ביקורת אורחת: נועה לקס על “כישוף למתחילים” מאת קלי לינק

לנקות אחרי הזומבים

אני משתעשעת עם הרעיון שקובץ הסיפורים של קלי לינק “כישוף למתחילים“, מכונה ככה בגלל אנשים שהמילה “פנטזיה” או “פיות” גורמת להם לוותר מראש.  

למה בעצם ספרות פנטזיה מרתיעה אנשים רבים? אינני יודעת. אני יכולה להעיד רק על עצמי: משהו בספרות פנטזיה גורם לי לריחוק. בעולם בו הכל אפשרי, אין ממש אתגר לגיבורים וכתוצאה מכך הם נשארים שטוחים. כמובן שזו טעות לחשוב ככה, גם בעולמות של ניל גיימן וטרי פראצ’ט ישנם חוקים שיש לנהוג על פיהם. הבעיה היא  שאלה לא החוקים בעולם שלי. 

“כישוף למתחילים” לעומת זאת מציג מציאות בה הפנטזיה היא עוד עול שיש להתמודד איתו. הסיפורים מתנהלים בעולם שלנו, זה שמשלמים בו מס הכנסה והשירותים נסתמים ובאותה נשימה חפצים מקבלים חיים משל עצמם וארנבים יוצרים קשר טלפוני.  

הדמויות מתנהלות באווירה ראליסטית וקרירה המופיעה לא פעם בספרות האמריקנית. יש להן את האתגרים שלהן הכוללים בתוכם גם התמודדות עם ארנק שמעלים אנשים. כן, קורה.  

“אריק שנא לנגב את הרצפה אחרי הזומבים…” דבר של מה בכך בסיפור “ההורטלאק” שזומבים באים לחנות המכולת. מהיכן הם באים? מסתבר שמעולם ששייך רק להם. ניתן לבקר בו אך לכל אורך הסיפור מרומז שלא רצוי מסיבות שלינק מעדיפה לשמור לעצמה. הזומבים הם תזכורת חוזרת לנזילות הזמן אצל הגיבורים הצעירים, מבלי שלינק תמעד לרגע ותהפוך אותם לאיזה סמל מגוחך.  

ללינק רעיונות טובים אותם היא מתעקשת לדחוס ביחד והתוצאה לא פעם מעייפת ומעט טרחנית. כך למשל בסיפור “כישוף למתחילים”: “אמא של קרל עובדת בבנק. לאבא של טאליס יש מכונת קריוקי במרתף, והוא יודע את כל המילים של Like a Virgin ו- Holiday וגם את כל המילים מ”גודספל” ומ”קברט”. אמא של טאליס היא פסיכולוגית מוסמכת שמחברת שאלוני “בחן את עצמך” לירחוני נשים…” וכן הלאה וכן הלאה. כל הגימיקים הקטנים והמבריקים האלה לא בהכרח משרתים את הסיפור. לא פעם מצאתי את עצמי מרפרפת עליהם ואפילו מתעצבנת. נזכרתי בסיפורים הראשונים שכתבתי והיו מורכבים מכל מיני רעיונות שרשמתי בפנקס וחשבתי שאני חייבת לשלב אותם בדרך כזו או אחרת.  

הסיפור “חיות אבן” הוא האהוב עלי בקובץ מפני שהוא משלב בתוכו את אותו איזון מופלא בין הפנטזיה למציאות. משפחה ממוצעת עוברת לפרברים ומגלה תוך כדי פריקת החפצים, שהבית רדוף רוחות. האווירה לכל אורך הסיפור מזכירה לי את אותם סרטי אימה שאני נוהגת לכנות “עוכרי שלווה”. אף אחד לא קופץ עם סכין ואף ילדה לא צריכה גרוש שדים ואם כן, לינק תתן לכם להבין זאת לבד כי זו הגדולה שלה. נשאלת רק השאלה מדוע היא בוחרת לכסות אותה מתחת לקישוטי אינפורמציה מיותרים.

כישוף למתחילים, קלי לינק. מאנגלית: דבי אילון. הוצאת בבל, 314 עמ’, 98 ש”ח.

***

נועה לקס, 31, פרסמה סיפורים קצרים בירחוני ספרנות ובאתר יקום תרבות, ומנהלת את דף הפייסבוק “בית התרבות של לקס” בו היא מייחדת מקום לגיבורי התרבות שלה ומוסיפה המלצות על ספרים, סרטים, סדרות וכו’. 

לקריאת הסיפור “פעם בשנה” של נועה לקס באתר “יקום תרבות” לחצו כאן. 

לכניסה לעמוד הפייסבוק “בית התרבות של לקס” לחצו כאן.