“מלאכים בשמים” מאת רוברט גנדט
מאנגלית: בועז וייס
הוצאת אופוס
בשנת 1948, שלוש שנים בלבד לאחר השואה, צרו צבאות מקואליציה של מדינות ערביות על מדינת ישראל שזה עתה הכריזה על עצמאותה. הפולשים נשבעו להשמיד את המדינה הזעירה ואת 600,000 התושבים היהודים שחיו בה. שואה שנייה עמדה להתרחש.
לישראלים, שסבלו מנחיתות מספרית של 60:1, לא היו בעלי ברית, צבא סדיר, חיל אוויר, או מעצמה שתפעל לטובתם. ארצות הברית, בריטניה הגדולה ורוב מדינות אירופה כפו מדיניות תקיפה של אמברגו ומנעו משלוחי נשק לארץ הנצורה. צבאות ערב כמעט כבשו את ישראל בימים הראשונים למלחמה. חיל האוויר המצרי שלט בשמיים ותקף ללא הרף ערים ועמדות צבא ישראליות. הכחדתה של ישראל נראתה כדבר בלתי נמנע.
ואז הגיעה העזרה. חבורה של אנשי צוות אוויר מתנדבים הגיעו מארצות הברית, מקנדה, מבריטניה, מצרפת, מדרום אפריקה. רובם נלחמו במלחמת העולם השנייה – צעירים, אידיאליסטים, רברבנים, אציליים, תימהוניים, אמיצים להפליא. רובם הפרו ביודעין את האיסור שהטילו מדינותיהם על משלוחי נשק ומטוסים לישראל. הם הבריחו מסרשמיטים מצ’כוסלובקיה, וכיסו את צלבי הקרס שהיו צבועים עליהם בסמל מגן דוד. הם מרדו בחוקים הנוקשים של מדינותיהם וסיכנו הכול – את חייהם, את הקריירות שלהם, את אזרחותם – כדי להילחם למען ישראל.
זו הייתה קבוצה קטנה, שמנתה פחות מ-150 איש. כור המצרף של המלחמה הפך אותם לאחים לנשק, שלחמו למען מטרה נאצלת. הם טסו, לחמו, מתו, וכנגד כל הסיכויים עזרו להושיע אומה חדשה. הסאגה של מתנדבי חיל האוויר במלחמת העצמאות של ישראל היא אחד מסיפורי הקרבות המרגשים ביותר, והעלומים ביותר, של המאה שעברה.
רוברט גנדט, 1939, הוא סופר אמריקאי וטייס. את הקריירה האווירית שלו החל בגיל 20, אז היה הטייס הצעיר ביותר של חיל הים האמריקאי. “מלאכים בשמיים” הוא ספרו ה-16.
“הילדים של אירנה” מאת טילאר ג’. מצאו
מאנגלית: צילה אלעזר
הוצאת כתר
זהו סיפורה של אירנה סנדלר ושל 2,500 הילדים שאת חייהם הצילה. סיפור נדיר על אנושיות ואומץ בימים של חושך מוסרי.
אירנה סנדלר הייתה נוצרייה קתולית פולנייה, שראתה את זוועות הכיבוש הנאצי מקרוב ולא הייתה מוכנה לשבת מנגד בחיבוק ידיים. משראתה את לולאת החנק מתהדקת על יושבי גטו ורשה החליטה להסתכן בהברחת ילדים יהודים החוצה. היא העניקה להם מסמכים מזויפים ושמות חדשים והחביאה אותם בבתי יתומים, במנזרים, בין משפחות ובקרב כל מי שהיה מוכן לסכן את חייו ולהתנגד להוראות המשטר הנאצי.
אבל בימים שבהם נציגי הגסטאפו ועוזריהם עמדו בכל קרן רחוב, סכנת מעצר ריחפה מעל ראשה באופן תמידי. וכשמדובר בפעילות מחתרתית מורכבת כל כך, הלשנה לרשויות הייתה רק עניין של זמן. אירנה נלקחה לחקירה במרתפי הגסטאפו אבל בזכות כוחות הנפש שלה, בזכות עזרה שקיבלה מבחוץ, ובעיקר בזכות הידיעה שחייהם של כל כך הרבה ילדים תלויים בה הצליחה להינצל.
אירנה זכתה לתואר חסידת אומות עולם, ולאזרחות כבוד של מדינת ישראל.
