קדומה”, הוא יקר ללבי, בגלל הדמויות המרובדות, הכתיבה השנונה וההוכחה שגם מתוך חברה סגורה ואפורה לכאורה ניתן לכתוב ספרות מעולה.

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?

בילדותי, אהבתי מאוד את “אליס בארץ הפלאות” בגלל העולם האיגיוני והקסום וגם את “מוטל בן פסי החזן” מאת שלום עליכם שאף שאינו ספר ילדים, קיבלתי אותו ליום ההולדת העשירי ומאז ראיתי במוטל חבר דמיוני קרוב. היום אני נהנה להקריא לבנותיי את הספרים של רינת הופר בגלל החריזה המבריקה והאיורים המלבבים ואת “הכבשה שבאה לארוחת ערב” של סטיב סמולמן שמצחיק ומרגש אותנו שוב שוב, בעיקר כי אבא אוהב מאוד שווארמה 🙂 .

3) מה הספר האחרון שקראת? 

דברי מתיקה” מאת איאן מקיואן בתרגום המעולה של מיכל אלפון. גמעתי אותו תוך  שבת אחת, וכמו תמיד אצל מקיואן, הכל תמיד נראה ידוע ומוכר, ולפתע הוא חושף בפניך עולם ברובד אחר לגמרי, עם צבעים, מורכבויות ודקויות.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

נוטות החסד“, קראתי בגלל התרגום המעולה של ניר רצ’קובסקי וגם בשביל להבין על מה המהומה, אבל נטשתי בשאט נפש אחרי פחות ממאה עמודים ובאמת שלא הצלחתי לראות בו יותר מ-800 עמודים של הפרשות וזוועות.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

אני משוחד, אבל הספר הראשון שתרגמתי “הדוח של ברודק” מאת פיליפ קלודל היה ראוי לזכות להצלחה גדולה יותר בארץ, אך אני מתנחם בכך שכמעט כל מי שזכה לקרוא בו, הבין שמדובר בספר חד-פעמי ומיוחד.

6) מיהו הסופר האהוב עלייך?

כאמור, ג’יין אוסטן וויקטור הוגו, שכמעט אין יצירה שלהם שלא אהבתי או נגעה בי ולמרבה המזל, זכיתי לתרגם יצירות של שניהם ולהכיר את כתיבתם מקרוב.

7) ספר שנתן לך השראה?

כעפעפי שחר” של הרב חיים סבתו, ספר יפהפה על תמימות וכאב ועל מהותו של סיפור. ספר קסום ומרתק שיש בו תמהיל ייחודי של עצב ונחמה.

8) ספר עיון מומלץ?

מבקשי פניך“, שיחות מרתקות בין הרב אהרון ליכטנשטיין והרב חיים סבתו, שני אנשי מופת ייחודיים שמצליחים בזכות אופיים המיוחד לחבר בין עולמות ולרדת לעומקה של מורכבות בין יהדות למודרנה.

***

שי סנדיק הוא מתרגם ספרי סיפורת ועיון מאנגלית ומצרפתית לעברית. בוגר ישיבת ההסדר בשעלבים ולימודי ספרות אנגלית וצרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים, וכיום לומד במכללת לוינסקי לחינוך בחוג להוראת האנגלית. בין תרגומיו: “הדוח של ברודק” ו”הנכדה של מר לין” מאת פיליפ קלודל (מודן), “המורה לפסנתר” מאת ג’ניס י”ק לי (מודן), “להיות גולה” מאת ויקטור הוגו (נהר ספרים) ו”אני קהלת” מאת ארנסט רנן (נהר ספרים). רשימה חלקית של תרגומיו ניתן למצוא כאן.

בימים אלה שי פותח הוצאת ספרים עצמאית בשם “סנדיק ספרים” שתתמקד בתרגומי ספרות קלאסית ומודרנית מאנגלית ומצרפתית. הספר הראשון בסדרה הקלאסית הוא תרגום חדש ל”תבונה ורגישות” מאת ג’יין אוסטן. 

לפרטים נוספים ולהזמנת הספר במהדורה אלקטרונית ומודפסת, מוזמנים לבקר באתר הרשמי: www.sendikbooks.co.il 

או בדף הפייסבוק כאן.

 

תבונה ורגישות

 

 

 

 

 

 

One Comment

  1. לי עברון-ועקנין 15 ביוני 2014 ב- 18:57 - Reply

    משמח ומלהיב שההוצאה היא פרויקט מתמשך ולא חד פעמי!
    ותודה על השאלון המעניין והרהוט. כיף להתוודע למישהו שכמוני, לא בחר בין פרנקופיליה לאנגלופיליה :). וגם אני תמיד העדפתי את אלינור ומריאן על פני “גאווה ודעה קדומה”, אף על פי שגם הוא נהדר. אגב, את “עלובי החיים” לא יכולתי לעכל בקריאה חוזרת – מה שיכולתי לעכל בילדותי לא מסוגלת לבלוע בתור אמא…

השאירו תגובה