אם אתם מעוניינים שקורא בספרים ימשיך להתקיים, מוזמנים לתמוך בו כאן.

“הירושה” מאת סינתיה ד’אפרי סוויני

מאנגלית: אסנת הדר

הוצאת ידיעות ספרים

ארבעת האחים לבית פְּלָאם מחכים בקוצר רוח ליום הולדתה ה-40 של מלודי, הצעירה שבהם. בתאריך הזה הם עתידים לקבל את חלקם ב”אוצר”, קרן ההשקעות שהוריש להם אביהם. כל אחד מהם מסתיר סוד בעייתי וזקוק לכסף נואשות.

כל הקלפים נטרפים, כל השרוולים מופשלים, עשורים של מתחים סמויים מגיעים לנקודת רתיחה באחר צהריים קר אחד בעיר ניו יורק כאשר מלודי, ביאטריס וג’ק פלאם מתכנסים כדי להתעמת עם ליאו, אחיהם הבכור הכריזמטי וחסר האחריות, שמעמיד את עתידם בסכנה.

שלושת האחים הצעירים מקווים שליאו יתעשת ולראשונה בחייו ייקח אחריות על מעשיו, אבל בה בעת הם מבינים שייתכן כי ייאלצו לשנות את תוכניותיהם ולהתכונן לעתיד שונה לחלוטין, נוח הרבה פחות ממה שציפו.

הירושה הוא סיפור על משפחה ועל כסף – שילוב המועד לפורענות גם במשפחות הכי טובות – ועל הדרכים שבהן בני משפחה תלויים זה בזה ומאכזבים זה את זה שוב ושוב. בספר שנון, משעשע ומרתק מפיחה סינתיה ד’אפרי סוויני חיים באוסף נפלא של דמויות כדי להפנות את תשומת הלב להשפעה שיש לכסף על מערכות יחסים, לשינוי שמתחולל בשאיפות שלנו בחלוף השנים ולקשרים הטעונים אך האיתנים להפליא שיש לנו עם היקרים לנו מכול.

הירושה הוא ספר הביכורים של סינתיה ד’אפרי סוויני. היא החלה לכתוב אותו לאחר קריירה מצליחה וארוכת שנים בתחום השיווק ותוך כדי לימודים בקורס לכתיבה יוצרת. הירושה זכה להצלחה מטאורית, תורגם ל-30 שפות, גרף ביקורות מעולות וכיכב ברשימות רבי-המכר בארצות הברית ובעולם, בהן הרשימות של “הניו יורק טיימס”, “וול סטריט ג’ורנל” ועוד.

  

“זה שאהבתי” מאת מרסל מוסרי

הוצאת תכלת

אם יש מזל, הוא דילג על נעמי חסון. לבד, בדירה קטנה ביפו, אחרי עוד משמרת של חיתוך שניצלים בקצבייה, היא מחפשת אהבה באתרי היכרויות. העבר שלה שחור, ההווה שלה עצוב.

העתיד? בלי תקווה, בלי חלום.

אבל משהו בכל זאת קורה. רגע אחד ישנה את חייה של נעמי לבלי הכר, את חייה המקצועיים ואת חיי האהבה שלה. הנה, היא מתחילה לצמוח. אבל האם היא באמת מסוגלת לכך?

זה שאהבתי הוא ספרה השלישי של מרסל מוסרי, ילידת 1990, אשת תקשורת ואושיית רשת. קדמו לו “קופסת קובות” ו”דמעות של יין”. 

 

“אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ” בעריכת הרב חיים נבון

הוצאת ידיעות ספרים

בערוב ימיו, בתארו בשיחה לתלמידיו את השאיפה שפיעמה בו עוד משחר נעוריו, סיפר הרב אהרן ליכטנשטיין זצ”ל: “מגיל צעיר מאוד היה ברור לי, כי אני רוצה להשפיע ולהשאיר את העולם מקום טוב יותר, ולו במעט, ממה שמצאתי אותו… משמעות הדבר היתה לפעול במסגרת כלל ישראל ובפרט בעולם התורה”. ואכן, זכה הרב במרוצת ימי חייו להרביץ תורה ולהעמיד תלמידים הרבה.

בספר זה קובצו אוסף הספדים שנשאו תלמידיו ובני משפחתו אחר פטירתו, הספדים המתארים ומאירים את דמותו, את דרכו ואת השפעתו.

“בדרך כלל הספד מתרכז בשבחו של אדם. אבל הספד אמור גם לתאר את הנפטר, את תכונותיו, את הליכותיו, את הייחוד שבו ואת האפיונים שלו. פעם שמעתי מספרנית שאפשר לקטלג הספד טוב תחת שתי קטגוריות: האחת הספד והאחרת ביוגרפיה. אני אנסה למקם את דבריי בקטגוריה של ביוגרפיה ולתאר את בעלי, ר’ אהרן, כאדם – את שרשיו ואת תכונותיו.”

