הוא נחת על אדן חלונה ללא רחש. כה קטנטן היה, אילו התכדר היה יכול להצטנף בתוך שתי כפות ידיים צמודות. ברגע הראשון חשה כאילו נחת משמי הלילה. לחייה הצטמררו. היא [...]

עומדת במסדרון הצר של חדר-המדרגות, מגששת ידי אל מתג החשמל, האור נדלק. מתנשמת ומתנשפת בניסיוני להסדיר נשימה. נהגתי כמו מטורפת כל הדרך הנה. מהבוקר רצה, דוהרת, מלהטטת כלהטוטנית קרקסית כדי [...]

שכר הסופרים הראשון שלי  מאת איסאק בַּאבֶּל תירגמה מרוסית נילי מירסקי לחיות בטיפְליס באביב, להיות בן עשרים ולא להיות נאהב — זה אסון. ואסון כזה אירע לי. עבדתי כמגיה בבית־הדפוס של [...]

הקור שיצא מהמקרר הפתוח בדיוק בצלצול הטלפון הראשון, ריענן והתיש אותי בו-זמנית. יוגורט תפוז-שוקולד או יוגורט וניל-לימון. ברוב המקרים כשעלו בי התלבטויות מסוג כזה, ידעתי- אני מתאדה מעצמי. ורוניק סלייס [...]

בלילה, וזה דבר יפה במיוחד, רואים את הכוכבים נושקים לגג הרעפים עם השיפוע השווייצרי שמעל הבית שלנו. יש שקט גמור. כמו בתוך מערה. אנשים כאן ישנים בלילות. אפילו השומרים. השומר [...]

-  אל השלגים  - תמיד העדפתי סיפור יפה על פני האמת, אבל עלי להתוודות, היא לא הייתה הראשונה שקיבלה  את אחד מהסיפורים שכתבתי ברכבת. הכל התחיל כמה שבועות לפני כן. [...]

זכרון של ריח הוא המתעתע ביותר שיש. הוא מופיע ועוטף בלי סיבה, הוא משתק ודוחק לעצמו מקום בלי אזהרה, גם ברגעים הכי לא נכונים. הגבר שישב מולה שקע במילותיו, והיא [...]

אבא נהג במכונית, נהיגה איטית זהירה ונוחה. שמחתי שהוא נוהג ולא אימא, הוא לעולם לא נסע מעל למהירות המותרת וידע לנהוג כמו שוטר תנועה, בדיוק לפי כללי התנועה. במושב שלצידו [...]

כדי להגיע לשם בזמן היא צריכה לעלות על המיניבוס של קו 23, בתחנה של החיילים. בין השעות ארבע אחרי הצהריים לשבע בערב האוטובוס מלא בהם כל כך בתחנה שליד הבית [...]

מִישוּ אמר שהשמש שוקעת בים, ושמי שמחטט באף מספיק זמן ימצא שם ארבעה מטבעות של חמש אגורות. מישו אמר שיש גמד אחד שמסרק כל ערב את הפֵיות לפני שהן נכנסות [...]

עכשיו אמצע אוגוסט ואני הולך למעבדה של אישטוואן גומבר. בפעם הראשונה שפגשתי את אישטוואן גומבר הייתי בן שש. מאז כבר עברו שלושים ואחת שנה ושום דבר לא השתנה. הכל נשאר [...]

בלי השיניים התותבות ששוכבות כל הלילה בכוס שליד הכיור, סבתא שלי לא יכולה לדבר. אי-אפשר ככה, עם השפתיים שנמשכות פנימה. צריך את השיניים שיחזירו אותן למקום וייתנו למילים שמעורבבות בפירורים [...]

שנת היופי בעצת האומנת הלכה דבורה הקטנה לישון שנת יופי מוקדמת, והקיצה רק בצהרי יום המחרת. היא מיהרה אל הראי שעל השידה, ואכן הזדהר בו יופייה. עלצה, וגמרה בדעתה להפוך [...]

כבר כשביקשה מַסלחה יעקוב בת מעטוף לא בקול אלא בלב שיאט נהג האוטובוס בירידות לים המלח, היו כאבי הראש שלה חזקים מאוד. בתחילה היססה לבקש, התביישה, שכנעה את עצמה שהנה [...]

