זו היתה הפגישה הראשונה של דֶלְפין מינוּאי עם רחובות טהראן. השנה היתה 1998, והאיראנים חגגו מלֹאת שנה לניצחונו של מוחמד חאתמי הרפורמיסט בבחירות לנשיאות. הוא נבחר בעיקר בקולותיהם של צעירים ונשים. מינואי, עיתונאית בת עשרים ושלוש אז, בת לאב איראני ולאם צרפתייה, הגיעה מפריז לביקור בן שבוע ימים בטהראן, ונשארה שם עשר שנים. “אני כותבת לךָ מטהראן” מתעד את עשר השנים הסוערות האלה, והוא כתוב כמכתב אישי, דמיוני, אל סבה המנוח של מינואי, מדינאי ואיש רוח איראני.
מסיבות ריקודים אסורות, מועדוני תרבות חשאיים, עיתונאות לוחמת – חברה אזרחית אמיצה ואוהבת חיים הנלחמת על חירותה נגד קנאות דתית-לאומנית חשוכה: זו איראן שדיוקנה הלא-מוכר נארג במכתב אל הסב פיסות-פיסות לעלילה אנושית ופוליטית רבת-תהפוכות, מגרה ומתגרה ונוגעת ללב.
“אני כותבת לךָ מטהראן” מפגיש אותנו, הקוראים הישראלים, עם דיוקן חי ורב-צדדי של חברה וארץ שרובנו מכירים רק כהתגלמות של אויב בנפש, קנאות ורוע. זהו הספר השלישי בסדרת “הפרוזה שלי”, סדרת ספרות מתורגמת בעריכתה של אילנה המרמן, עורכת, מתרגמת וסופרת מוערכת.
דֶלפין מינוּאי, עיתונאית צרפתייה מוערכת, סופרת ובמאית סרטים תיעודיים, נולדה בשנת 1974 לאם צרפתייה ולאב איראני. בנוסף לשהותה באיראן ועבודתה העיתונאית שם, היא שהתה גם בעיראק וסיקרה את הפלישה האמריקאית. ב-2006 זכתה בפרס היוקרתי ע”ש אלברט לונדר על סדרת כתבותיה על איראן ועיראק. כיום היא ממשיכה לתעד את החיים והאירועים בארצות ערביות שונות, ומשמשת זה כחמש-עשרה שנה ככתבת של “לה פיגארו” במזרח התיכון. ספרה האחרון, “מבריחי הספרים מדאריה” (2017), מתעד פרויקט של צעירים סורים להקמת ספרייה סודית בעיירה הנצורה והמופצצת דאריה, בזמן מלחמת האזרחים.
“ימים נוראים – גרסת הסופר” מאת שמעון צימר
הוצאת דביר
ימים נוראים – גרסת הסופר הוא רומן סוחף ומאתגר, הבנוי משתי נובלות. כל אחת מהנובלות בוחנת את משמעותם של מושגים כמו אבל ומשפחה באמצעות מודל ספרותי שונה.
בנובלה הראשונה, ימים נוראים, נע בנימין פרומר, עיתונאי לשעבר, בין תל אביב לירושלים ומחפש דבר-מה. חייו הם תנועה ייחודית בין קודש לחול: פרומר עובר – ואיתו מיטלטלת גם לשון הטקסט – מהתעמקות מיסטית בכתבי הקודש ודבקות אמונית, לבין ביקורים אצל זונה והזיות מיניות על נשים מזדמנות. במקביל לסיפורו של פרומר נחשף סיפורו של אלון, נער חריג שהופך לאדמו”ר, אשר ייסוריו מציעים פרשנות משלימה, מוקצנת, על הקשר בין אמונה ושיגעון.
בחלקו השני של הרומן – הנובלה גרסת הסופר – נסוגה הבוטות שאפיינה את חלקו הראשון, ואת מקומה תופס מעין “ממואר” סנטימנטלי, חשוף. המחבר של גרסת הסופר, ספק בן דמותו של שמעון צימר, ספק תמונת תשליל של בנימין פרומר הבדיוני, מתאבל על מות אמו. ככל שמתקדמת הקריאה בנובלה השנייה, צפה התשתית העומדת בבסיס הנובלה הראשונה, ומתבהרים מחוזות הכאב שמהם יונקת היצירה.