[ד”ר טובה ליכטנשטיין, מתוך הספר]

הרב אהרן ליכטנשטיין [תרצ”ג-תשע”ה, 2015-1933], ראש ישיבת הר עציון וחתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשע”ד [2014], למד בישיבת הרב חיים ברלין ובישיבת רבנו יצחק אלחנן, והוסמך להוראה על ידי רבו המובהק, הרב יוסף דוב סולוביצ’יק זצ”ל. כתב דוקטורט בספרות אנגלית באוניברסיטת הרווארד, שימש כר”מ וכראש הכולל בישיבה אוניברסיטה וכמרצה לספרות. בשנת תשל”א [1971] עלה לארץ והצטרף לרב יהודה עמיטל בראשות ישיבת ההסדר הר עציון, שבה העמידו מאז אלפי תלמידים. הרב ליכטנשטיין נודע בדרך לימוד אנליטית שיטתית הבוחנת את הסוגיה הנלמדת מהיבטים שונים הוא שכלל ופיתח את שיטת בריסק ושיעוריו נחשבים לפורצי דרך בלימוד התלמוד ובהבנת מושגיו; יצירתו ההגותית מתאפיינת במבט רחב המקיף את המורכבות של המציאות האנושית והיא ניחנת בגישה הומניסטית שתרמה להנחלת מורשת האבות לציבור היהודי בארץ ובתפוצות. שיעוריו וכתביו ראו אור בספרים ובמאמרים רבים, ביניהם: שיעורי הרב ליכטנשטיין על מסכתות הש”ס, “באור פניך יהלכון”, “מנחת אביב”, “קדושת אביב” ו”מוסר אביב”. 

“מדרגות” מאת אלון ברזילי

הוצאת עולם חדש

אלון ברזילי מתאר את עצמו באחד משיריו כ”קאובוי של שירה”, אבל אפשר לראות בו גם מכשף של שירה, מומחה לאמנות המטאמורפוזה, גלגול הצורה. ברזילי מכשף בשיריו זמן לתנועה, סימני פיסוק לנקודות ציון במרחב, חפצים דוממים לבני אדם ואפילו משוררים – כיהודה עמיחי, ישראל אלירז או ויסלבה שימבורסקה – לציפור, סונאר או כוכב.

הספר כולו נקרא “מדרגות” אולי בעקבות שיר שבו מכשף ברזילי גרם-מדרגות של בניין רב-קומות, והופך אותו לתיבת תהודה של כלי נגינה ענקי – זה שעליו הוא מנגן וכותב את שיריו.

“מדרגות” הוא ספר שיריו השני של ברזילי. כמו בספרו הראשון – “כמו בדרך אגב”, שראה אור לפני כשנה גם הוא בהוצאת “עולם חדש” – גם שירי “מדרגות” מצטיינים בשילוב מפתיע של דמיון פורץ גבולות עם עקביות לוגית והבנה של אומנות השירה המאפשרים למשורר להוביל את המטאפורות המפתיעות עד למיצוי משמעותן. 

 

“הדרך הארוכה אל החכמה” מאת יאן-פיליפ סנדקר

מגרמנית: יוסיפיה סימון

הוצאת הכורסא

מאז שנת 1995 ביקר הסופר יאן-פיליפ סנדקר עשרות פעמים בבורמה על מנת לערוך תחקירים לספריו אמנות ההקשבה לפעימות הלב ומיתרי הלב שהיו לרבי-מכר. במהלך הביקורים הללו סופרו לו אינספור מיתולוגיות, מעשיות ואגדות עם ששבו את לבו עד שהחליט לבסוף לקבץ אותן בספר.

” היו אלה אנקדוטות נוגעות ללב שהצביעו על העושר המיתולוגי של עמי בורמה השונים ועל רוחניות בני האדם, והראו עד כמה הטביעה החשיבה הבודהיסטית את חותמה על החברה במשך מאות שנים “, כותב סנדקר בפתח הדבר לספר ומוסיף כי סיפורים רבים הזכירו לו את אגדות ילדותו, למעט העובדה שאת המורים, האווזים והקיפודים האירופאים החליפו קופים, נמרים, פילים ותנינים. “הבנתי עד כמה מבססות כל תרבויות העולם את המיתוסים שלהן על החוכמה האנושית האוניברסלית.”

הגדרת בני האדם בבורמה כמי שמאמינים באמונות תפלות שגויה. אמונה תפלה אינה מתפרשת אלא כהוקוס פוקוס, קלות דעת נאיבית או חוסר היגיון ילדותי. אבל רוב האנשים בבורמה רואים אמת מוחלטת בכך שהכוכבים משפיעים על חיינו, שיש תאריכים וימים המביאים מזל ואחרים הטומנים בחובם אסון. הם לא יבינו כלל כיצד אפשר לפקפק בזאת. זהו חלק כה מובן מאליו מחיי היומיום שלהם ומדרך ראייתם את העולם עד שאין הוא מצריך כל הסבר או אזכור. “מדי פעם בפעם, במהלך מחקרי, שאלתי אנשים אם הם מאמינים באמונות תפלות. בקול משכנע ענו שלא, אפילו הכחישו זאת נמרצות, אלא שלאחר רגע סיפרו לי על נָאט, רוח המתגורר בעץ בגן שלהם ומקבל מהם מתנות מדי בוקר בבוקרו; או על הביקור האחרון שלהם אצל האסטרולוג…”

הדרך הארוכה אל החכמה מציע עשרות סיפורי-עם מרתקים שיעוררו בקוראים קשת רחבה של רגשות, ויהוו עונג צרוף לקוראיו הוותיקים של סנדקר, כמו גם למי שמגלה לראשונה את הקסם הנפלא שטמון בכתיבתו הזוהרת. הסיפורים בקובץ לוקטו ועובדו על-ידי יאן-פיליפ סנדקר יחד עם לורי קרנאת’ ויונתן סנדקר.

יאן-פיליפ סנדקר, יליד המבורג, הוא אחד הסופרים הגרמנים המצליחים ביותר כיום. ספריו נמכרו בלמעלה מ-3 מיליון עותקים ברחבי העולם ותורגמו ליותר מ-30 שפות. הדרך הארוכה אל החכמה הוא ספרו השישי הרואה אור בעברית. אמנות ההקשבה לפעימות הלב, שהיה הספר הראשון פרי עטו שראה אור בעברית, מכר למעלה ממאתיים אלף עותקים והיה לאחד מרבי המכר הגדולים בישראל בשנים האחרונות.