“מועדון ניצולים” מאת מייקל בורנסטין ודבי בורנסטין הולינסטט

מאנגלית: אורטל אריכה

הוצאת כנרת זמורה-דביר

“במשך זמן רב לא דיברתי על מה שקרה לי במהלך המלחמה… אני לא אוהב לחשוב על דברים נוראים כאלה… אבל איך הייתם מרגישים אם לא הייתם זוכרים איך אח שלכם נראה?”

אמא נפרדה ממני בדמעות והבטיחה לחפש אותי אחרי המלחמה. “רציתי לבכות, אבל לא אמרתי כלום. רק נישקתי את מאמישוּ על הלחי וזחלתי אל מתחת לערימת הקש שלי… הייתי משותק מכאב.”

מיכאל היה הילד הכי קטן במחנה ההשמדה אושוויץ. ביום הראשון שם הוא הבין ברגע נורא אחד שבכי לא יעזור, ומאז לא בכה עוד. השיעור הזה וההתעקשות להסתכל תמיד קדימה עזרו להציל את חייו.

אחרי עשרות שנים הוא מספר לבני נוער את סיפור ההישרדות המטלטל שלו, שתחילתו בביתו החמים בכפר קטן בפולין וסופו באונייה גדולה המובילה אותו לאמריקה.

מייקל (מיכאל) בורנסטין שרד את השואה מהרגע שהגרמנים התפרצו לביתו ב־1939 ועד תום שבעה חודשים באושוויץ, שם תוחלת החיים הממוצעת של ילד היתה שבועיים. שש שנים אחרי השחרור הוא היגר לארצות הברית. מייקל בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת איווה, ועבד במחקר ופיתוח פרמקולוגי במשך יותר מארבעים שנה. מאז צאתו לגמלאות הוא מרצה בפני תלמידים וקבוצות אחרות על קורותיו בשואה.

דבי בורנסטין הולינסטט היא השלישית מבין ארבעת ילדיו של מייקל. היא מפיקה בחדשות NBC ו־MSNBC ומתגוררת בניו ג’רסי. גם היא מבקרת בבתי ספר עם אביה, ובמשך שנתיים סייעה לו במחקר ובכתיבת הספר הזה. את הסיפורים האלה שמעה כל חייה. 

“מחרוזת הירקן” מאת בוריס אקונין

מרוסית: יגאל ליברנט

הוצאת ספרי עליית הגג

אנחנו שמחים להגיש לאוהביו הרבים של בוריס אקונין מחרוזת של אבני חן בלשיות: מחרוזת הירקן כולל שבעה סיפורים ושלוש נובלות המספרים בהרפתקאותיו של הבלש המהולל אראסט פטרוביץ’ פנדורין במאה הי”ט. בוריס אקונין, יוצרו של פנדורין, מעניק לקוראים כיתת אמן בכתיבה בלשית, עשירה במחוות ספרותיות מפעימות לעשרה סופרי מתח מפורסמים.
אדגר אלן פו, ז’ורז’ סימנון, ארתור קונאן-דויל, אגתה כריסטי, אלפרד היצ’קוק(!) ועוד – אקונין, בשיא כושרו, מקדיש סיפור לכל אחד מאשפי המתח והמסתורין האלה, ודוחק את הגיבור שלו, פנדורין, עד לקצה גבול יכולתו הבלשית.
מחרוזת הירקן, הספר האחד-עשר בסידרת “תיבת פנדורין”, מאשר פעם נוספת מה שהמעריצים הרבים של אקונין יודעים זה מכבר: אקונין הוא מגדולי סופרי המתח של דורנו, והבלש שלו, אראסט פטרוביץ’ פנדורין, ראוי להיחשב חבר של כבוד בנבחרת הבלשים הספרותיים המהוללים. 