במרכז כל אחת מהנובלות עומד נוסח אחר של אנטי-גיבור; שבור, זרוק, מתפלש באובדן. אולם בעוד הגיבור של ימים נוראים עסוק בסוגים שונים של הדחקה, אשר המרכזי שבהם הוא שקיעה אובססיבית בהזיות ארוטיות, הגיבור של גרסת הסופר מבקש להתבונן, בשקט, בשבר עצמו. החיבור בין שני סוגי הגיבורים מגלה עוד טפח ביחס לקשר שבין החיים, והמוות, לבין הכתיבה.
שמעון צימר (1950), ספרן וסופר, כתב שירה ומחזות שחמישה מהם הועלו על בימות שונות. זהו ספרו השמיני. קדם לו הספר לפעמים הבית הוא רוצח (אפיק), אשר היה ברשימה הקצרה של פרס ספיר 2016.
“אדם בחלל” מאת דרור בורשטיין
הוצאת בבל
“החלל הוא כמו תערוכה גדולה במוזיאון הפתוח רק בלילה והכניסה אליו חופשית תמיד, אך המוזיאון כמעט ריק ובתערוכה מעטים בלבד צופים, הגם שכולם ישֵנים במוזיאון מדי לילה.”
כל אחד מפרקי אדם בחלל מתחיל בהתבוננות בשמי הלילה – הירח, שבתאי, צדק, כוכב הצפון או גלקסיות רחוקות – ונמשך בדברים ארציים אשר אור גרמי השמים או חשכת החלל מאירים ומעוררים: ציור של אישה יושבת לאור נר, ציור של אור שמש בחדר ריק, הליכה אל מעל הכוכבים במדרש והמחלוקות ההלכתיות והאסטרונומיות בנוגע לקביעת ראש החודש במשנה.
אדם בחלל הוא ספר שנכתב בלילות. זהו ספר על הכוכבים מנקודת מבטו של איש ספרות. האדם שבכותרת הספר יכול להיות כל מי שהכוכבים יקרים ללבו, כל איש ואישה שמבקשים לחשוב על מקומם ביקום.
דרור בורשטיין החל להתבונן בשמי הלילה לפני שלושים וחמש שנה.
“התעוררות וסיפורים אחרים” מאת קייט שופן
מאנגלית: ח.י גליקזם ובן ציון הרמן
הוצאת אסטרולוג
הספר שלפנינו מכיל את הנובלה “התעוררות” מאת קייט שופן, ועוד 13 סיפורים קצרים שפורסמו בביטאונים ועיתונים שונים.
החברה והתרבות הפוריטנית התקשו לקבל את כתיבתה של שופן שקראה תיגר על מוסכמות והעניקה לחיי הנישואים המקובלים פן לא רומנטי, פמיניסטי וחריג לזמנה. פתחון הפה שהרשתה לעצמה שופן, אשר בעצמה חייתה שלא עפ”י מוסכמות התקופה, עורר את חמתם של רבים.
“התעוררות” – הקלאסיקה הפמיניסטית של שופן שראתה אור ב-1899 בארה”ב, זיכתה אמנם את שופן בהכרה, אך עיסוקה בנושאים שנויים במחלוקת שהיו בבחינת טאבו באותם ימים, עוררו כעס רב וגינוי. היצירה שעסקה במיניות האישה, פקפוק בחובותיה כרעייה ואם, חירותה ועצמאותה החברתית והכלכלית, הוקעה כבלתי מוסרית, הוחרמה והורדה מהמדפים.
בשנות ה-70 של המאה העשרים חלה תפנית. היצירה התגלתה מחדש ע”י חוקרות ספרותיות פמיניסטיות והפכה למקור לדיונים אקדמיים ותרבותיים. כיום נתפסת הנובלה כיצירה מהפכנית ופורצת דרך שהקדימה את זמנה. יש הרואים בה את היצירה הספרותית הפמיניסטית הראשונה שנכתבה ע”י אישה אמריקאית.
גיבורת הספר, עדנה פונטלייה, היא גיבורה ספרותית מכוננת שבדמותה נוצקו אינספור דמויות נשיות בספרות ובקולנוע של המאה העשרים.
הנוסח בספר זה הינו מלא, זהה למקור משנת 1899 ושונה במידת מה מהפרסומים שנערכו מתוך רצון למתן ביטויים גזעניים, או כדי לשמור על “הצניעות המקובלת” בזמנו. ביטויים שהופיעו במקור הראשון בשפה הצרפתית (ותורגמו לאנגלית במהדורות מאוחרות) מודגשים באות מוטה.
בתחתית כל עמוד ראשון של הסיפורים הקצרים מובא המקור בו פורסמו לראשונה.