הילדים של אירנה הוא מסמך היסטורי מטלטל, שאינו מרפה גם אחרי סיום הקריאה בו.
טילאר ג’. מצאו היא היסטוריונית. היא ערכה מחקר מקיף וראיינה חלק מניצולי התקופה בישראל ובפולין ומביאה בספרה גם את סיפורם של הנשים והגברים שעמדו לצידה של אירנה וסייעו לה במפעל האדיר של ההצלה.
“החיים הנסתרים של העצים” מאת פטר וולבן
מגרמנית: ניב סבריאגו
הוצאת אסיה
עצים מתקשרים זה עם זה? מגדלים באהבה את צאצאיהם? סועדים את שכניהם הזקנים והחולים? מהגרים מיער ליער? יכולים ללמוד ולזכור? ומדוע היער ירוק?
ובכן, מסתבר שכן. לעצים יש תחושות, רגשות, זיכרונות. הם חשים כאב, מקבלים מכות שמש ומפתחים קמטים. ואכן, מה שמתרחש ביער אינו פנטזיה… היער הוא למעשה רשת חברתית פעילה ביותר. ועצים הם יצורים סוציאליים – הם חולקים מזון עם עצים חולים ואף מזהירים זה את זה מפני סכנה קירבה.
היערן הגרמני פטר וולבן מאיר את הסבך הנסתר של היער – ומעניק לנו הצצה נדירה ואינטימית, המרחיבה את גבולות הדמיון, לעולם של סודות נעלמים מתחת לאפנו ממש.
על סמך גילויים מדעיים עדכניים וכן ניסיונו האישי רב-השנים, הוא חושף בפנינו את עולמם של העצים ואת העושר המופלא, אך הסמוי מן העין, של חייהם.
פטר וולבן, יליד 1964, נמשך לטבע מאז ילדותו והקדיש את כל חייו לעצים. הוא למד יערנות ועבד כ-20 שנה בשירות היערות הלאומי של גרמניה. וולבן מנהל היום יער בגישה ידידותית לסביבה בהרי האייפל שבמערב גרמניה, ופועל להשבתו של היער הראשוני.
“מיכאלה” מאת מירה מגן”
הוצאת כנרת זמורה-דביר
אלכוהוליסטית חסרת כול מובלת בידי שוטרים באישון לילה אל סף ביתה של אחותה, אישה שלמראית עין יש לה הכול. האחות האמידה והמוצלחת משכנת את הסוררת ביחידת דיור בחצרהּ, בתנאי שתיגמל מאלכוהול. בהמשך מצטרפת אל הסוררת אימן של השתיים, ששהתה שנים בבית חולים לחולי נפש בעקבות רומן סוער שניהלה עם אלוהים.
שתי האחיות עוברות כברת דרך משמעותית במהלך הרומן. הפסאדה של האחות המוצלחת נסדקת, ועולמה הבורגני – המושלם לכאורה – כמעט מתמוטט עליה. ואילו האחות הסוררת, שהתהדרה באדישות קרה כלפי כל הסובב אותה, נכפית להתמודדות רגשית עם גבר, עם אימהּ ועם הילדים של אחותה, מה שמערער את עמדת התצפיתנית הניטרלית שאימצה לעצמה.
גם בספריה הקודמים של מירה מגן, שכולם זכו לביקורות חמות ולאהבת קהל הקוראים, היה שמור מקום לדמויות חריגות, אבל מעמדן היה שולי. בחזית הבמה כיכבו דמויות נורמטיביות שנקלעו למשבר. במיכאלה התהפכו היוצרות. מירה מגן נותנת כאן דרור, לראשונה, לדמות פרועה, שאינה מצייתת לנורמות חברתיות ובזה להן. התוצאה היא רומן בוטה, בועט, תזזיתי ומרגש.
“בבית” מאת הרלן קובן
מאנגלית: שאול לוין
הוצאת כנרת זמורה-דביר
שני ילדים נחטפו לפני עשור ממשפחות עשירות ומכובדות. נשלחה דרישת כופר, ואז דממה דקה. במשך עשר השנים שחלפו לא נמצא כל סימן וזכר לילדים, חיים או מתים. המשפחות נותרו עם זיכרונות כואבים וסימני שאלה. התקווה לפתרון התעלומה הלכה והתפוגגה.
