1) מהם הספרים האהובים עליך?
הספרים האהובים עלי: “עזאזל” מאת בוריס אקונין, “צופן דה וינצ’י” מאת דן בראון, “מלחמה ושלום” מאת לב טולסטוי (בשפת המקור.) כבעל תואר ראשון בהיסטוריה ולימודי יוון ורומא אני מאד אוהב את הג’אנר של מותחנים היסטוריים ורומנים בנושאים היסטוריים.
2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?
“הבית של יעל” – מרים רות, “יש לי סוד” – מרים ילן-שטקליס, “איה פלוטו”- לאה גולדברג. ספרי הילדים המוזכרים הם ספרים אותם קראתי לילדי שהיו קטנים לפני השינה ואני זוכר שלסיפורים היתה השפעה חיובית להרדימם.
3) מה הספר האחרון שקראת?
“פרשת קולומבוס” מאת סטיב ברי. הספר עוסק בסברה שקולומבוס היה ממוצא יהודי ויצא למסע לגילוי הדרך להודו כדי למצוא מקום הגנה חדש ליהודים מפני האינקויזיציה.
4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?
לדעתי כל סופר ישמח שתהיה “מהומה” סביב ספרו, גדולה כקטנה.
5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
“לרוץ עם סוסי פרא” מאת מיכל שלו. הספר נוגע בנושא שלא מדברים עליו הרבה והוא המעורבות של המונגולים בנעשה בארץ ישראל/ ממלכת הצלבנים.
6) מיהם הסופרים האהובים עליך?
הסופרים שאני אוהב לקרוא הם רובנט האריס, פיליפה גרגורי ויוכי ברנדס, כל אחת מהם ורבים אחרים עוסקים ביצירותיהם בתקופות שונות בהיסטוריה העולמית, נושא הקרוב לליבי.
7) ספר שנתן לך השראה?
“שם הורד” מאת אומברטו אקו. הספר והסרט שנעשה בעקבותיו הם אבן יסוד לאוהבי הז’אנר הכולל גם סיפור בלשי וגם תיאור מוחשי של אווירת הדיכאון של התקופה.
8) ספר עיון מומלץ?
כמו הספר “תולדות האנושות” מאת יובל נח הררי כך גם הספר של “רובים, חיידקים ופלדה” ג’ארד דיימונד עוסק בהתפתחות הציויליזציה בתרבויות שונות ומנסה להבין את סוד הפערים בין התרבויות השונות על פני כדור הארץ. 
***
בימים אלה רואה אור ספרו השני של מיכאל דרור, “הכתר הארמני”, בהוצאת טוטם.
עוד על הספר:
“הכתר הארמני”, רומן חדש מאת מיכאל דרור, הינו רומן המשלב תעלומות ריגול ומסתורין היסטוריות ופוליטיות המתכתב עם יצירותיהם של וולטר סקוט, אלכסנדר דיומא, ויקטור הוגו ואף מזכיר באווירה שלו את סדרת הספרים “משחקי הכס” וסדרת הטלוויזיה שנוצרה בעקבותיה.
לאורך הספר משלב המחבר דיוקנאות אישים היסטוריים מרכזיים, החל מהקיסר פרידריך עד האפיפיור גרגוריוס, שהיו גדולי האישים השליטים באותה העת, עם גם שפע דמויות עממיות ואריסטוקרטיות גם יחד. בנוסף מצוירים ברומן נופיה החורפיים של אירופה, עם דובים ביערות, כמו כן נופי ארץ ישראל. המחבר ניחן בידע אדריכלי מדויק וביכולת תיאור של המבצרים, הצריחים ותבליטי הדייק של התקופה הפיאודלית שהיו אז חלק בלתי נפרד מתפישת הביטחון ההכרחית במהלכים של מלחמות ופשיטות צבאיות כמעט בלתי פוסקות.
לדברי פרופ’ גבריאל מוקד: “כישרונו הסיפורי של מיכאל דרור מצליח באופן מרתק ויוצא דופן למסמר את תשומת לבנו ואהדתנו גם לדמויות משנה שונות ברומן. עם דמויות מעניינות אלו, ממש בלתי נשכחות, נמנה ארנולד הגמד, מפעיל תיאטרון–בובות נודד, ונמנית גם שותפתו למסע, היפהפייה הצעירה אורסולה. הייתי משווה כאן את הכישרון הסיפורי של דרור אפילו לזה של ויקטור הוגו בכבודו ובעצמו, להעמיד דמויות אהודות כמו ב”עלובי החיים”! לבסוף נציין תכונה נוספת וחשובה של “הכתר הארמני”, שאיננה רק חיצונית אלא מקרינה על הרומן כולו ועל כל הפרטים שבו. כוונתי לגודל, להיקף המצטבר שלו. זהו סיפור הרפתקאות כמעט אפי, המעלה מרקם של תקופה שלמה באותנטיות סוחפת וכובשת – והיקפו של “הכתר הארמני”, לא פחות מאירועי העלילה הדינמית, הוא אחד הגורמים להצלחתו”.
*) צילום תמונת שער: פוטו יונה
השאירו תגובה