בימים אלה יוצא לאור כתב עת חדש בשם “כביש אחד” שמגדיר את עצמו כ”עיתון לאנשים מרגישים – מגזין תרבות, יצירה, רוח וחופש”.
בעולם התרבות והספרות הישראלי כתבי עת הוא ז’אנר שולי או מקופח . לכן, היוזמה של “כביש אחד” היא מעניינת ואפילו אמיצה, הן בגלל התכנים האקלקטיים שהם מציגים והן בגלל הבחירה בפורמט הנכחד של כתב העת.
עיון בגיליון הראשון של כתב העת מגלה שהמכנה המשותף לרוב התכנים המופיעים בו הוא ככל הנראה מושג ה”רוחניות” במובנו הרחב ביותר.
וכך מעידים על עצמם עורכי כתב העת:
כביש אחד הוא במה לדיבור הפנימי של הלבבות הטובים. מטרתו לאפשר ללב להתבטא בחופשיות ולגעת בנביעת החיים שנושאת עמה חום, שממוססת את הניכור, מעוררת לבבות לתנועה, ומחברת הווה ותכלית.
המגזין מתמקד בחוויות אישיות ממסעות הנפש על ידי טורים אישיים, ראיונות עומק, ופינות קבועות במגוון נושאים המתפרשים על גבי מאה עמודי צבע מרהיבים. הוא נערך ונכתב בידי מגוון ססגוני של מחפשות ומחפשים מכל המגזרים, וממומן מכספי הקוראים והיוצרים.
כביש אחד פוסע את המסע ברגליו
מכיל שונוּת וקצוות כהתרחשות נכונה ומפרה,
שואף ליצור תקשורת אמיתית בין לבבות,
ורוצה להשיב את ההנאה להתרחשות היומיומית הפשוטה.
אני לא יודע אם כתב העת הזה יצליח במקום שבו רבים נכשלו ואם הקהל הישראלי מעוניין לקרוא אוסף כל כך נרחב של כתבות ודעות בנושאים איזוטריים באופן יחסי, אבל אני מקווה שלכל הפחות המידע בדבר קיומו של כתב עת מסוג זה יופץ בצורה נרחבת כך שלקהל הקוראים הפוטנציאלי (שכותבי המגזין ודאי יגידו שמדובר בכולנו) תהיה אפשרות להחליט בעצמו אם הוא אוהב את התכנים ש”כביש אחד” מציע לו, או לא.
אני ניסיתי לתרום את חלקי בהפצה ביצירת הפוסט הזה ואתם מוזמנים לעשות כמוני ולהפיץ את המידע על קיומו של כתב העת החדש.
מידע רלוונטי:
לאתר הבית של כתב העת “כביש אחד” לחצו כאן.
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן.
לטעימה מהמגזין (טור אישי של קרן לוין) לחצו כאן.
הגיליונות הבאים של כביש אחד כבר מוכנים ומצפים לרגע בו יושג מספר מינימלי של מנויים שיאפשר להוציא את העיתון בקביעות – אז יודפס מדי חודש גיליון חדש שיישלח למנויים.
בהצלחה!
השאירו תגובה