ספרות ברשת: הספריה שהותירה אחריה שולמית אלוני; פרס חדש ינתן לספר הטוב ביותר שיצא לפני 50 שנה; בית ספר מיוחד לקומיקס יפתח בצרפת; צפי: הודו תהפוך ל”פח הזבל הספרותי” של ארה”ב; צרויה שלו מספרת על התגובות לספריה מרחבי העולם; האם הסדרה “בנות” היא כמו “נשים קטנות”?; ברוסיה אדם נדקר למוות כי חשב ש”פרוזה עדיפה על שירה” ועוד

1) שולמית אלוני נפטרה השבוע, וורד לי פרסמה בבלוג שלה ב”הארץ” פוסט על המפגש האחרון שלה איתה שכולל גם הצצה לספרים בספריה שלה (עברית)

2) חדשות ספרותיות: *) רות אלמגור-רמון, בלשנית ויועצת הלשון ברשות השידור, היא זוכת פרס ראש הממשלה ללשון עברית. *) התגלו שני שירים שברטולט ברכט כתב בנעוריו. *) זוכה פרס קוסטה הוא הסופר הבריטי הצעיר נתן פיילר בעקבות ספר הביכורים שלו “כאב הנפילה”  (עברית)

3)  לכבוד יום השואה הבינלאומי שחל השבוע, בניו יורק טיימס מספרים על ספר בין 1250 עמודים שמעוצב בצורת תפילים ובתוכו כתובה המילה Jew 6 מיליון פעמים לזכר כל יהודי שנרצח בשואה (אנגלית)

4) אחרי שבחור סיני התאבד כי חיכה חמש שעות לחברה שלו שעשתה שופינג, ואחרי שבארה”ב ירו באדם ששלח סמסים באמצע סרט, הגיע עכשיו תור הרוסים: מורה ברוסיה דקר למוות את חברו שחשב ש”פרוזה עדיפה על שירה” (עברית)

5) אנחנו נמצאים לקראת ההכרזה על הזוכה בפרס ספיר וברשת מתקיימים לא מעט דיונים על חשיבות הפרס והמשמעות שלו. יוזמה חדשה ונפלאה בשם The Daphne Award תעניק את הפרס שלה לספר הכי טוב שיצא לפני 50 שנה. הרעיון מאחורי הפרס הוא שצריך פרספקטיבה כדי להעריך יצירת אמנות. כמו ש”האזרח קיין” זכה להכרה רק שנים אחרי שיצא, כך גם ב-1963 ספרים כמו “פעמון הזכוכית” של סילביה פלאת’ או “עריסת חתול” של קורט וונגוט זכו להכרה רק שנים מאוחר יותר. הפרס מבקש לתקן את המצב הזה (אנגלית)

6) לחובבי הקומיקס: בית ספר המתמחה בקומיקס יפתח בצרפת (אנגלית)

7) יניב מגל (גלובס) ראיין את גלילה רון פדר על סוד ההצלחה שלה גם בעידן הטאבלטים (עברית)

8) עונש קריאה: אישה בשם רבקה רובין שמכונה “אקו-טרוריסטית” (כלומר טרוריסטית בענייני סביבה) קיבלה תוספת מעניינת לעונש המאסר שנגזר עליה – חובה לקרוא שני ספרים שיסבירו לה את בעייתיות מעשיה (הספרים הם: “דוד וגוליית” מאת מלקולם גלדוולד ו- “Nature’s Trust ” מאת מארי סי ווד) (אנגלית)

9) כתבה על כתב יד עתיק ומתפורר שנמצא בטימבוקטו ואולי מכיל תרופות מצילות חיים (תמונות, אנגלית)

10) לכבוד יום הולדתו ה-60 של דויד גרוסמן אבישי מתיה (סופהשבוע) סוקר תחנות בחייו של סופר שהשפיעו על חיינו (עברית)