רק כשאמרה "סליחה" בפעם הרביעית, וגם ניערה את כתפו, הוא הפנה ראש אליה. סנטרו השקוע הזכיר שלולית.   "יש לך במקרה אולי את 'העולם הזה'?" היא הצביעה בראשה על ערימת [...]

מעולם לא עשיתי זאת למען עצמי. תמיד למען מישהו אחר ותמורת מחיר גבוה. לא נזקקתי לזה לעצמי. רציתי, אבל לא נזקקתי. מי שהיה מוכן לשלם, וגם מי שלא, תמיד נכסף [...]

הנביא חזר מהעבודה רעב ועייף. הוא אכל משהו קטן שמצא במקרר ואחר התיישב ללמוד קצת ראשונים קצת אחרונים, רחץ גופו ועלה על יצועו ומיד נפל בתרדמה. חזיונות ישנים וחדשים הסעירו [...]

חזרתי להיות בשר ודם. עד לפני דקה או שתיים הייתי רובוט. פעלתי כמו מכונה וכאילו ללא מחשבה. ברגע הראשון לשובי לחברת בני אנוש לא חשתי בעייפות הרבה ורק כאשר פשטתי [...]

האמבט עמד על רגליים גבוהות חלודות שמקס ריתך. מקס גר בשכנות, בבית קברות למכוניות. בחמש השנים האחרונות הוא נעשה ממש מומחה בריתוך בגז. והנה עכשיו, הודות לרגליים האלה, היה אפשר [...]

שלום לכולם, מידי פעם פונים אלי ושואלים לאן יש לשלוח סיפורים קצרים כדי שיתפרסמו ב"קורא בספרים". התשובה היא ל-תמי לבנת מלכה, שיש לה אוטונומיה מלאה בכל מה שקשור בפינת הסיפורים [...]

בהתחלה חשבתי כי בחוץ, מחוץ להריסות הללו, נמצאים אנשים אחרים, ואם הם שם הרי שיחפשו אותי. אחרי זמן מה, כשלא היה סימן לכך, הבנתי כי אין רישום של האנשים שהיו [...]

אחרי שאמא מתה היא הרגישה צורך לספר לי שוב שכל חייה היא נשאה בעול האחריות על אחיה הקטן.  את הצוו הזה הטילה עליה אמה, בשעה שעמדה יציבה ועיקשת כמו צליבת [...]

בשביל שהצבע לא יתקלף, אילן מוסיף לדליים שהוא קונה בטמבור תרכובת משלו, סוד משפחתי שהוריש לו אביו. תל אביב היא עיר שקשה לצבוע בה – הלחות הורסת כל חלקה טובה, [...]

בערב, אחרי שהתלמיד האחרון יצא החוצה עם ההורים שלו ועל הפנים שלו הייתה מרוחה הריבה של הסופגנייה וגם אנחנו יצאנו ואימא אמרה 'איזו מסיבה נחמדה', נשמעה קריאה רמה מפתח הדלת: [...]

חזרתי הביתה מהעבודה מוקדם כי נמאס לי לשבת מול המחשב ולהעמיד פנים שאני עושה משהו פרודוקטיבי. אני בדרך כלל קורא מאמרים ומחכה שהזמן יעבור עד שאני אוכל לחזור הביתה ולכתוב. [...]

הוא לא יכול היה לשים את האצבע על הנקודה המדויקת בזמן שבה הכל השתנה. הוא לא זכר בדיוק איך או מתי זה התחיל. הוא זכר רק שבהתחלה הם היו מסתננים [...]

רפי   היא הייתה רעש והוא היה מיגרנה. הוא יודע שהיא מדברת אבל לא בטוח על מה היא מדברת. על רקותיו תיפוף, כלומר, תיפוף וורידים על רקותיו. בקצב קבוע, מהיר [...]

א י ש   מ ב ו א נ ו ס    א י י ר ס (מסיפוריו של סוכן-נוסע)   נסיעה ברכבת היא בכלל לא דבר מדכדך כל כך, כפי שאחרים [...]

הקדמה: הסופר ארי ליברמן (״אלופי התמימות״) כותב רומן בהמשכים במתכונת סיפור־כבקשתך. בסוף כל פרק עומד הגיבור על פרשת דרכים ועל הקוראים להחליט מה יעשה ולאן יפנה. בד בבד הוא מפרסם גרסת קומיקס שמלווה [...]