כעת מיירון בוליטר וחברו סבורים שמצאו את אחד הילדים, שהתבגר כמובן.
היכן היה במשך השנים ומדוע לא יצר קשר עם המשפחה או שלטונות החוק?
מה הוא יכול לגלות על אותו יום חטיפה גורלי?
והשאלה המטרידה מכול: מה עלה בגורל חברו?
גם בספר ה־11 בסדרה, מיירון בוליטר סוחב את הפציעה הישנה שקטעה את קריירת הכדורסל המבטיחה שלו. הוא עדיין מחוספס אם כי רגיש יותר, עדיין שנון אך קשוב. מבין דפי התעלומה מגיחות הדמויות האהובות – זורה, סינדי הגדולה, אספרנזה, וכמובן האחיין הצעיר מיקי.
הרלן קובן הוא מחברם של יותר מ־30 ספרים שנמכרו ביותר מ־70 מיליון עותקים ותורגמו ל־43 שפות. ספריו האחרונים אדם זר והטעות כולה שלך ראו אור בהוצאת כנרת.
“מסעותי עם חמותי” מאת מאירה ברנע-גולדברג
הוצאת כנרת זמורה-דביר
שירה בוכבינדר־רגב נתונה במהומה רגשית גדולה – הספר החדש שלה לא מתרומם; פרט מזעזע ולא נכון בכלל על עברה מתפרסם; היא מגלה שהיא בהיריון שלישי ולא רצוי מבעלה שלא ממש רואה אותה; ובנוסף לכל הצרות – דליה, חמותה האיומה, מחליטה לעבור לגור איתם.
היחסים המתוחים בין השתיים מגיעים לסף פיצוץ, במיוחד כאשר אמא של שירה, גורו הרזיה מופרעת, מגיעה לפתע לביקור בארץ וכופה גם היא את נוכחותה וצרכיה על שירה.
לא מספיק? אז מה עם לגלות שיש מצב שבעלה מנהל רומן ?
באקט מפתיע, שירה ודליה, המעוניינת מאוד לשמור על ההיריון, נאלצות לשתף פעולה בכדי לבדוק את עניין הבגידה ומגלות לא רק זו את זו, אלא גם שהדברים הם לא תמיד כפי שהם נראים…
מחברת רבי המכר מאירה ברנע־גולדברג מציגה בספרה השלישי למבוגרים, מסעותי עם חמותי, נושאים עכשוויים טעונים ביותר, ומכניסה את הדמויות הססגוניות שיצרה למצבים מורכבים. השנינות והחן הייחודיים של כתיבתה יוצרים קומדיית מצבים קצבית, קולחת ומלאה הומור, הכתובה בתנופה אדירה ונקראת בנשימה מחויכת אחת.
“כיפה סרוגה נשק בהצלב” מאת אילן כפיר ודני דור
הוצאת ידיעות ספרים
הספר מביא את סיפורם של 18 חיילים יוצאי דופן. 18 מפקדים ולוחמים שהמכנה המשותף שלהם אינו רק הגבורה בקרב שבו נפלו, אלא גם המורשת והערכים שהובילו אותם. סגן אלוף עמנואל מורנו התגבר על כל מכשול בזכות כוח הרצון והאמונה. רב סרן רועי קליין זינק על רימון בבינת ג’בייל כדי להציל את חייליו. רב סרן בניה ריין חירף את נפשו למען חבריו וקיבל צל”ש. סרן דוד גרנית הסתער קדימה מול האש בלילה ארוך בדרום לבנון. סגן אוריאל פרץ התעלם מעשרות הקוצים שננעצו בבשרו והמשיך במשימה, כי אלו הם קוצי ארץ ישראל. החובש שמואל וייס רץ לתוך סימטה חשופה בג’נין כדי לטפל בחבר פצוע. המורשת, הערכים והאמונה הובילו אותם. הם – וגיבורים נוספים, שגדלו בציונות הדתית.
כותבי הספר, אילן כפיר ודני דור, מתמחים בביוגרפיות פוליטיות וצבאיות. בין ספריהם: “החווה הסינית”, “ברק. מלחמות חיי”, “מסע חיים – אלוף חיים ארז” ו”ינוש”.