11)  לידיעת הקורא יוסי אלפי: פרופסור הרולד שוב הקדיש את רוב הקריירה שלו לסיורים באפריקה תוך שהוא אוסף כ-10,000 סיפורים ואגדות. עכשיו הוא חושף את הסיפורים ומסביר למה חשוב כל כך לשמר אותם (אנגלית)

12) מרטין סקורסזה סופסוף עובד על סרט בלי לאונרדו דיקפריו, והפעם מדובר בסרט דוקומנטרי על ה” New York Review of Books” שיוקרן בברלנילה (אנגלית)

13) יותם שווימר (וואיינט) מראיין את המתרגמת הצעירה רותם עטר, שתרגמה לאחרונה את הספר “צוואתו של מוקיון” שיצא בהוצאת בזיקית (עברית)

14) הסוכן הספרותי הבריטי דיוויד גודווין טוען שהודו תהפוך בקרוב ל”פח הזבל הספרותי” של אמריקה (בתור ארץ דוברת אנגלית) (אנגלית)

15) [ויה עדנה אבמרסון] האמנית אורית רף מציגה תערוכת צילום חדשה במוזיאון תל אביב, ובה צילומי חדרים מתוך ספרים מפורסמים (תמונות, עברית)

16) גלית דהן קרליבך השתתפה במדור “ספרים על הסכין” של וואיינט ובחרה חמישה ספרים על שיגעון (עברית)

17) כתבה של ה- BBC מספרת על אשתו של זוכה פרס נובל ליו קסיאובו, שנמצאת במעצר בית בבייג’ינג ומביעה את מחאתה באמצעות שירה (וידאו, אנגלית)

18) לחובבי שירה וגסויות: פרופ’ אביעד קליינברג החליט לתרגם שיר קצר ובוטה של המשורר הרומי קטולוס כדי להבהיר שהרבה פעמים מגיעים אלינו תרגומים “מכובסים” מהעת העתיקה, ודווקא בשפות העתיקות היה נהוג לדבר ולכתוב בישירות (עברית)

19) לאנשים שגרים בדירת סטודיו ורוצים שבכל זאת תהיה להם ספריה – בסרטון הבא אפשר לראות ספריה שמשלבת בתוכה שולחן וכסאות (וידאו, אנגלית)

20) הסופרת צרויה שלו משתפת את קוראי המגזין “עלונדון” בתגובות שבהן נתקלה בעקבות מסעות ספריה ברחבי העולם (עברית)

21) בחו”ל קיימת כבר כמה זמן תופעה בשם “בחורות עירומות מקריאות ספרים” (והן מדגישות שמדובר רק בספרים מודפסים ולא בספרים אלקטרוניים). באתר “חורים ברשת” מספרים על התופעה המתפשטת (חה חה) הזאת (תמונות, עברית)

22) יותם שווימר (וואיינט) בראיון עם גלעד כהנא (סולן להקת הג’ירפות) בעקבות ספרו החדש “פיסוק עם נעלמים” (עברית)

23) [ויה עדנה אברמסון] הספר “אף על פיל” המאגד שירים שתרגם בני מר מיידיש ואיירה מיכל אריאלי הפך לפרויקט מוזיקלי של רונה קינן, אבישי כהן ועומר קליין (עברית)

24) 7 סופרים מבריקים שנותרו בצל של סופרים אחרים שחיו בתקופתם (אנגלית)

25) לאחרונה פורסם באתר Vulture מאמר שטען שהסדרה “בנות” היא כמו הספר “נשים קטנות”. מאמר באתר Book Riot טוען ההיפך (אנגלית)

26) יותם שווימר (וואיינט) בראיון עם הסופר ר.ל סטיין, מחבר סדרת “צמרמורת” שיוצאת בהוצאה מחודשת בעברית (עברית)

27) בחנו את עצמכם: האם אתם יכולים לזהות רומן קלאסי על פי המשפט הפותח שלו? (אנגלית)