 

“הכתר הארמני” מאת מיכאל דרור

הוצאת טוטם

“הכתר הארמני”, רומן חדש מאת מיכאל דרור, הינו רומן המשלב תעלומות ריגול ומסתורין היסטוריות ופוליטיות המתכתב עם יצירותיהם של וולטר סקוט, אלכסנדר דיומא, ויקטור הוגו ואף מזכיר באווירה שלו את סדרת הספרים “משחקי הכס” וסדרת הטלוויזיה שנוצרה בעקבותיה.

לאורך הספר משלב המחבר דיוקנאות אישים היסטוריים מרכזיים, החל מהקיסר פרידריך עד האפיפיור גרגוריוס, שהיו גדולי האישים השליטים באותה העת, עם גם שפע דמויות עממיות ואריסטוקרטיות גם יחד. בנוסף מצוירים ברומן נופיה החורפיים של אירופה, עם דובים ביערות, כמו כן נופי ארץ ישראל. המחבר ניחן בידע אדריכלי מדויק וביכולת תיאור של המבצרים, הצריחים ותבליטי הדייק של התקופה הפיאודלית שהיו אז חלק בלתי נפרד מתפישת הביטחון ההכרחית במהלכים של מלחמות ופשיטות צבאיות כמעט בלתי פוסקות.

לדברי פרופ’ גבריאל מוקד:  “כישרונו הסיפורי של מיכאל דרור מצליח באופן מרתק ויוצא דופן למסמר את תשומת לבנו ואהדתנו גם לדמויות משנה שונות ברומן. עם דמויות מעניינות אלו, ממש בלתי נשכחות, נמנה ארנולד הגמד, מפעיל תיאטרון–בובות נודד, ונמנית גם שותפתו למסע, היפהפייה הצעירה אורסולה. הייתי משווה כאן את הכישרון הסיפורי של דרור אפילו לזה של ויקטור הוגו בכבודו ובעצמו, להעמיד דמויות אהודות כמו ב”עלובי החיים”! לבסוף נציין תכונה נוספת וחשובה של “הכתר הארמני”, שאיננה רק חיצונית אלא מקרינה על הרומן כולו ועל כל הפרטים שבו. כוונתי לגודל, להיקף המצטבר שלו. זהו סיפור הרפתקאות כמעט אפי, המעלה מרקם של תקופה שלמה באותנטיות סוחפת וכובשת – והיקפו של “הכתר הארמני”, לא פחות מאירועי העלילה הדינמית, הוא אחד הגורמים להצלחתו”. 

  

“סיפורה של לילי דה יונג” מאת ג’נט בנטון

מאנגלית: נעמי גליק-עוזרד

הוצאת זימזון

לילי דה יונג בטוחה שמצאה את האהבה הגדולה של חייה. אך כשהיא יולדת במוסד לאימהות לא נשואות בפילדלפיה של שנת 1883, נאמר לה שהיא חייבת לוותר על בתה כדי להימנע מחיי עוני ובושה. היא בוחרת להשאיר אותה, ובחירה זו משנה את חייה.

כשהיא הרה, נעזבת על ידי אהובה, ומורחקת מביתה הקווקרי וממשרתה כמורה, לילי דה יונג נכנסת למוסד צדקה שבו יולדות נשים שחטאו. היא המומה לגלות את האופן הנואש לפיו בתה התינוקת זקוקה לה, ומן המהירות שבה החיבור ביניהן כובש את ליבה. אימהות במצב שלה ניצבות בפני דעות קדומות פוגעניות ולכן רובן מוותרות על התינוקות שלהן. אך לילי לא יכולה לקבל זאת. היא נלחמת בגינוי המוסרי ובמצוקה הכלכלית במאמץ לשרוד יחד עם התינוקת שלה.

הספר “לילי דה יונג” נשען על היסטוריה עשירה, והוא דיוקן אינטימי על אהבה שאובדת וחוזרת, אך הוא גם עדות על מעשה האימהוּת. “כל כך מעט מותר לאישה,” כותבת לילי, “ועם זאת, כל בן אנוש מטפס על גבה בדרך לבגרות.”