הדוד תום   לאן נעלמו הגוזלים עם הכנפיים הרטובות הדלילות שפעם אפשר היה למצוא נפולים על האדמה? אולי רק ילדים מסוגלים לראות אותם, כי כבר יותר משלושים שנים, אני לא מוצאת גוזלים. [...]

הפרעת אכילה שהכרתי פעם הפעם הראשונה שגיליתי שלשונרא יש הפרעת אכילה היתה כשהיא לא הפסיקה לבכות, בחודש אוגוסט, כשהיא עברה לגור איתי ולא רצתה לומר לי, כבכל יום, איך היה בעבודה. [...]

צביטה גם כעבור שנים עדיין חרוטות בי עקבותיה של אמי. צביטה קלה, זיכרון לימים רחוקים. בשיכון קיפצתי על שתי מדרגות בבת אחת. ילקוט מעור תלוי על כתפיי הרזות. שערי קצוץ [...]

גן נעול   א. כשרחל אמרה שהיא רוצה להתפלל בקבר רחל, דמיינתי נסיעה ארוכה. לא היה לי מושג עד כמה בית לחם קרובה לשכונת סן-סימון בירושלים. ישבנו בחדר שלה, שהיה [...]

  אֵיךְ נִקְרָא שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל מִכְתָּבִים מֵהַבַּיִת וְאִישׁ לֹא חַי?    -   אבות ישורון   פרחי סחלב  ימים ספורים לאחר שמת האב חרקים היו מרפרפים בבית ואנחנו ראינו אותם [...]

כובד ראש   "על מה אתה חושב?" היא שואלת.  "סתם. על כלום."   היא מלטפת לי את היד. "על כלום?"  "שום דבר," אני אומר. "אז זה טוב" היא אומרת  וקופצת [...]

הביקורת הבאה פורסמה לראשונה במגזין "ד'קמפוס" שמחולק באוניברסיטאות ובמכללות השונות. אפשר לקרוא במגזין בלינק הזה, ובעמוד 52 מופיעה הביקורת בתוספת 3 המלצות לספרים בז'אנר הנואר. בבלוג אביא את הגירסה הלא [...]

אלפא וביתא כשהחתול השתין על ערימת בגדים נקיים, מקופלים, מגוהצים, מריחים ממרכך כביסה, עטופים בשקית ניילון שקופה שנחה על הרצפה הקרה, נודע לקטיה שנישואיה לא שרדו את השנה העשרים ושבע [...]

חמלה פעם אחת הוא ניפץ כיסא על הרצפה. זה היה בזמן הכי נפוץ לריבים - ארוחת שישי בערב. זה כנראה היה על כסף, אבל גם זה שהבית היה מבולגן כשהוא [...]

הפסיכיאטר המחוזי*   אהוב, אל תיקח עוד קלונקס. אתה לא צריך אותו. הוא רק יהרוג אותך ואת הזמן שלנו. תן לי את כל כדורי ההרגעה שלך, אהוב, תן לי להרוג [...]

הקדמה:  כשקראתי את האנתולוגיה "תל אביב נואר" (ביקורת שלי על הקובץ צריכה להתפרסם במקום אחר, ורק אחרי שתפורסם שם אוכל לפרסם גם בבלוג) הרגשתי חיבור מיוחד לסיפור "אל הגינה" של [...]

הבלרינה של מפעל השימורים   שבע שנה אני לעבוד במחלקה של אריזה במפעל של שימורים, 'טבע שימור' באשדוד. אני קמה כל בוקר בשש וחצי בבוקר, שותה תה, אוכלת ביסקוויט פתי [...]

מזור לרגליים קרות   ארבע פעמים כשלתי ובפעם החמישית יכולה הייתי, כך לפחות חשבתי, לדלג על האוויר הדחוס ולעבור הלאה, פעולה מתוּנה בהרבה מִללכת, למשל על מים. ארבע פעמים ובפעם [...]

שתיקתה של ליידי אן אגברט נכנס לחדר האורחים הגדול, המואר קלושות, וארשת פניו כשל אדם שאינו יודע אם הוא נכנס לשובך יונים או לבית חרושת לפצצות, והוא מתכונן לכל אפשרות. [...]

