(פורסם לראשונה בעמוד הפייסבוק של קורא בספרים בתאריך ה-14/12/18)

לספר הזה האזנתי במסגרת הנסיון שלי להכיר קצת יותר את תחום רבי המכר (“פרוייקט” שהתחלתי לפני כמה שנים), והאמת היא שהופתעתי ממנו במידה מסוימת. ציפיתי למשהו רדוד וטיפשי, אולי משהו קליל וחסר כל מימד ספרותי. ואמנם בספר הזה יש כמה מגרעות – בעיקר כאלה שקשורות להתפתחויות ספציפיות בסיפור שהן מעט קיטשיות – אבל בסך הכל הוא מעניין ומהנה (אם קושי ועצב מהנים אתכם).

החלק הראשון מספר על ילדותו של הגיבור באפגניסטן – כל מיני אפיזודות שבהמשך הספר יהפכו להיות משמעותיות. זה היה בעיקר החלק שהפתיע אותי, כי ברבי המכר שקראתי לפני כן תמיד הייתה תחושה ברורה לאן הספר מוביל, והתחושה הזאת מושכת את הקורא קדימה. אבל כאן זה לא ממש קורה; התגמול של המתח והדרמה מגיע רק בהמשך.

המגרעות בספר מבחינה ספרותית, ואולי זה דווקא מה שהפך אותו לרב מכר גדול, קשורות באפיון הדמויות (רבות מהן טובות או רעות באופן כמעט גדול מהחיים) וגם במהלכים בעלילה שמגדילים את הדרמה עד מאוד; לפעמים גם הרגשתי איזושהי תחושה של אוריינטליזם בהסתכלות על האפגנים. ייתכן שבספרות מורכבת או “ספרותית” יותר היו מעדנים את הדברים האלה. אבל בכל זאת זה ספר שיש בו מורכבות, והוא יוצר חיבור חזק בין הקורא לחיי הגיבורים ולתרבות האפגנית שממנה הם מגיעים.

בסך הכל נהניתי ממנו, ולא הרגשתי את הצורך לנחור בבוז, כפי שקורה לי לפעמים כשאני מנסה לקרוא רב-מכר גדול, ונתקל בפרוזה בינונית ומטה.

הקריינות של תום גרציאני הייתה בסדר גמור, מלבד כמה טעויות בהגיה שאני מוצא בינתיים בכל ספר בעברית שהאזנתי לו.