תרגום נוסף של “התעוררות” לעברית בשם “היקיצה” ראה אור ב-2010 בהוצאת כתר, בתרגומה של מירי קרסין.
“זאת אני, איווה” מאת גלית דהן קרליבך
הוצאת גרף
במלאת חמש עשרה שנים להוצאת גרף אנו פותחים סדרת בת חדשה, גרף ועכשיו, שבמרכזה ספרים וסיפורים מאת הקולות הצעירים והמבטיחים ביותר בספרות המקומית והעולמית. שני ספרים ישראלים פותחים את הסדרה, וכל אחד מהם מביט על המהות הישראלית של העת הנוכחית מנקודת מבט שונה. זאת אני, איווה מאת גלית דהן קרליבך (סופה של אליס) מרחיק אותנו אל שדות התירס של ארצות הברית רק כדי להטיל זרקור צורב אל המציאות הישראלית שבה האישי והציבורי תמיד יתערבבו יחדיו.
כשהסופרת גלית דהן-קרליבך התקבלה לתוכנית הכתיבה הבינלאומית לסופרים מטעם מילגת פולברייט היוקרתית, מילגה שכבר שנים מרכזת את טובי הסופרים הצעירים לתוכנית אינטנסיבית בת שלושה חודשים באוניברסיטת איווה שבארה”ב, היא לא תיארה לעצמה שמוחה הקודח יכתיב לה סיפור שמתרחש בין כתלי סדנת הכתיבה הנחשבת ביותר בעולם. אבל זה בדיוק מה שקרה. גלית נסעה לביקורה הראשון באמריקה כשהיא מייצגת את עצמה, אבל האם יש אישי שאינו פוליטי כשאת מגיעה מישראל? וכך, מתוך חווית ההזרה נולדה הנובלה שלפניכם: יצירה ספרותית עזת מבע העושה שימוש מתוחכם בדמיוני ובמציאותי כדי לברוא סיפור שאין כמוהו ישראלי גם אם הוא מתרחש בסביבה פסטורלית המרוחקת מישראל מרחק שעות טיסה רבות.
גלית דהן קרליבך נולדה בשדרות וגדלה בה, באשדוד ובירושלים. גלית פרסמה שלושה רומנים למבוגרים ושני ספרי נוער. שירים וסיפורים פרי עטה מתפרסמים תדיר בעיתונות המקומית והבינלאומית. בין הפרסים בהם זכתה על יצירתה: פרס אקו”ם לשנת 2013, פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2014, מלגה להשתתפות בתוכנית הכתיבה הבינלאומית בשנחאי, מלגת קרן פולברייט להשתתפות בתוכנית הכתיבה הבינלאומית באיווה ומלגת פרדס לסופרים צעירים מטעם הספרייה הלאומית. ספרה האחרון, סופה של אליס, היה מועמד ברשימה הארוכה של פרס ספיר לשנת 2017. גלית מתגוררת עם משפחתה בירושלים.
“סבון” מאת יורם קניוק
הוצאת ידיעות ספרים
תחילתו של “סבון” היא בארגז קרטון שמצאה פרופ’ עדיה מנדלסון-מעוז – ראש תחום ספרות עברית במחלקה לספרות, לשון ואמנויות באוניברסיטה הפתוחה, העוסקת זה שנים בחקר יצירתו של יורם קניוק – בביתם של מירנדה ויורם קניוק בחודש מרס 2015, לאחר שביקשה לכתוב מונוגרפיה על חייו. בעבודת בלשות וארכיאולוגיה היא נברה, מיינה, פתחה וקראה אלפי דפים שהיו פזורים בעשרות ארגזים שהשאיר קניוק לאחר מותו ואיש לא נגע בהם.
אולי נכון יותר לומר שתחילתו של “סבון” היא בניו יורק של 1959 כשהחל קניוק לכתוב את הרומן בשפה האנגלית. בעצם, זהו הרומן השני שכתב קניוק בימי חייו. הוא נכתב בשנים 1964-1959 ולא פורסם עד כה. הטיוטות הראשונות שלו נכתבו בשפה האנגלית ולאחר מכן כתב אותו קניוק בעברית. מנדלסון-מעוז מצאה אוצר גנוז משנות ה-50. היא חזרה אחורה בזמן ונדרשה לעבודת הצלבה ועריכה של הטקסט שננטש ע”י קניוק ולא היה שלם.
