בקצרה על “פרספוליס” מאת מרג’אן סטראפי – שני הכרכים הראשונים

אחרי שהשלמתי השנה את “מאוס” האלמותי של ארט ספיגלמן והתלהבתי ממנו מאוד, התעורר בי חשק להגיע גם לרומן הגרפי “פרספוליס” של מרג’אן סטראפי, שנמצא ברשימת הקריאה שלי די הרבה שנים. וכשאבא שלי ביקש ממני להזמין לו איזשהו ספר באנגלית, ניצלתי את ההזדמנות והוספתי להזמנה גם את הכרך הכפול של פרספוליס שהוצע בבוקדיפוזיטורי במחיר זול להחשיד.

כשהספר הגיע אלי לבסוף גיליתי שיש סיבה למחיר הזול – מדובר במהדורת פייפרבק בכתב קטנטן שבהתחלה ביאס אותי מאוד וחשבתי כבר לוותר על הספר ולקנות אותו מחדש בעברית, אבל בסוף מצאתי לי שיטה שעבדה יחסית בסדר ולא כללה זכוכית מגדלת: קראתי בו פרק כל יום לפני השינה תחת אור ישיר וחזק של מנורת הלילה, ועם פנים קרובות מאוד לדפים משל הייתי יהלומן או סתם כבד ראייה.

אבל למזלי הכתיבה הייתה מעולה, משעשעת וכואבת, וגרמה לי לרצות להתאמץ ולקרוא בפונט הקטנטן.

למי שלא מכיר הספר הוא למעשה ממואר גרפי של סטראפי; הוא מתחיל מילדותה בטהרן רגע לפני המהפכה, ממשיך בשינוי תחת המהפכה, מעבר שלה כנערה לאוסטריה וחזרתה לטהרן, והוא מסתיים כשהיא בתחילת שנות העשרים לחייה ומחליטה לעזוב שוב לאירופה (אלה שני הכרכים הראשונים, אני מבין שיש עוד שניים).

“פרספוליס” לא שבה את לבי באותו אופן שקרה לי עם “מאוס” (במיוחד עם החלק השני, ובמיוחד בזכות דמות האב הנהדרת שם), אבל עדיין מאוד נהניתי ממנו ואין ספק שהוא חכם ומעניין.

כך שאני בהחלט ממליץ עליו בחום, וגם ממליץ לבדוק שהמהדורה שאתם קונים קריאה ולא צריך בשבילה זכוכית מגדלת.

* כאמור אני קראתי באנגלית, אבל שני הכרכים הראשונים ראו אור בתרגומם של ראובן מירן ואביטל ענבר ויצאו בהוצאת אחוזת בית.