“מחתרת המסילה” מאת קולסון וייטהד
מאנגלית: עפרה אביגד
הוצאת ידיעות ספרים
קוֹרָה היא שפחה שחורה שעובדת במטע כותנה בג’ורג’יה שבארצות הברית. אמא שלה היתה שפחה, סבתא שלה היתה שפחה והיא עצמה זכתה לגורל אכזר במיוחד, גם יחסית לגיהינום הרגיל שהוא מנת חלקם של כל העבדים בחווה. אמה זנחה אותה, נידו אותה אל בקתת הנשים הכי עלובות והיא על סף גיל ההתבגרות, שטומן בחובו ניצול מיני ודאי. כאשר סיזר, עבד שזה עתה הגיע לחווה, מספר לה על “מחתרת המסילה”, השניים מחליטים לסכן את חייהם ולהימלט צפונה.
“מחתרת המסילה” ההיסטורית היתה מסלול בריחה מבית לבית, ששימש עבדים נמלטים ונוהל בידי מתנגדי העבדות. קולסון וייטהד מפליא לתאר את דרום ארצות הברית טרום מלחמת האזרחים ובידיו האמונות קורם סיפורה של המחתרת עור וגידים בצורת מסילה תת-קרקעית שעליה נע קרון רעוע כשהוא רתום לקטר קיטור ואוסף בדרכו עבדים נמלטים בדרכם אל החופש.
קורה וסיזר עוצרים תחילה בדרום קרוליינה, בעיר שנראית לכאורה מסבירת פנים לשחורים, אך מתחת לפני השטח רוקחים תושביה הלבנים מזימה שטנית. גרוע מזה: ריג’וויי, צייד עבדים בלתי-נלאה וחסר עכבות, שנשלח לצוד את קורה ולהחזירה דרומה, עולה על עקבותיה. קורה נאלצת לשוב אל המסילה ולהמשיך במסעה רב-התלאות, ממדינה למדינה, כשהדבר היחיד שעומד לנגד עיניה הוא הכמיהה לחופש.
מחתרת המסילה הוא ספר מרתק, מותח ומרגש, שנקרא בנשימה עצורה ופותח צוהר לפרק בהיסטוריה שאסור לשכוח. בכל תחנה במסע פוגשת קורה עולם שונה ואנשים חדשים, וצוברת ידע, חוכמה ונחישות. אי-אפשר שלא להתאהב בנערה האמיצה והמקסימה הזאת, שדבר לא ימנע ממנה להשיג את מטרתה.
קולסון וייטהד הוא סופר עטור פרסים. מחתרת המסילה זכה בפרס פוליצר, בפרס הספר הלאומי האמריקאי, בפרס ארתור סי. קלרק ובעיטור קרנגי להישג ספרותי. הספר תורגם לארבעים שפות והיה לרב-מכר ברחבי העולם.
“אילו הייתי קוף” מאת חנה גולדברג (איורים: אביאל בסיל)
הוצאת עם עובד
אילו הייתי קוף הוא שילוב מנצח. מצד אחד, זה ספר כיפי מלא שמחה והומור, חריזה מקסימה ואיורים נהדרים, ומצד שני, זה ספר שמעניק לקוראות ולקוראים קטנים כוח והשראה לאהוב את עצמם כמו שהם.
מיכל דליות, רדיו ללא הפסקה: “ספר מה זה מדליק! הילדים מתים על זה! הנכדים שלי התפקעו מצחוק.” (על הספר הקודם בסדרה – אילו הייתי אריה).
חנה גולדברג – פזמונאית, משוררת וסופרת, זוכת פרס מפעל חיים של אקו”ם. מאות משיריה בוצעו על ידי הזמרים המובילים בארץ. כתבה להיטים שהיו לנכסי צאן ברזל, ושורות מתוכם היו למטבעות לשון בשפה העברית. פרסמה גם ארבעה רומנים למבוגרים וספרי ילדים רבים.