ובעצם, תחילתו של סבון, לפי השורה הראשונה של היצירה, היא בעת שיוסף גרץ עלה לירושלים ללמוד באוניברסיטה העברית בשנת 1949. עיקרו של סבון הוא החיבור בין דמויות המייצגות את שתי הטראומות המרכזיות שבבסיסה של ההוויה הישראלית – מלחמת 1948 והשואה, ובעקבותיה תקופה של אי‑בהירות אשר נובעת מן השילוב הבלתי אפשרי בין תחושת הביטחון והשפיות ששוררת בארץ לבין הזיכרון הטראומטי שהוא נחלת כל הדמויות ביצירה.
שלושה תאריכים – זמן החשיפה, זמן הכתיבה וזמן ההתרחשות – מקופלים כולם בכתב היד שנמצא וברומן. קוראי קניוק המסורים יגלו ביצירה זו מטמון גדול: זרעים של סיפורים, דימויים ויחסים בין דמויות המוכרים מיצירות מאוחרות של קניוק, כאילו יצירה זו אוגרת את הפוטנציאל שאחר כך גולם בטקסטים רבים אחרים. סבון מאפשר לנו להכיר פנים אחרות ביצירתו של קניוק.
יוסף נולד בתל אביב, אך עלה להתגורר בירושלים אחרי מלחמת השחרור כדי ללמוד כימיה; אבי (אבינועם) ציטרוננבאום, חברו הטוב, שהיה לוחם, מרגיש חסר ערך עם תום הקרבות, ובינתיים מממן את אורח חייו הנהנתני על ידי מכירת שיני זהב של ערבים שאותן אסף במהלך המלחמה; מתל אביב מגיעה לירושלים גם איה, צברית יפהפייה וערמומית, יתומה מאם, אלמנה מבעלה הלוחם ושכולה מן הבן המת שילדה; רותי, חברתה השתוקה, ניצולת השואה, לומדת אמנות בבצלאל ועובדת בביתם של זוג קשישים המחזיקים באוסף אמנות מזויף.
הארבעה חיים בצלם של שני פצעים: השואה ומלחמת השחרור. את עברם הם מבקשים להדחיק בלימודים ובבילויים בבתי קולנוע ובבתי קפה, אך הוא רודף אותם, שב ומפציע במפתיע בחייהם ומחייב אותם לבחון מחדש את מערכות היחסים ביניהם ואת שביקשו להותיר מאחור.
סבון נכתב בשנים 1964-1959 ולא פורסם עד כה. הטיוטות הראשונות שלו נכתבו בשפה האנגלית ולאחר מכן כתב אותו קניוק בעברית. בעצם, זהו הרומן השני שכתב קניוק בימי חייו. כתב היד לרומן זה התגלה בארגז קרטון בביתו של קניוק המנוח בידי פרופ’ עדיה מנדלסון-מעוז, העוסקת זה שנים בחקר יצירתו. הוא נערך על ידה והתוֹספה לו אחרית דבר מפרי עטה, המגוללת את נסיבות כתיבתו.
הסופר האהוב יורם קניוק (2013-1930) נולד ומת בתל אביב. בצעירותו השתתף בקרבות מלחמת השחרור ונפצע במהלכם. לאחר שהחלים הצטרף כמלח לספינות אשר הביאו ניצולי שואה ארצה. חוויותיו מתקופה זו הותירו חותם עמוק באישיותו וביצירתו. בין ספריו המצליחים, שזיכו אותו בפרסים רבים: חימו מלך ירושלים (1965), אדם בן כלב (1968), היהודי האחרון (1982) ותש”ח (2010).
“הנבחר” מאת ברניס רובנס
מאנגלית: רחל פן
הוצאת פן
הרומן הנבחר, מאת הסופרת היהודייה-ולשית ברניס רובנס (2004-1923), הפך אותה בשנת 1970 לאישה הראשונה שזכתה בפרס בּוּקר היוקרתי.
בסגנון כתיבה ייחודי ובהומור יהודי משובח מתארת רובנס את עלילותיה של משפחה יהודית בלתי-מתפקדת ממזרח לונדון, בשנות השישים של המאה שעברה.
