השאלון עם תמי אילון-אורטל

1)  מהו הספר האהוב עלייך?

הדרך של קורמאק מקארתי הוא הספר הכי טוב שקראתי בשנים האחרונות (בתרגום אמיר צוקרמן). הוא הדיר שינה מעיניי, ולא כקלישאה. חלמתי חלומות אפוקליפטיים בזמן הקריאה. בקושי נשמתי.

 

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?

פו הדב והבית בקרן פו, והעי”ג של רואלד דאל, בתרגומו המרהיב של אורי בלסם, תרגום מלא פנינים כמו “קִטנית אנוֹש” לביטוי human bean.

3) מה הספר האחרון שקראת?

שנת המבול של מרגרט אטווד (בתרגום יעל אכמון), ועכשיו אני קוראת את בז וניאלה שלה (בתרגום עמנואל לוטם) ומסיימת את קיצור תולדות האנושות של יובל נח הררי.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

רומן רוסי. לעומת זאת עשו הוא אחד הספרים האהובים עליי בכלל.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

אוליב קיטרידג’ של אליזבת’ סטראוט (בתרגום אילה שלו). היא סופרת נהדרת, ואני ממליצה גם על ספר קודם שלה שתורגם לעברית – איימי ואיזבל. אוליב קיטרידג’ הוא אסופה של סיפורים המתרחשים בעיירה קטנה בארצות הברית. הסיפורים יוצרים רומן אחד רב דמויות. המבנה והאווירה מזכירים לי עוד ספר נפלא – וינסברג, אוהיו של שרווד אנדרסון (שיצא לפני שנים אחדות בעברית בתרגום רחל פן) – ספר מכונן בספרות ובתרבות האמריקאית, ולא מספיק מוכר בקרב קוראי העברית.

ספר שקצת נעלם מהמפה הספרותית בארץ הוא הנדרסון מלך הגשם, רומן חניכה מרגש של סול בֵּלוֹ.

והתגנבות יחידים המונומנטלי של קנז.

6) מיהו הסופר האהוב עלייך?

פול אוסטר, ג’יי די סלינג’ר, אליס מנרו, נטליה גינצבורג, עגנון, סירי הוסטווט, ג’מייקה קינקייד, לורי מור, טוני מוריסון, ג’ון בנוויל, הסופרת ההולנדית הנפלאה אנה אנקוויסט, אלונה קמחי וברור לי שברגע שאשלח את השאלון מיד אייסר את עצמי: “אוי ומה עם X? ומה עם Y?”

7) ספר שנתן לך השראה?

קובץ הסיפורים Like Life של לורי מור.

8) ספר עיון מומלץ?

זה אמנם בין עיון לפרוזה, אבל אני ממליצה בחום על משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם של דיוויד פוסטר וואלאס. וואלאס מנתח את התרבות המערבית בכלל והאמריקאית בפרט בסכין מושחזת לעילא ובשנינות אין קץ. מרתק ומהנה.

***

תמי אילון-אורטל, 42,  מתרגמת, עורכת, עורכת לשון בכתב העת הד החינוך וכותבת את הבלוג The Typerwriter שעוסק בענייני תרגום ושפה. בין תרגומיה בולטים שני ספרים בהוצאת רסלינג: “באוהאוס” של פרנק ויטפורד ו”פוסט-קולוניאליזם” של רוברט יאנג.

shot_000002-1

5 תגובות

  1. עבגד פופציק 22 ביוני 2013 ב- 18:47 - Reply

    בחירות מצוינות ומרגשות. שמחתי לגלות שאילון-אורטל תרגמה את פוסט קולוניאליזם, אחד הספרים האהובים עלי כמי שחוקר את תולדות הדואר.

  2. תמי 22 ביוני 2013 ב- 19:27 - Reply

    תודה רבה!

  3. לי עברון-ועקנין 23 ביוני 2013 ב- 7:24 - Reply

    מעניין מאוד, במיוחד סעיף חמש שאני הולכת עכשיו להעתיק כמה כותרים ממנו לפנקסי 🙂

  4. מר שועל המהולל 23 ביוני 2013 ב- 10:44 - Reply

    רומן רוסי הוא קורבן קלאסי של פרדוקס הטריוויאליזציה של החדש. קשה להבין במבט לאחור כמה הוא פורץ דרך. וכן, הבחירות של תמי מעידות על טעם טוב (ואני כותב את זה למרות – או שמא בגלל שלא קראתי כמעט אף אחת מהן)

השאירו תגובה