עבודותיה של ג’נט בנטון הופיעו ב”ניו יורק טיימס”, ב”פילדלפיה אינקוויירר”, ב”גלימר טריין” ובפרסומים רבים נוספים. היא הייתה שותפה לכתיבה ולעריכה של תוכניות דוקומנטריות היסטוריות בטלוויזיה. סבא רבא שלה, ג’יימס ברנסטין, ניהל את היאס (החברה לסיוע למהגרים עבריים) עד שנת 1946 וסייע בהצלה ובהגירה של עשרות אלפי יהודים מגרמניה הנאצית ומשטחים כבושים אחרים, ואחי-סבה, ג’ון ל’ ברנסטיין, היה מייסד ונשיא בארגון. היא מחזיקה בתואר ראשון בלימודי דת מאוברלין קולג’, ובתואר שני בכתיבה יצירתית מאוניברסיטת מסצ’וסטס שבאמהרסט. במשך שנים רבות היא לימדה כתיבה וסייעה לארגונים ולאנשים פרטיים לעצב את סיפוריהם. היא מתגוררת בארה”ב עם בעלה ובתה. “לילי דה יונג” הוא הרומן הראשון שלה. 

“רומן עברי-גרמני” מאת פרופ’ דב בהט

הוצאת טוטם

“רומן עברי-גרמני”, מאת פרופ’ דב בהט מלווה את סיפור התבגרותם ואהבתם של יוכי ומרים, שני צעירים מצודדים בישראל העכשווית, ששורשיהם נטועים עמוק באירופה של אמצע המאה שעברה.

יוכי, ששמו המקורי הוא יואכים פון קראוס, נולד בדיסלדורף למשפחה בעלת עבר נאצי, והווה של אנטישמיות בת הזמן מודחקת למחצה. רגשי האשמה שלו על עברה של משפחתו מביאים אותו לבסוף לישראל, והוא מתאהב בארץ והופך אותה לביתו. יואכים מעברת את שמו ליוחנן ,וכנדוניה לעם היושב בציון הוא בוחר גם להתנדב לשירות קרבי בצה”ל.

מנגד ניצבת מרים, ילדה טובה ממבשרת ציון, דור שלישי למשפחה שנמלטה מאירופה ברגע האחרון ממש. מרים היא התגלמות האידיאל הציוני: היא יפה, נבונה, רגישה שיודעת לאהוב עד כלות.

זהו לא רק סיפור אהבה בין שני צעירים, אלא שיר אהבה לארץ ישראל. האוהבים הצעירים מתנתקים אט אט ממשפחתם ויוצרים לעצמם בועה מושלמת של אהבה. אבל העולם האמיתי,  האכזרי ונטול הסנטימנטים פולש פעם אחר פעם לבועת הזוגיות ומציב לפניהם קשיים לאין ספור.

בהט מציב לפנינו מראה שלכאורה מייפה את המציאות, אבל בפועל רק משמשת להדגיש את הצדדים המכוערים שבה.

דב בהט (83) הוא אמריטוס פרופסור באוניברסיטת בן-גוריון, מומחה בעל שם עולמי לגיאולוגיה, לשעבר רקטור האוניברסיטה. מאז פרישתו הוא מקדיש את רוב זמנו ליצירה ספרותית. 

 

“יומני החנונית 8 – סיפורים מהחיים עם סוף לא ממש מהאגדות” מאת רייצ’ל רנה ראסל

מאנגלית: אורית יואב

הוצאת ספר לכל

בספרה השמיני ניקי ג’יי מקסוול, גיבורת הסדרה, מקבלת חבטה בראשה, שבעקבותיה חווה חלום פראי. בחלומה היא משחקת תפקיד בסיפורי אגדות כאשר הדמויות באגדות מתחלפות בחברות הכי טובות שלה, וכשהאגדות משתלבות במציאות העלילה מסתבכת.