נורמן, הבן היחיד מבין שלושת ילדיהם של רבי צוֶוק ואשתו שרה, הוא גאון. ילד פלא, משפטן מבריק, היהלום שבכתר, עד אשר בגיל ארבעים ואחת הוא סובל מהתמוטטות נפשית עקב רצונו למלא אחר הציפיות של הוריו. בלה, אחותו הרווקה של נורמן, ממשיכה לגרוב את גרבי הילדה הלבנים הקצרים גם בהיותה אישה, ואילו אחותו הצעירה והיפהפייה, אסתר, התפקרה ונישאה לגוי. ומעל כל זאת מרחפת רוחה של אם המשפחה שממשיכה לרדות בצאצאיה גם מתוך הקבר.
ברניס רובנס נולדה בקרדיף שבוויילס ב-1923. במרוצת חייה כתבה עשרים וארבעה רומנים שזכו בפרסים יוקרתיים, בתשבחות המבקרים ובאהדת הקהל. הרומן A Five Year Sentence, שיצא לאור אחרי הנבחר, נכנס לרשימה הקצרה של המועמדים לפרס בּוּקר ב-1978. כמה מספריה עובדו לקולנוע ולטלוויזיה, בהם I Sent a Letter to My Love, בכיכובה של סימון סיניורה (1980), ומאדאם סוזצקה, בכיכובה של שירלי מקליין (1988).
“אימפריום” מאת כריסטיאן קראכט
מגרמנית: חנן אלשטיין
הוצאת עם עובד
בתחילת המאה העשרים נודיסט טבעוני מנירנברג מפנה עורף לחברה הגרמנית המנוונת ומהגר אל שטח האימפריה הגרמנית באוקיינוס השקט. שם, באי בודד, הרחק מן הציביליזציה האירופית ההרסנית, אאוגוסט אנגלהרדט מבקש לייסד מסדר חדש שמטרתו לגאול את האנושות באמצעות סגידה לשמש ותזונה שמבוססת על אגוזי קוקוס בלבד.
זוהי נקודת המוצא של כריסטיאן קראכט בספרו, המבוסס על סיפור אמיתי – תיעוד בדיוני, מזעזע לפרקים ומצחיק להחריד של גיבור תימהוני, שכל האמצעים מקדשים את מטרתו. דבר אינו צפוי בסיפור הזה, הכול טרוף ומבולבל – חסיד בודהיסטי שודד תיירים תמימים, ילידים זועמים נכנעים למרותו של צעיר לבן שברירי, רוצח שכיר חס על חיי קורבנו, וטבעונות וקניבליות משמשות בערבוביה – דבר אינו צפוי אפוא, מלבד הכישלון.
ספרו של קראכט משתעשע במסורות הספרותיות של רובינזון קרוזו ואי המטמון, נע קדימה ואחורה האם בציר הזמן ומתעתע בקורא על כל צעד ושעל: זהו סיפור על מטורף מעורר רחמים או על נביא זעם? סָטירה פרובוקטיבית על אידאולוגיות באשר הן, מסה מעמיקה על טבע האדם או משל אירוני על אמנות הכתיבה? אנקדוטה זניחה בהיסטוריה של העולם או אקורד הפתיחה של רקוויאם המאה העשרים?
כריסטיאן קראכט נולד ב-1966 בשוויץ. הוא גדל בארצות הברית, בקנדה ובדרום צרפת.
אימפריום הוא ספרו השלישי של קראכט הרואה אור בעברית. קדמו לו 1979 וארץ פרומה, שני הספרים כאחד הקנו לו מקום מרכזי מאוד בשורת המספרים הצעירים בשפה הגרמנית.
“להיעשות אני” מאת ארווין יאלום
הוצאת כנרת זמורה דביר
ארווין יאלום, שהקדיש את חייו המקצועיים לחקר הזולת מפנה, בזיכרונות אלה, את עינו החוקרת אל עצמו פנימה.
הוא פותח את סיפורו בחלום שהיה לו בהיותו בן שתים־עשרה, אשר בו הוא רוכב על אופניו לפני ביתה של נערה שפניה כוסו בפצעי בגרות, וכדי לזכות בתשומת לבה, הוא קורא, “הי אדמת”, אבל בחלומו אבי הנערה גורם לו להבין שקריאת בוקר זו בעצם מכאיבה לה. כך נולדה אצלו האמפתיה, והוא אף פעם לא שכח את השיעור הראשון הזה.
מכאן ואילך מגולל יאלום את קורות חייו למן ילדותו בצל הוריו המהגרים, העובדים קשה, בסביבת מגורים ענייה, ועד לשנים האחרונות, והוא תרפיסט בעל מוניטין עולמיים. ככל שמתקדם הסיפור אנו רואים את הולדתו של אדם בעל תובנה פנימית עמוקה ובהתפתחותו כמרפא וכסופר, שספריו היו למגדלור עבור קוראים כה רבים ברחבי העולם.