“עומסי כאב בכביש 90” מאת עמוס רן
הוצאת אפיק
הגיבור המספר של “עומסי כאב בכביש 90” הוא פסיכיאטר מנוסה בטיפול בפציינטים “הזויים”, אלא שהפעם הוא מתיימר לטפל בו עצמו ומתגלה לעצמו כפציינט בעייתי, ונגרר למסע תזזיתי בדרכי ירושלים, לבנון, אירופה וסיני, הנחשפים כקווי העלילה והזיכרון של חייו. ההתערערות הנפשית מעוותת את תפיסת המציאות שלו, ואירועים לאומיים מקבלים פשר אישי ולהיפך. בשירות הצבאי הוא הוזה חוויה מינית בתוך סיפור תנכי, ואילו טראומת השואה של דור ההורים הופכת לאירוע אישי של סירוס, והוא יוצא ל”פעולת תגמול” בהווה. מלחמת לבנון (שבה שירת כרופא גדודי) מצטיירת כניצול מיני, ואילו מלחמת יום הכיפורים שבה לחם בעברו, מייצגת את הטראומה שלו כגבר נבגד. לאורך כל הליכתו בנתיב המפותל בעקבות עצמו, מלווים אותו הפסיכיאטר הקולגה ובת הזוג, ועם שניהם הוא לכוד ביחסים כאובים ומסובכים שלא ברור אם יש להם מוצא. את עומסי הכאב שלו, הוא פורש בשפה נסחפת, ציורית ואירונית, ובכך (בכתיבה) – הוא מקווה למצוא מזור לנפשו.
“הקורא בספר מורכב זה יתקשה להאמין שזהו הרומן הראשון של עמוס רן. כתיבתו עמוקה ומבריקה, וכלי הביטוי שלו ככליו של סופר מנוסה. דומה שמה שמייחד את “עומסי כאב בכביש 90” הוא, שאתה נחשף לספרות משוכללת, ובעת ובעונה אחת לחיים ללא כחל וסרק.“
צרויה שלו
“בעברית מופלאה ומורכבת , בתחביר צפוף נשימה ובטון מפוכח, אירוני, שלא מוותר בד בבד על הפאתוס, העמיד עמוס רן יצירת ביכורים בשלה ומלאת עוצמה, המשיבה לאוהבי הספרות את מה שאבד להם.”
עינת יקיר
ד”ר עמוס רן, פסיכיאטר, הקים את התחנה הראשונה לבריאות הנפש באילת, אותה הוא מנהל עד היום. מזה שלושים שנה הוא מחלק את חייו בין אילת לירושלים, בה הוא מתגורר עם משפחתו.
“עד שאלמד לעוף” מאת נילי דגן
הוצאת פרדס
“גַּם אַתָּה מַרְגִּישׁ פִּתְאוֹם כְּמוֹ נָע עַל חֶבֶל דַּק?” שואלת נילי דגן, ומובילה אותנו על פני החבל המתוח של הלא־ידוע בספר שיריה החדש, עד שאלמד לעוף. היחס בין כותרת הספר לשירים הוא יחס של הומור אירוני: זהו ספר מסע בין נופים ותרבויות, אך בו בזמן גם מסע דרך רגשות, זוגיות ואף אירועים פוליטיים.
המינימליזם של דגן, המגיע למיצויו בשירי ההייקו שלה, שורה על הספר כולו, והטון השירי שלה נאמן תמיד לרגיסטר הרגשי של תכניו. שפת שיריה קשובה להדהודי הקול ומשמעיו, ועם זאת היא שפה שאינה מתמלצת. גם כשדגן אינטימית או חושפת כאבים, היא עדיין קונקרטית, ישירה, ומספרת: “אֵיךְ בְּכָל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה / כְּשְֶׁנִּשְבַּר לבִֵּנוּ בְּאַהֲבָה / נִשְׁאַרְנוּ זָרִים”? כתיבתה היא כתיבה מתבוננת, רצופת תובנות, אבל לעולם לא מרוחקת.
דגן מעלה לעיני הקורא את מראות המסע כמטפורות חיות לעונות ולמזגים של נפש האדם: המגע המרגש שלה עם הטבע – הים, הציפורים, הפרחים והאור – הוא מגע גואל, מגע שדרכו היא מחברת אותנו אל חופש חדש, אל יופי חדש ואל אהבה חדשה. עד שאלמד לעוף נקרא כספר מסעות בעולם החיצוני והפנימי, יומן נפש הנוגע בנפש, ספר של אלכימיה; ומתוך כך גם חוויית הקריאה בו היא כמין מעבר מזכך בכור המצרף של החיים. 
“מכתבי אנשים חשוכים” מאת אורליך פון הוטן (איורים מירה פרידמן)
מלטינית: נתן רון
הוצאת קדימה
ספר זה, שראה אור בשנת 1515, נחשב אחת מנקודות הציון של תרבות המערב: פרסומו היה מעין יריית פתיחה או חזרה גנרלית לקראת הדרמה של הרפורמציה, ששינתה לבלי הכר את הנצרות ואת תרבות אירופה למן המאה השש-עשרה ואילך.
