השאלון עם ציפי שחרור, מחברת הספר “מעגל המתופפות” (הוצאת ספרא)

1) מהו הספר האהוב עליך?

מוזיקת המקרה מאת פול אוסטר -כשאני קוראת את ספריו של פול אוסטר, חולפת בי תחושת ממתק שאני מייחלת שלא יגמר לעולם, ותישאר המתיקות הזאת בלשוני, אף שהסיפורים יכולים מרים וכואבים. ואפילו הכאב הנובע מספריו מתוק הוא, כזה הוא הספר מוזיקת המקרה ,קשה אבל קצותיו מתיקות הסיפור

כל החלב והדבש מאת נתן זך – שירתו של נתן זך  היא נצחית .והספר כל החלב והדבש ניגר כדבש, נלגם כחלב .ומהשירים היפים שנכתבו בשפה העברית. אני חוזרת אל הספר הזה  בכל הזדמנות, חופרת  בשירים, ובכל פעם מגלה עולם ומלואו חדש.

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?

אי המטמון מאת לואיס סטיבנסון – זה הספר שקראתי בנעוריי ואמרתי לעצמי ,כשאהיה גדולה אהיה סופרת ואכתוב ספרים בדיוק כאלה, ואם לא את אי המטמון  המופלא, שהרי כבר כתב אותו לואיס סטיבנסון, אז אכתוב ספר הרפתקאות אחר, מדמיוני שלי. לולא קראתי אותו,לא הייתי כותבת את ספרי הילדים אותם כתבתי .

זקנה על נדנדה מאת תמר אדר – ספר הילדים היפה ביותר שנכתב בשנים האחרונות. ספר מלא חמלה ואמפתיה  לאנשים שאיבדו כוחותיהם, אך לא נס ליחם . אישה זקנה בוחרת להתנדנד בנדנדה בגן שעשועים של ילדים במקום לסרוג גרביים. נפלא.

 

3) מה הספר האחרון שקראת?

נקמת הילד המגמגם מאת רוני סומק – ספר השירים האחרון של המשורר המוערך ואחד מעמודי התווך של השירה העברית.זהו מבחר גדול מכל שירתו, ועתה שהיא מונחת למולך אתה קולט את עוצמת הדימויים והמטפורות של המשורר המיוחד הזה-רוני סומק. משורר שפרץ את עולם השירה ופתח אותה לקוראים רבים, מוציא  אותה ממקדש השן המבודד   ומאכיל ומזין בה את כל העם. כזה הוא הספר הנפלא -נקמת הילד המגמגם.

 

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

הארי פוטר ואבן החכמים . מה יש להוסיף, הרי דברי בטלים בשישים כשהפך לספר של המאה, וכן יהיו שיביטו בי בעין עקומה ויאמרו שאולי אני מקנאה…אכן כן…מקנאה. ובכל זאת  מהומה רבה מדי …

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

הבית בו מתים הג’וקים בשיבה טובה מאת יורם קניוק – ספר הילדים הכי מוזר שקראתי, הכי יפה, הכי לא דומה ולא מזכיר שום ספר אחר. ספר הדומה לעצמו  בלבד ורק סופר בעל דמיון מטורף כשל קניוק יכול  להמציא אותו. זהו סיפורם של ג’וקים החיים עד יומם האחרון ומתים בשיבה טובה בבית בו לא הורגים ג’וקים . הספר לצערי נעלם מהר מאוד מן המדפים ולא זכה לבמה לה ראוי וחבל. ואולי הקדים את זמנו… ולפני שהוקמה העמותה של…תנו לחיות לחיות?

6) מיהו הסופר האהוב עלייך?

ג’ון ארווינג – אני ‘מתה’ על ספריו של ג’ון ארווינג. כל ספר פנינה, כל  ספר מהלומת פטיש, כל ספר מסכת חיים בלתי נשכחת. ספרים שנכתבו בכישרון רב, ערגה, השתוקקות, געגוע ואובדן . אזכיר רק חלק מהם :”אלמנה לשנה אחת, היד הביעית, מלון ניו המפשייר והחיים על פי גארפ.

אורלי קסטל בלום – אורלי קסטל בלום היא סופרת ישראלית בעלת ניחוח זר, ניחוח חול. תמיד כשאני קוראת  את ספריה חולפת בי תחושה מוזרה שהיא  ישראלית זרה בארצה, נולדה כאן אך כשהיא כותבת היא כאילו עוברת בדמיונה לגור בארץ אחרת  או בכוכב אחר או בפלנטה אחרת, זה ניכר ברומן מצרי, בדולי סיטי וכן בסיפוריה הקצרים. אני אוהבת את כתיבתה.

7) ספר שנתן לך השראה?

הבושם מאת פיטר זיסקינד – הבושם, ספר לסופרים. ספר ממנו ניתן ללמוד כיצד לתאר ריח  עד שהקורא בקוראו את הספר יוכל  להריח את תיאוריו של זיסקינד. הבושם, ספר מלא השראה וניחוחות . כשאלתרמן כתב  את “זה רע לתפארת…” הוא אולי התכוון לספר הבושם – רע המעשים הרעים שבני אדם יכולים לעולל, אבל הוא גם הוכחה לכוחה ותפארתה של ספרות טובה.

