"ידעתי שעלי להיות אסירת-תודה למרת גיניאה, אולם לא יכולתי לחוש דבר. גם אילו נתנה לי מרת גיניאה כרטיס לאירופה, או למסע-סביב-העולם, לא היה משתנה דבר וחצי-דבר; מפני שבכל אשר אהיהה [...]

  בשל היותי זָכָר, ולאור הקריאה המרובה שלי, לא פעם מזהירים אותי מפני "ספרי בנות". גם לגבי "אנקת גבהים" של אמילי ברונטה שמעתי כמה אזהרות כאלה, אבל סירבתי להישמע להן [...]