סדרת “יומני החנונית” מאת רייצ’ל רנה ראסל מארה”ב, הפכה לא מכבר לסדרת רבי-מכר בינלאומית ותורגמה לשפות רבות. הסדרה מביאה את סיפורה של ניקי ג’יי מקסוול, ילדה חנונית ואמנית מחוננת, שכותבת יומן על חייה. סדרת היומנים כוללת סיפורים מחייה של נערה מתבגרת, שכוללים כעסים ומריבות עם חברים, התאהבויות, אכזבות, חלומות, תחביבים שונים ומשונים ועוד ועוד.

המחברת כתבה גם סדרת ספרים לבנים בשם “מקס קרמבלי”. מקס הוא כוכב הסדרה שהפכה מיד לרב-מכר עולמי, והספר הראשון בסדרה, “מקס קרמבלי – גיבור הלוקר”, יצא גם הוא בהוצאת ספר לכל. 

“ירושה” מאת קרן אלקלעי-גוט

הוצאת ה.לייוויק-פארלאג

קרן אלקלעי-גוט, משוררת עטורת פרסים, מתרגמת, חוקרת ומבקרת ספרות, היא פרופסור לספרות אנגלית ומחשובי היוצרים באנגלית בישראל, שיריה ראו אור במשך עשורים בלמעלה מ-30 ספרים באנגלית, בתרגום לעברית, ספרדית ואיטלקית.

“ירושה” הוא ספר השירים הראשון שכתבה ביידיש ותרגמה בעצמה לעברית.

יידיש היתה השפה אליה נולדה אלקלעי-גוט, ובה פרסמה את הפרסום הראשון שלה. היא היתה בת 11 כשכתבה על החתול שלה לעיתון “פורוורדס” – העיתון ביידיש בניו יורק. הוריה הקימו בעירם, רוצ’סטר ניו יורק, חוג לספרות יידיש, אליו הוזמנו סופרים ידועים, ביניהם: יצחק בשביס-זינגר, חיים גראדה, ישראל אמיוט ועוד. כך הצליחה אלקלעי-גוט להמשיך לשמוע ולדבר יידיש בסביבה דוברת אנגלית בלבד.

התמונה על חזית העטיפה היא מעשה ידיו של הצייר מולה בן-חיים – ילד שמשפחתו התגוררה מול ביתה של אמה של אלקלעי-גוט בלידא (ליטא), וזו שמרה עליו כנערה. אשתו של מולה בן-חיים, רבקה באסמן בן-חיים, ערכה את השירים ביידיש.

בספר שזורים שירים העוסקים במשפחת אימה של אלקלעי-גוט שנספתה בשואה (הוריה ותשעת אחיה ואחיותיה), ובזכרון השואה ונוכחותה בחיי הוריה ובחייה שלה.

שני שירים בשם “ירושה” מופיעים בספר. אחד מהם הוא השיר המסיים. שני שירים אלה מקפלים בתוכם את אחד המוטיבים המרכזיים – “הירושה”. אלקלעי-גוט עוסקת בירושה המהדהדת בחייה, אותה ירשה מהוריה, סביה ודודיה, ובירושה אותה הנחילה לילדיה. 

“21 סודות ששווים מיליון” מאת סטפן ג’ הארוויל

מאנלית: צבי חזנוב

הוצאת אור-עם

21 סודות ששווים מיליון מיועד לכל מי שרוצה להצליח .

זהו מדריך עסקי מלא בסיפורים מלהיבים, מרתקים וחזקים המביאים תוכן מעשי ובר ביצוע, ורעיונות עסקיים הגיוניים ופשוטים. ספר זה יוביל אותך להצלחה במכירות כפי שעזר לרבים אחרים.

במשך יותר מ-30 שנים סייע סטפן ג’ הארוויל לצוותי מכירות מצליחים לבצע את תפקידם באופן טוב יותר ,חכם יותר ואלגנטי יותר. הוא עבד עם הארגונים הגדולים ביותר כגון: אפל, פפסי, סמסונג, יבמ ועוד רבים אחרים.

עבודתו העשירה גרמה לו לכתוב ספר זה ולחלוק עם קוראיו 21 מפתחות להצלחה המורכבים מעצות רבות, מסיפורים מרתקים ומרזי המקצוע.