1) מהם הספרים האהובים עליך?
זכיתי לקרוא בחיי הרבה ספרים טובים והספרייה שלי מלאה בספרים כאלו. כמובן שכל רשימה של ספרים אהובים לא תהיה ממצה. אני אוהבת בעיקר ספרות יפה, מאוד אוהבת ממוארים ונמשכת פחות לספרות מתח. אני מחפשת ספרים שמשלבים כתיבה טובה עם עלילה מושכת, ובממוארים מעניינות אותי התובנות של הכותב/ת בנוגע לאתגרים שהוא/היא ניצבים בפניהם או טיב המסע שהם נדרשים לעבור. בעידן הריאליטי, ממוארים הם התשובה המעניינת והחכמה של הספרות העכשווית. “לעזוב לפני בוא הגשמים” של אלכסנדרה פולר הוא דוגמה נהדרת או “למה לך להיות מאושרת אם את יכולה להיות נורמלית” מאת ג’נט וינטרסון. קלאסיקות – הן תענוג צרוף, כשהם שורדות את מבחן הזמן ומצליחות להיות רלוונטיות. “תמונתו של דוריאן גריי” מאת אוסקר ווילד היא דוגמה טובה, “החטא ועונשו”, “אנה קרנינה” וגם “הר הקסמים”. אבל באותה המידה אני יכולה להתענג על קריאת ספר כמו “שאנטראם”.
2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?
סדרת ספרי איתמר של גרוסמן הם מופלאים. “הממלכה של קנסקי” של מייקל מורפורגו, הוא ספר שבכל פעם שהקראתי אותו לכל אחד מילדיי התרגשתי מחדש. ולילדים הקטנים יותר – “חמש מכשפות הלכו לטייל” מאת רונית חכם.
3) מה הספר האחרון שקראת?
בזה הרגע סיימתי לקרוא ולערוך ספר בשם “גן עדן וגיהנום” שתרגמה דנה כספי מאיסלנדית ושייצא בקיץ לאור.
4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?
תזכיר לי מתי איזה ספר עורר לאחרונה פה “מהומה”? (:
5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
לצערי בגלל שיוצאים לאור הרבה יותר מדי ספרים לא מספיק טובים, הכמות מסתירה הרבה פעמים איכות. עכשיו יצא בסדרה שבעריכתי ספר מעולה, קל לקריאה וכתוב נפלא. לספר קוראים “שמונה הרים” והוא נכתב על ידי פאולו קונייטי. הוא תורגם ל 38 שפות, זכה בכל פרס אפשרי והיה רב מכר אדיר באיטליה, בצרפת בגרמניה ובמדינות אחרות וכאן לא התפרסמה עליו אפילו ביקורת אחת וגם אף עיתון לא רצה לראיין את הסופר שהוא בוודאות נחשב לאחד הכוכבים הגדולים של הספרות העולמית. גם אם ספר זכה לביקורת אחת או שתיים טובות עדיין קורה שהוא עובר מתחת לרדאר של קהל הקוראים. כזה המצב הוא עם ספר אחר מצויין שיצא בסדרה בשם “ארץ קטנה” מאת גאל פיי. אני חוששת שהעובדה שהוא מתרחש באפריקה מרתיעה אנשים, וזה חבל מאוד. כי בגרעין הספר יש סיפור אנושי ואוניברסלי.
6) מיהם הסופרים האהובים עליך?
כמובן שאת הסופרים שספריהם ראו אור בסדרה אני אוהבת. שמחתי במיוחד שהצלחתי להחזיר לתודעה את הסופר שטפן צוויג שכנערה קראתי כל ספר שלו שהצלחתי לשים עליו את ידי. הביוגרפיה של מרי סטיוארט, מארי אנטואנט, העולם של אתמול – אני עדיין זוכרת את חווית הקריאה המענגת. אני אוהבת מאוד את איאן מקיואן, ג’ונתן פרנזן, פיליפ רות’, מולינה. וממשיכה לזכור חסד נעורים לסופרים שיצאו בסדרה שערכתי ב”כתר” כמו זבאלד, שנדור מראי, אירן נמירובסקי.
7) ספר שנתן לך השראה?
אני חושבת שהסדרה המאבק שלי מאת קרל אובה קנאוסגורד עושה לי חשק להתיישב מול המחשב ולכתוב. ספרים הם בשבילי בעיקר חומר למחשבה, את ההשראה אני מקבלת יותר מאנשים.
8) ספר עיון מומלץ?
“הדרמה של הגבריות החדשה” מאת גבריאל בוקובזה.