הספר הוא סאטירה חריפה ובוטה השמה ללעג ולקלס את אנשי הכנסייה השמרנים. זהו אוסף מכתבים בדיוניים שנכתבו מנקודת מבטם של ההומניסטים הנאורים, שהתחפשו כאן ל”אנשים חשוכים” – אנשי הממסד הכנסייתי.
זהו ספר משעשע מאוד לקריאה – ולחו של ההומור שבו לא נס גם כיום, חמש-מאות שנה לאחר שפורסם. אמנם אין הוא משקף בהכרח מציאות כהווייתה, אך הבנת הרקע ההיסטורי לכתיבתו, היכרות עם הדמויות המעורבות בפרשה, אופן קבלתו בעת ההיא ובמרוצת הזמן – לכל אלה ערך רב לכל המבקש להבין את שהתרחש בקיסרות הגרמנית במחצית הראשונה של המאה השש-עשרה, אותם אירועים ששינו במידה ניכרת את פניה של אירופה.
“לב האפלה * מוצב של קדמה” מאת ג’וזף קונרד
מאנגלית: אברהם יבין
הוצאת עם עובד
שני סיפורים מפוכחים ורבי-עוצמה, עתירי טרגדיות, יצרים, שיגעון ומסתורין, פרי מסעו של
הסופר ג’וזף קונרד אל לב אפריקה הקולוניאליסטית.
אל תרגום המופת של אברהם יבין ללב האפלה, שראה אור בסדרה קלאסי כיס בצירוף אחרית דבר מאת
בתיה גור, מתווסף סיפור קדום יותר וידוע פחות של קונרד – “מוצב של קדמה”, גם הוא בתרגומו של יבין,
ולו אחרית דבר מאת יעל לוין.
“מוצב של קדמה”, לדברי קונרד, הוא “החלק הקל של השלל שבזזתי במרכז אפריקה, והנתח העיקרי הוא, כמובן, לב האפלה”.
כארבעים שנה חלפו מאז הוקרן לראשונה “אפוליפסה עכשיו”, סרטו של פרנסיס פורד קופולה על מלחמת וייטנאם, שהושפע מלב האפלה. כמאה עשרים שנה חלפו מאז פורסמו לראשונה הסיפורים הללו, ולמרבה הצער לא נס לחם. חמדנותם, טמטומם ואכזריותם של בני האדם נותרו כשהיו, ואפריקה טרם התאוששה מעוולות הקולוניאליזם.
“לילה בצומת” מאת ז’ורז’ סימנון
מצרפתית: רמה איילון
הוצאת עם עובד
75 רומנים ו-28 סיפורים קצרים כתב ז’ורז’ סימנון על הפקד מגרה – אחת הדמויות הגדולות בספרות הבלשית לדורותיה, שעלילותיה נמכרו עד היום במאות מיליוני עותקים ברחבי העולם.
הפקד מגרה, אדם מרשים, הר אדם חסון וקר רוח המשתהה בעבודתו הבלשית. טכניקת החקירה שלו מבוססת על החושים המפותחים שלו ועל הבנת אישיותם של הדמויות המרכזיות בחקירה. הוא עובד במשטרת פריז, ועל כן רוב פועלו בפריז וסביבותיה, אך לא פעם הוא נשלח על ידי המחבר לפעילות מחוץ לפריז, ואף מחוץ לצרפת.
לא בכדי נחשב הפקד מגרה לאחד מהגיבורים הפופולריים ביותר בתולדות המו”לות ועד היום הצלחתו גדולה מזו של הארי פוטר.
מגרה חוקר את קרל אנדרסן כבר שבע עשרה שעות, וטרם עלה בידו לחלץ ממנו הודאה. או שהאיש חף מפשע או שהוא שקרן מיומן ביותר. אם כך, מדוע נמצאה באחוזתו המבודדת גופה של סוחר יהלומים? מדוע אחותו היפהפייה נעולה תמיד בחדרה? ומדוע כל מי שמתגורר בצומת שלוש האלמנות מנסה להסתיר משהו?
