ביקורת אורחת: נטלי סלע על הספר “אהבה באחוזת טיינפורד” מאת נטשה סולומונס

רומן רגיש בעטיפה של קיטש

כשהייתי בת תשע, עשיתי מנוי לספריה הציבורית בעירי. אני זוכרת שנכנסתי להיכל הספרים המדהים הזה והתחלתי להסתובב בין הספרים. ספרנית חביבה, שראתה את הסקרנות בעיניי, ניגשה אלי ושאלה אם אני צריכה עזרה. סירבתי במבוכה של ילדה והיא אמרה “תזכרי לא לשפוט ספר על-פי הכריכה שלו” והלכה. את ההמלצה שלה אני סוחבת איתי לאורך השנים ויישמתי אותה גם בספר “אהבה באחוזת טיינפורד”, כיוון שאם הייתי צריכה לבחור את הספר על-פי הכריכה, לא הייתי בוחרת בו. 

על הכריכה ניצבת נערה עדינה, ידיה שלובות והיא נושאת מבט אל האופק כשמאחוריה מדשאה ענקית ואחוזה מפוארת. הכריכה, יחד עם גב הספר (שגם הוא לא עושה חסד עם הספר) יוצרים את הרושם שמדובר ברומן זול לנערות מתבגרות, כשבעצם מדובר ברומן רגיש שנושא בחובו נושא עמוק הרבה יותר. 

לכאורה, זהו סיפור על נערה יהודייה אמידה שמגיעה לעבוד כמשרתת באחוזה בכפר קטן באנגליה ומתאהבת בקיט, בנו של בעל האחוזה. וכן, הספר גם רווי קלישאות: היא יהודייה והוא נוצרי, הוא עשיר והיא עניינה וניתן למצוא בו את כל גינוני האנגלים המקובלים כולל התה והנימוסים האנגלים אבל למען האמת, זהו הסיפור השולי. 

זה בעצם סיפור על אליזה, נערה יהודייה מוינה, הימים הם ימי ראשית ההגבלות על היהודים באירופה. הוריה של אליזה, שמבינים שהאנטישמיות רק הולכת וגוברת, שולחים את אחותה ובעלה לארה”ב ואת אליזה לעבוד כמשרתת באנגליה, ואילו הם נשארים בוינה וממתינים לאשרות יציאה, במטרה, גם הם להגר לארה”ב. הם מבטיחים לאליזה שכל המשפחה תתאחד בקרוב ושולחים אותה לחיים אחרים, ילדה בת-19. לבדה. 

בין סיפור האהבה שלה עם בן האחוזה למטלות הבית שהיא נאלצת לעשות, הקוראים חווים יחד איתה את הגעגועים העזים להוריה ואת ייחוליה הרבים להתאחד איתם. סולומונס חושפת אותנו למה שעבר על יהודי אוסטריה לפני השואה ועל חיי המהגרים בתקופה הזו. היא מצליחה להביא לפנינו סיפור נוגע ללב ומלא רגישות והתיאורים שלה מופלאים בעיניי, היא מעבירה בצורה חיה את הרגשות, התחושות, הצבעים והיופי של הנופים עוצרי הנשימה ועושה חשק לנסוע ולראות את פלאי המקום. תוך כדי קריאה יכולתי לחוש בעצמי את כל מה שאליזה חווה. צחקתי איתה, בכיתי איתה ואהבתי איתה. 

*

השואה היא משהו שיעסיק אותי תמיד; אני יהודייה ואני לא יכולה לברוח מזה. אני מוצאת את עצמי רוצה לקרוא ספרות שואה אבל רוב הזמן נרתעת. זה לא נושא שקל לבלוע אותו וספרי השואה האגרסיביים בדרך כלל נתקעים לי בגרון ולא מצליחים לרדת. אבל “אהבה באחוזת טיינפורד” הוא בדיוק מסוג ספרי השואה שאני אוהבת: עדינים, נושאים איתם סיפור מסגרת קליל ומעבירים בצורה מעניינת וקולחת את מה שעבר על היהודים.

_____________

אהבה באחוזת טיינפורד, נטשה סולומונס. מאנגלית: אורטל אריכה. הוצאת כנרת-זמורה-ביתן. 384 עמ’, 96 ש”ח.

 

***

נטלי סלע, 28, בוגרת החוג לרוח ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן. בימים אלה מסיימת תואר שני בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

השאירו תגובה