***
ארנית כהן ברק היא עורכת הסדרה לספרות יפה של מודן, שבימים אלה חוגגת את עשור להסיוודה בהגיעה לכותר החמישים – “עיר המתים” מאת י.ל פרץ (מיידיש דורי פרנס).
הנה קטע מדברים שכתבה לכבוד קטלוג ה-50 של הסדרה:
קורא/ת יקר/ה,
למדינות יש גבולות, לסיפורים – אין.
מסיבה זו תרגום ספרות זרה הוא דרך המלך להבנה בין-תרבותית. קריאה בספר מתורגם יכולה לרומם אותנו אל מעבר לכאן ולעכשיו ולשאת אותנו אל עבר מחוזות של זמן ומקום רחוקים; אין כמוה להעשיר את עולמנו ולזמן לנו מפגש עם האחר וגם עם עצמנו, וכל זאת – במחיר שווה לכל נפש, ובלי לזוז מהכורסה.
בשנים האחרונות רואים אור בעברית אלפי ספרים חדשים בכל שנה. תחלופת הסחורה בחנויות מסחררת, ואפילו המוכרים מוצאים עצמם נבוכים נוכח השפע. כשזמן הפנאי הופך יקר והמתחרים עליו רבים, ומשעה שאנו כבר מחליטים להתמסר לקריאת ספר, כדאי שנצליח בבחירה שלו; שנוכל לסכם, כשנהפוך את העמוד האחרון שלו, שבילינו את זמננו במחיצת ספר טוב!
“טוב” הוא מונח יחסי, וכל ניסיון להגדיר אותו מעורר בצדק מחלוקת. איני מתיימרת להיות פוסקת בשאלה מהו ספר טוב. הדבר היחיד שאני יכולה לומר בפה מלא על כל אחד ואחד מהכותרים שראו אור בסדרה הוא שמצאתי אותו טוב בעיניי; שבעבורי חוויית הקריאה בו הייתה מענגת; אם מהבחינה הרגשית, האינטלקטואלית, האסתטית ואם מכל הבחינות גם יחד. העונג שעליו אני מדברת עשוי להתחולל גם כשהלב נמחץ, השכל מאותגר עד לקצה והעיניים מבקשות להתעכב שוב ושוב על משפט, פסקה או תיאור, ולהתפעל מיופיים.
תהליך בחירת הכותרים לאכסניה הספרותית הזו נעשה במשורה. לעיתים חולפים חודשים ארוכים שבהם איני מצליחה לאתר ולו ספר אחד שמתאים לה. ברם, משעה שהוא נמצא, אני יודעת ששמור לו מקום על מדף הספרים לעוד שנים רבות.
אני מתעדכנת על בסיס יומי במתרחש בסצנה הספרותית העולמית וחשוב לי להציג מתוכה מגוון רחב. לאורך השנים ראו אור במסגרת הסדרה יצירות שתורגמו מסינית, יפנית, נורווגית, שוודית, איטלקית, גרמנית, הונגרית, פורטוגזית, צרפתית, אנגלית, ספרדית ויידיש. רובם מהעת האחרונה. חלקם נכתבו לפני שנים רבות, אך זוהרם לא הועם.
לכל ספר השתדלתי להתאים מתרגם/ת שמלבד ידיעת שפת המקור והעברית על בוריין, יש לו/ה גם היכרות אינטימית עם המכלול התרבותי, ההיסטורי והסוציולוגי של המקום שבו הסיפור מתרחש. בכל אלה אני רואה תנאי הכרחי להבטחת תרגום שיהיה נאמן ככל האפשר למקור ולרוחו. באותו האופן אני מתייחסת למלאכת עריכת התרגום ולכל יתר שלבי ההפקה והייצור הנעשים בעצה אחת עם שותפיי בהוצאה.
קריאה מהנה,
ארנית כהן-ברק
ניסיתי לקרוא את הפרק הראשון הארוך מתוך ‘שמונה הרים’ בעיתון ‘הארץ’. באמת, למה שאקרא קיטש דליל? בולט אגב שאת הרעיון לאב עצבני וכעסן המחבר לקח מגינזבורג. אבל אצלו הדמות התמסמסה. לוקחים רב מכר , בכתבה צוין שזה רב מכר גדול בעולם, ומצפים שאנשים יאהבו. למען האמת קשה לתאר שלא נלווית לכך קריצה על טעמם הלא משובח במיוחד של הקוראים. אי אפשר להאשים את ההוצאות כשהמצב כיום קשה, אבל מה באמת יצא מבחירה כזו.