בלילה אפל, בצומת מחוץ לעיר, מפגין מגרה את מיטב כישורי הבלש שלו ופותר את אחת מתעלומות הרצח המסחררות והתיאטרליות בקריירה שלו. 
“מחר תזרח השמש” מאת אירית דרור-רייטן
הוצאת כנרת זמורה-דביר
מחר תזרח השמש אינו ספר קונוונציונלי על השואה. הוא אינו מתאר את הזוועות שהתרחשו במלחמת העולם השנייה, במיוחד כנגד העם היהודי. תחת זאת, המחברת מספרת את סיפור חייה כילדה באותה תקופה.
אירית דרור־רייטן מציירת ביד אמן רגישה ועדינה סצנות מילדותה, מגיל שלוש עד שש, ומתארת את המאורעות כפי שתפסה אותם אז, עם תובנות ודימויים של ילדה שחייה השלווים והמאושרים במחוזות הכפר בפולין התנפצו תחת הכיבוש של גרמניה הנאצית.
בלילה גשום וקר חומקת ריני הקטנה מכיתת הירי אשר משמידה את רוב בני משפחתה. אמה מצטרפת לפרטיזנים, אביה מגורש לאושוויץ, והיא מוצאת את עצמה לבד, מסתתרת בסל כביסה בבית משפחת איכרים נוצרית. לאחר השחרור בידי הרוסים, והאיחוד המופלא עם אמה, הילדה נאלצת להתבגר מיד ולתפקד כמבוגרת אחראית. היא לוקחת אחריות על אמה ועל עצמה ומנהלת מאבק הישרדות יומיומי. ואז, מתרחשת הפתעה שלא תיאמן.
מטרתו של הספר היא להעביר מסר לילדים שסבלו ממחסור ומהתעללות מכל סוג: לא לוותר, לא להיכנע ולא לאבד תקווה — מחר תזרח השמש!
אירית דרור־רייטן נולדה ב־22 בספטמבר 1939 בבוריסלב שבפולין. לאחר מלחמת העולם השנייה גרה עם הוריה בוולדנבורג שבפולין, וב־1950 עלתה עם משפחתה לישראל.
היא בוגרת לימודי תואר ראשון בקווינס קולג’ בניו יורק ולימודי תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת לסלי בבוסטון. במשך שנים רבות לימדה מוזיקה ואנגלית, ובעשרים השנים האחרונות היא מטפלת בחיילי צה”ל הסובלים מהפרעות דחק פוסט־טראומטיות.
לאירית דרור־רייטן יש ארבעה ילדים ושבעה נכדים. היא מתגוררת עם בעלה בישראל.
“לבבות גמישים” מאת קלייר קונטרראס
מאנגלית: כנרת הדס
הוצאת זימזון
“אם אני רוצה לשמור על הקריירה שלי, האישה שאצטרך להיפרד ממנה היא אותה אישה שאני לא רוצה לחיות בלעדיה.”
הטעות הראשונה שעשיתי הייתה שלא שלחתי אותה לדרכה ברגע שהיא נכנסה למשרדי.
הטעות השנייה שעשיתי הייתה שהסכמתי לייצג אותה בתיק הגירושין שלה.
הטעות השלישית שלי הייתה שלא הייתי מסוגל לעמוד בפניה כשהיא התחילה איתי.
אסור שהטעות הרביעית שלי תהיה התאהבות בה, ולא משנה כמה היא יפה, חכמה ואכפתית.
לא משנה כמה טוב אני מרגיש כשגופה צמוד לגופי.
היא הלקוחה שלי. אני עורך הדין שלה.
הסיפור הזה חייב להסתיים לפני שהכול יצא מכלל שליטה.
לבבות גמישים הוא רומן סקסי חדש מאת קלייר קונטרראס, סופרת רבי המכר של הניו יורק טיימס.
קלייר קונטרראס היא מחברת סדרת הלבבות ועוד ספרים רבים אחרים, אשר זכו להיכנס לרשימת רבי המכר של עיתון ה- .New York Times ספריה נעים בין ז’אנר המתח הרומנטי לבין רומנטיקה עכשווית ותורגמו כבר ליותר משלוש-עשרה שפות, ביניהן גם השפה העברית.
היא מתגוררת בדרום פלורידה עם בעלה, עם שני בניה ועם חיות המחמד הרבות שלה. כשהיא לא כותבת, היא מאבדת את עצמה בתוך ספר טוב.
השאירו תגובה