1) מהם הספרים האהובים עליך?

“ג’יין אייר” מאת שרלוט ברונטה.

“השטן במוסקבה” מאת מיכאיל בולגקוב. אני מעדיפה את גרסת המקור (מאסטר ומרגריטה), אך בין שני התרגומים לעברית, אני מעדיפה בהרבה את זה המבוסס על הטקסט המקוצר, שהוברח בדרך לא דרך מברה”מ – פשוט בגלל העברית המופלאה, הפשוטה, החריפה של נילי מירסקי ז”ל. כמו לשאוף אוויר באלפים.

“יריד ההבלים” מאת ויליאם מייקפיס תקרי.

“טיל אוילנשפיגל” סיפור עממי. חשוב לציין כי הוא מרובה גרסאות. אני אוהבת את גרסת שארל דה קוסטאר, בתרגום הספציפי הזה, של שלונסקי. 

 

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

“עמק החיות המוזרות” מאת טובה ינסון – הספר הנפלא ביותר שנכתב אי פעם על התבגרות.

WHEN WE WERE VERY YOUNG מאת א. א. מילן -הספר הנפלא ביותר שנכתב אי פעם על ילדות.

The Wonderful Wizard of OZ מאת ליימן פרנק באום. אוהבת מאד את התרגום של גילי בר הלל – סמו, אבל אני מעדיפה את המקור.

“מושלמת והמעגל המכושף” מאת אלונה קמחי – אגדת ילדים מודרנית ואלגורית, עם מכשפה מתבגרת ושני ילדים שהולכים לאיבוד ביער – שהוא העיר הגדולה. מושלם.

והנה ספר שאתם לא מכירים:

“הגמד חוטם” אגדות וסיפורים מאת וילהלם האוף. אוריינטליזם פוגש אימה פוגש ילדים. אני מרגישה שספרי ילדים, שפעם היו הרפתקה גדולה – איבדו את העוקץ שלהם בגלל ריבוי נושאי  ילד ואמא, והפחתה משמעותית בכל דבר שאיננו לפי חוקי הפוליטיקלי קורקט. זה לא הופך ילדים לנאורים. זה הופך ילדים למבולבלים ותופס אותם כבלתי מסוגלים להתווכח עם טקסט. החלום הגדול שלי הוא לאייר אותו. 

 

3) מה הספר האחרון שקראת?

“אמן של העולם הצף” מאת קזואו אישיגורו. אישיגורו כתב הפעם סיפור יפני, על הרגע הזה שבו נגמרת המלחמה, ומתחיל העולם החדש. האמן, שהיה ממנסחי המניפסט החזותי של קיסרות העולם הישן – מוצא את עצמו כפרסונה נון גראטה, בעולמם של מי שהיו פעם אויבי העם. כמו לקרוא הייקו בפרוזה. מאסטר פיס.

 

 

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

“גדר חיה” מאת דורית רביניאן. 

 

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

“איש ירח” מאת טומי אונגרר  – אחד הספרים היפים שיצאו בעולם. לדעתי לא זכה למספיק חשיפה כשיצא לאור בארץ. קנו. 

 

6) מיהם הסופרים האהובים עליך?

האחיות ברונטה, צ’רלס דיקנס, מיכאיל בולגקוב, בננה יושימוטו. 

 

7) ספר שנתן לך השראה?

“שבעה אכלנים משונים” מאת מרי אן הוברמן. הטקסט נחמד אבל כוחו של הספר באיוריו. הספר מדבר על משפחה מרובת ילדים. כל ילד שמצטרף, אוהב מאכל אחר, שמכינים באופן ספציפי, והאמא הופכת לשפחה חרופה, עד המהפך הבלתי נמנע. מרלה פרייזי חתרה תחת הטקסט. היא הוסיפה את דמות האב שחסרה בסיפור, מה שהפך אותו משוביניסטי לפמיניסטי. היא העניקה לכל ילד תכונות אופי, התנהגות, בגדים, תחביבים, כך שההתבוננות באיורים מספרת לנו סיפור נפלא שנוסף לטקסט ותומך בו. כשיצאתי מבצלאל – האינטרנט היה בחיתוליו. לא ניתן היה להגיע בלחיצת כפתור לכל ספר בעולם. לא היה אמאזון. היינו חוזרים מחו”ל עם מזוודות מלאות ספרים מאויירים, ומחכים לפעם הבאה שמישהו יסע, או לספר שיתורגם לעברית. כשהספר תורגם, ישבתי שעות והתבוננתי באיורים. הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות כמאיירת: לא לחפש את הקשר בין איור לאמנות (זרם בפני עצמו באיור ספרי ילדים, שזוכה להרבה הוקרה בארץ ובעולם), אלא לספר סיפור בתמונות, שהילדים יוכלו לקרוא בנפרד מהטקסט. 

 

8) ספר עיון מומלץ?

“וכשאפתח את הדלת”, מאת בועז כהן, בהוצאת מרום תרבות ישראלית. ספר נפלא שמשלב בין התקליט ההוא, הנהדר, לבין המסע האישי של בועז כהן, איש אשכולות ואדם מרתק מאד. 

 

***

ליאורה גרוסמן מאיירת הספר החדש לילדים “תעלומה במגדל השעון” מאת ישי (אישי) רון, בהוצאת “רימונים”, היא מאיירת ספרי ילדים, זוכת עיטור אנדרסן לאיור ופרס הפנקס לתרומה משמעותית לספרות הילדים בישראל; חוקרת ספרות ילדים ישראלית, מרצה וחובבת נלהבת של תקופת המלכה ויקטוריה. האיורים בספר נעשו בצבע מלא, בעקבות תחקיר מקיף על המנהגים, התלבושות, הבניינים, והמעמדות השונים בעידן הויקטוריאני.

עוד על הספר:

ישי (אישי) רון לוקח הפעם את הקוראים הצעירים, לאנגליה של התקופה הוויקטוריאנית. בשפתו המשובחת, רבת החן וההומור הוא מיטיב לרקום עלילה מרתקת שמתחילה ביום שבו שעון המגדל – “הביג בן” – הפסיק לפתע לפעול ולונדון כולה עצרה מלכת. השען המלכותי אלפרד ונכדו אוליבר, הוזעקו לארמון בקינגהאם והצטוו על ידי המלכה ויקטוריה לתקן מייד את השעון – סמלה המובהק של אנגליה בעולם כולו, ולהשיב לממלכה את כבודה האבוד.

  • האם הצליחו אלפרד השען ואוליבר נכדו לתקן את שעון המגדל?

  • מדוע ריגל הלורד אוז אחרי השען ונכדו?

  • כיצד קשורה חוחית צהובה אדומת ציצית לתעלומה במגדל השעון?

ישי (אישי) רון חוזר עם ספר חדש ומרתק, אחרי הצלחת ספרו הראשון לילדים “האף של וינסנט” שאף הפך להצגת ילדים בתיאטרון “גושן”, וזכה להיות ברשימת הספרים המומלצים של משרד החינוך לילדי כיתות ב’-ד’, בשנת 2017. 

 

*) צילום תמונת שער: טלי טנא-צ’צ’קס