השאלון עם אריאל הורוביץ, מחבר "עורך צללים" ו"טובי בנינו" (הוצאת כתר)

את "זכרון דברים" של יעקב שבתאי אני יכול לקרוא פעם ועוד פעם, ותמיד לגלות בו עולמות חדשים. לאחרונה קראתי אותו שוב, והפעם ניסיתי להתמקד לא ברעיונות או בדמויות, אלא דווקא בשפה של שבתאי, בפואטיקה שלו, באופן שבו הוא בוחר ומסדר את המילים. אני חוזר גם לספרים של רוברטו בולניו, הסופר הצ'ילני הענק, בראש ובראשונה "בלשי הפרא". אחת לכמה זמן אני קורא שוב את "מה מעיק על פורטנוי" של פיליפ רות', מן הסופרים האהובים עליי. את "מה נשמע בבית" של אדם ברוך אני אוהב במיוחד (ולמעשה את כל הספרים שלו). מעטים הבינו את החברה הישראלית ואת התרבות הישראלית כמו אדם ברוך, והכתיבה שלו חד פעמית, צלולה ומלאת משקעים.

2. מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

כילד אהבתי את ספרי "האסופית", למרות שמזמן לא קראתי אותם מחדש. את "אליס בארץ הפלאות" קראתי כילד ולא ממש אהבתי, ורק כמבוגר הצלחתי להתחבר אליו, למשחקיות שלו ולהומור המטורף שלו.

3. מהו הספר האחרון שקראת?

"פה ושם בין הירדן לים", הממואר היפה של הלל כהן, עם איורים של יאנה בוקלר (הוצאת אלטנוילנד). הכתיבה של כהן על הסכסוך הישראלי-פלסטיני פוקחת עיניים ואני ממליץ מאוד על הספרים הקודמים שלו. כאן יש הזדמנות להיחשף לסיפור האישי המרתק שלו, שהביא אותו בסופו של דבר לעסוק בחברה הפלסטינית ובסכסוך. הוא גם כתוב מצוין, עם הומור יבש, ונקרא בשטף.

4. איזה ספר גרם לך לתהות 'על מה המהומה'?

הספרים של דיוויד פוסטר וואלאס. הייתי מגדיר אותם משהו שבין מהתלה אינסופית לדבר כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם.

5. איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

אני אוהב לקרוא ספרי מסות של סופרים. בדרך כלל אלה הספרים הפחות מוכרים שלהם, אבל יש בהם אוצרות, רעיונות על כתיבה ועל ספרות. הם גם צהר להבין את הכתיבה הספרותית שלהם. כמה מומלצים בתחום הזה: "קרוא וכתוב" ו"עד ארגיעה" המעולים של רונית מטלון, "לקרוא את עצמי ואת האחרים" של פיליפ רות, והמסות של סינתיה אוזיק, שלצערי לא תורגמו לעברית.

6. ספר שנתן לך השראה?

יש לי חיבה משונה למילונים וללקסיקונים, ויש לי אוסף קטן שלהם, כולל מילון חרוזים ותזאורוס. אפשר ללמוד מהם הרבה. במיוחד אני אוהב את "מילון הסלנג המקיף" של רוביק רוזנטל, מפעל מרשים של איש אחד. בזכותו גיליתי, למשל, כמה מילים בשפה היומיומית שלנו לקוחות מלאדינו, ומה מקור המילה "קצ'קיאדה".

7. ספר עיון מומלץ?

"חוף טנטורה" של אלון קונפינו. קונפינו היה היסטוריון של גרמניה הנאצית, ובשנותיו האחרונות (הוא מת ממחלה לפני כשנה) עסק בנכבה וב-1948. "חוף טנטורה" הוא מסמך מרתק של היסטוריון שמנסה להבין את אחד המאורעות הקשים של מלחמת 1948: הטבח והגירוש בכפר טנטורה, היכן שהיום נמצאים חוף דור וחוף הבונים. קונפינו כותב נפלא, והספר עמוס תובנות ורעיונות על זיכרון, שכחה ואחריות מוסרית.

8. ולסיום – איך אתה בוחר אילו ספרים לקרוא?

אם אני שומע על ספר פעמיים או שלוש מאנשים שונים – אני קונה אותו וקורא. ואם אני מגלה שהספר לא טוב, אני כועס על אלו שהמליצו לי! מעבר לזה, הבחירות משתנות לפי תקופות ותחומי עניין. אני יכול לאהוב מאוד ספר של סופרת מסוימת שזה עתה גיליתי, ואז אלך לחפש את כל השאר. יש גם תקופות שאני משתדל לא לקנות ספרים, ולהתמקד בספרים שקניתי מזמן ומעלים אבק, או לספרים שאני רוצה לחזור אליהם.