 

8) ספר עיון מומלץ?

בחיל וברוח – גבורי התנ”ך בראי יצירתו של ח”נ ביאליק מאת פרופ’ זיוה שמיר – אחד מספרי העיון המרתקים שראו אור לאחרונה. ספר המביא ראיה חדשה ואחרת על גבורי התנ”ך דרך עיניו של  ביאליק הרואה אותםכאנשים פשוטים וקטנים ששאלו שאלות גדולות, כשהוא משלב בשיריו וסיפוריו הרמזים לקשת ססגונית ומגוונת של דמויות מן המקרא. ובספר זה פרופ’ שמיר מאירה  אור חדש נוסף ומרתק על יצירתו של ח.נ ביאליק

קיצור תולדות יהוה מאת יגאל בן נון – ספר העוסק בהיסטוריה של האל היהודי שמתחילה דווקא אחרי חתימת המקרא ומנסה לחשוף את עולמן הדתי של הממלכות המקראיות ישראל ויהודה לפני שיהו־ה נהפך  ספר חשוב. מעורר מחשבה ומאיר עיניים על ההיסטוריה המקראית. ספר המבקש לספר מחדש את סיפור הפולחן העברי המקראי.

***

ציפי שחרור היא משוררת וסופרת מוערכת ועטורת פרסים. בימים אלה רואה אור ספר שיריה השלושה עשר במספר – מעגל המתופפות (הוצאת ספרא).

עוד על הספר:

בספר שיריה ה-13 מפליאה ציפי שחרור בעוצמתם וברעננותם של שיריה. התבוננותה  הייחודית  והמקורית מזניקה אל עין הקורא כבר בשיר הפותח את הספר צירוף אוקסימורוני מפעים המוגש בשפה יומיומית צנועה: “שִׂימוּ לֵב לַלַּיְלָה הַמִּתְכַּלֶּה. הַעֲמִיקוּ בּוֹ לִפְנֵי שֶׁיֻּכְתַּם בָּאוֹר”. וכשם שהאור מכתים את החושך, כך בשיר “מעגל המתופפות” היא מערבלת דימויים נשיים חדים ומפתיעים של פטמות ברזל עם סכינים בין הירכיים, ויוצרת אייקון  נשי חדש מפתיע ועוצמתי. וכך שרות  הנשים שלה “אָנוּ מַעְגַּל הַמְּתוֹפְפוֹת / עִם פִּטְמוֹת הַבַּרְזֶל / אָנוּ מַעְגַּל הַמְּתוֹפְפוֹת / מִיְּרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב / אָנוּ מַעְגַּל הַמְּתוֹפְפוֹת / מִתֵּל אָבִיב לְלֹא הַפְסָקָה / וְסַכִּינִים בֵּין הַיְּרֵכַיִם” (עמ’ 10). החזרה המהפנטת  על “אנו מעגל המתופפות”  מצטברת בסופו של דבר למעין המנון של האישה העברייה החדשה.

כ-45 שנה עברו מאז קראה המשוררת אנדה עמיר את שיריה הראשונים של הנערה ציפי שחרור והכתירה אותה בתואר משוררת. 44 שנים עברו מאז הופיע ספרה הראשון,  ועדיין נותרו בה עוצמת הנעורים, חדוות הגילוי של פלאי תבל, סקרנות בלתי נדלית,  ולצדה תאווה לעולם פרוע ופורץ גבולות, המובנית היטב במסגרת השיר.  וכך, בחטיבה  השנייה בספר, הנושאת את השם במקום אחר, היא מתעדת את נסיעותיה למקומות  אקזוטיים, כמו הביקור בעיירה אובידוש, פורטוגל, בשיר “אביר, חתול וחרב פיפיות”. זהו שיר חלומי שבו היא מערערת באמצעות דמיונה הפורה ועם לא מעט הומור, את כל השבלונות השחוקות שנקשרו במסע תיירותי. שם באובידוש, במלון קודר שחללו מפיח צמרמורת היא נישאת על כנפי הדמיון באפיריון ישועי: “בְּמָלוֹן אָפֵל שֶׁקִּירוֹתָיו מְפִיחִים רֵיחַ גְּוִילִים וְטַחַב / נוֹחֵת בְּחַדְרִי מִסְדַּר אַבִּירִים כַּאֲרָיוֹת. / וְעֵרוּתִי יַלְלָנִית וְנִשְׁאֶבֶת בְּמָלוֹן קוֹדֵר /  וְאַבִּיר חָתוּל וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת סוֹגְרִים עָלַי /  וּבַשָּׁבוּעַ הַקָּדוֹשׁ הֵם נוֹשְׂאִים אוֹתִי בְּאַפִּרְיוֹן יֵשׁוּעִי” (עמ’ 65).

                                                                                                חיים נגיד

 

*) צילום תמונת השער: קארין בר

 

 

 

 

השאירו תגובה