28) נחם אילן (מוסף שבת של מקור ראשון) טוען שעדכון המילון הערבי-עברי הוותיק הופך אותו ליצירה חדשה שערה לתהליכים חברתיים ותרבותיים שחוללו שינויים עמוקים בשפה (עברית)

29) ולסיום – 14 אלף לטבים יצרו שרשרת אנושית שתעביר ספרים לספריה חדשה (צפו בסרטון ותבינו) (וידאו, לטבית)

4 תגובות

  1. יותם שווימר 31 בינואר 2014 ב- 14:50 - Reply

    ,תודה על כל הקישורים הנהדרים!

    • ירין כץ 31 בינואר 2014 ב- 14:53 - Reply

      תודה על ההתמדה בתגובות!
      (וחוץ מזה לא מעט קישורים מובילים אליך, אז אתה מוזמן גם להחמיא לעצמך 🙂 )

  2. גדי איידלהייט 1 בפברואר 2014 ב- 21:27 - Reply

    שבוע טוב. כרגיל רפרפתי בהרבה קישורים אבל אתייחס למספר 3
    פיל צ’רנובסקי הינו מפעל חיים של איש אחד. הוא עבוד בארון OU בירושלים ועורך בכל שבוע את TORAH TIDBITS פתיתי תורה על פרשת השבוע שמגיע לאלפי בתים דוברי אנגלית בארץ ובחול. משם גם לקחת את הרעיון ליצור חידות ציורים על הפרשה. בכל מקרה לספר לא נראה לי שיהיו 6 מיליון קונים, אבל הרעיון יפה ומכובד
    על 14 – מעניינת ההשוואה למצב בישראל – הוצאות גדולות והשתלטות על היתר תוך כדי פגיעה באיכות. מי אמר חוק הספרים? ששש לא נעלה שוב את הדיון
    על 11 – לכל אחד יש סיפורים. 10000 זה יותר מדי, לכל אחד חשוב הסיפור שלו. העניין לדעתי הוא יותר בשימור השפות בנוסף לשימור הסיפורים. מצבה של העברית נראה טוב ויציב, אולם מצבה של היידיש על אלפי סיפוריה, לא מאד ברור. נכון שבמגזר החרדי היא נשמרת אבל לא כשפה ספרותית. על חשיבות השימור של שפות אפריקה או שפות בכלל אין מחלוקת אולם מי ילמד וישמר את כלל השפות האלו. רשמו במאמר 20000 שפות. זה נראה לי הרבה מאד, אולי ניבים ותתי ניבים (כמו שערבית נספרת כשפה אחת למרות עשרות הגרסאות שלה).
    את המאמר על ספר הרפואות לא קראתי עד תומו. טימבוקטו הייתה תמיד המקום שבסרטים המצוירים, רושמים על תיבה גודלה לתוכה הכניסו את הרע ושלחו בדואר. המקום הרחוק ביותר שאפשר. הזכיר לי את המדרשים על ספר הרפואות שהיו לחזקיהו המלך ושנגנז. אולי הספר העתיק הוא תרגום של ספר הרפואות הנ”ל? מי יודע

    • ירין כץ 1 בפברואר 2014 ב- 21:42 - Reply

      תודה על התגובות היפות גדי. ברשותך, אעתיק את מה שכתבת גם לעמוד הפייסבוק של הבלוג, למקרה שיש אנשים שקוראים רק שם ואולי הדברים שלך יעוררו בהם מחשבה.
      לגבי שימור השפה שדיברת עליה – אני גם חושב שמצבה של העברית יחסית טוב, אבל עשו סטטיסטיקה לגבי כמות השפות שמתות כל יום (או כל שעה, אני לא זוכר). המצב עגום. שבוע שעבר פרסמתי כתבה על ספר מונגולית שהדובר האחרון שלה מת לאחרונה ולקח איתו את השפה.

השאירו תגובה