קדושה חתיכות של טיח נופלות על פני ואני אפילו לא מרימה את ידי כדי להסיט אותן. גברת, אולי את מוכנה לזוז? פונה אליי קול גברי בנימוס חסר סבלנות. גברת, הוא [...]

סידורים (יגון)   בבוקר, לאחר שעזבת, התעוררתי לקולות של נביחות ויללות מעורבבים זה בזה. יצאתי אל גינת הבניין רק כדי לראות איך שני כלבים זועמים משתעשעים בחתול מסכן שניסה להימלט, [...]

חתיכת שמים   אלומת אור חודרת בפריצות חצופה מבעד לחריץ התריס המוגף למשעי וּמְפֵרָה את האיזון הדיאדי שביני לבין ד"ר רם, כשהיא שובה את הקשב שלי אליה וּפוֹרֶמֶת את חוט [...]

הודעה לציבור הכותבים: כפי שודאי שמתם לב, מפורסמים מידי פעם בבלוג סיפורים קצרים. הצרה היא שלי (ירין - מנהל הבלוג), אין פנאי, סבלנות וכוח לקרוא את כל הסיפורים ששולחים לי, [...]

  הדגים   היא נכנסת הביתה, מרוצה מההספק והדיוק של הבוקר הזה, מניחה את השקיות על הרצפה ומייד עולה באפה סירחון מעורר בחילה. היא מרימה רגל אחת בודקת את הסוליה [...]

מחשבות על בית עולם את ביתנו בניו ג'רזי קנינו מאיש לא צעיר, שפניו האפורות היו עייפות וכעוסות. הוא הגיע מאריזונה כדי לטפל בעזבונה של דודתו. מן הסתם הוא היה היורש. [...]

לוטרה מאת: אליענה אלמוג שבוע לפני הנסיעה שלי, אלון מתחיל להתווכח אתי. "מה זה צריך להיות הסיפור הזה?" הוא שואל אותי בקול רם, כמעט בצעקה, "מה פתאום את עוזבת שתי [...]

מאמר תיאולוגי-מדיני מאת: תום בייקין אוחיון   בבוקר ט' בתשרי, בשנה השמינית למלכותו של בנימין השלישי, התתי"ט, היה חם ויבש כמו בכל קיץ ירושלמי. באותו יום חברו זה לזה ערב [...]

אביר   שלשום התעורר בְּני לפנות בוקר בעקבות חלום מפחיד וסיפר שראה אבירים באים להרוג אותו ואמרתי מתוק שלי, זה חלום. והוא אמר לא. ואבא בעצמו אמר שזה אמיתי. ואמרתי [...]

התחייה חלמתי שאני מלאך. ואשתי מתנצלת בפניי על כל הפעמים שהיא אמרה לי שאני רחוק מאוד מלהיות מלאך, ואני מתחיל לטוס בשמים לכל הכיוונים, יוהו! ואני אומר לעצמי: למה לטוס [...]

דגים אינם עפים   יום רביעי. מערכת שעות. להכין. חשבון. עברית. מולדת. אין תנ"ך. יופי, היום יעבור מהר.רון רוצה שייגמר כבר, אפילו שבכלל עוד לא התחיל. מחברות נדחפות פנימה, קרועות [...]

פרויקט קפריסין מאת ליאור דיין "אני לא יודע איך להסביר לך את זה," אמרתי, "אבל אני אנסה." "קדימה," הוא אמר. יש מילים שאנשים לא נגמלים מהן לעולם. "קדימה, תסביר לי," [...]

מכינים צוואה מאת אבנר גרשוני   "תישב, תישב, אני רוצה להכתיב לך את הצוואה שלי." אמר בקולו המחוספס האיש הזקן לבנו הבכור. הבן הסתכל עליו במבט רציני, חושב לעצמו שאם [...]

שחר קיצי מאת סוזן אדם הנה הוא. שוכב במיטה עטוף בציפה הריקה של סט מצעי הזברה. ראשו מוגבה, נתמך בכרית מקופלת. החדר שרוי באפלולית רכה של שחר קיצי. הנה יסמין. [...]

נמר ומהוט – דיאלוג   המהוט (*נהג פיל) ההודי רכוב על גבי הפיל ראה תנועה כמו של גל בלב שדה האורז הירוק. האורז היה עדיין בשלב החלב שלו, כמעט בשל. [...]