להיעשות אני אינו סיפור פשוט. מחשבותיו של יאלום על חייו הם הזמנה לנו, הקוראים, לחשוב על מקורותינו, על האני שלנו, ועל מתן משמעות לחיינו.
ארווין יאלום, אחד ההוגים הנחשבים והמוערכים ביותר בימינו, הוא מחברם של רבי־מכר עולמיים (כשניטשה בכה, תליין האהבה, כל יום יותר קרובים, על הספה, הריפוי של שופנהאואר, להביט בשמש ועוד) וספרי לימוד בפסיכותרפיה.
ארווין יאלום הוא פרופסור בדימוס באוניברסיטת סטאנפורד. הוא ממשיך לעבוד כמטפל קליני ומרבה להרצות ברחבי ארצות הברית. קלטות ההוראה שלו הן חלק מתוכניות הלימוד של מטפלים פסיכותרפיים. הוא מתגורר בפאלו אלטו, קליפורניה.
“נתניהו – ביוגרפיה” מאת בן כספית
הוצאת ידיעות ספרים
אם ישלים את הקדנציה הנוכחית עד תומה יעקוף בנימין נתניהו את דוד בן-גוריון ויהיה למי שכיהן יותר מכל אחד אחר בתפקיד ראש ממשלת ישראל. עצם אִזכּוּר שמו מעורר רגשות עזים ומנוגדים: מצד אחד ניצב מחנה עצום ורב של ישראלים הרואים בו את אבי האומה, משיח בן-זמננו ומנהיג בסדר גודל תנ”כי. מן העבר השני עומדים לא מעט ישראלים שאינם יכולים לשאת אותו, את משפחתו ואת סגנונו. קשה למצוא ישראלים אדישים לנתניהו, ולא בכדי. האיש הוא ללא ספק אחד המנהיגים המרתקים ביותר בהיסטוריה של המנהיגות הישראלית בעידן החדש. אישיותו רוויית ניגודים וכישרונות, אך גם לא מעט חוליים וחולשות, וקשה לעמוד על טיבו במדויק: האם הוא אידיאולוג ימני חסר פשרות המוכן לעשות הכול כדי לחסום את מדיניות השמאל, או שמא מדובר בנהנתן חסר גבולות שכל מעשיו מכוונים לתכלית אחת ויחידה – הישארות בשלטון? האם הוא מחזיק בתפיסת עולם מוצקה, או שרק הכוח, השררה והכיבודים נחשבים בעיניו? האם הוא גיבור, או ציניקן?
בנתניהו, מנסה בן כספית לענות על שלל השאלות הללו דרך סקירת גיבורי חייו ונוף ילדותו של בנימין הצעיר, שנהפך לביבי, שהומר ל”בן ניתאי” וחזר להיקרא בנימין נתניהו לאחר נפילת אחיו יוני. הביוגרפיה החדשה הזאת נעה בין נאומיו חוצבי הלהבות של הסבא, הרב נתן מיליקובסקי בפולין של תחילת המאה שעברה, דרך הרביזיוניזם הלוהט של האבא פרופ’ בן-ציון נתניהו והאח הגיבור המת יוני, וכלה בשלוש רעיותיו: שתי גרושותיו והרעיה האחת שאין בלתה, שרה. הספר עתיר גילויים ותובנות חדשות, ומכוון לראשונה את הזרקור אל פינות נידחות בחייו ובאורחותיו של בנימין נתניהו.
בן כספית הוא עיתונאי, בעל טור, סופר, איש רדיו וטלוויזיה ישראלי, המסקר את המערכת הפוליטית, המדינית והצבאית בישראל מעל שלושה עשורים. זהו ספרו השני על בנימין נתניהו. בשנת 2013 יצא לאור ספרו “חמקן”, על אהוד ברק. כספית נשוי ואב לשלושה, מתגורר בהוד השרון.
“ספר השתיקות (הממש חשובות!) מאת אורן לביא. איורים: איתי בקין
הוצאת כתר
יש ילדים ששותקים בקול רם,
ואני אוהב לעמוד על ידם
ולהקשיב להם למחשבות.
ויש ילדים ששותקים חלש
כי הם לא רוצים שאף אחד יגש.
בגן שעשועים הומה מילדים מתגלים רגעים קטנים של שתיקות ובתוכן הילדים השותקים אותן. שתיקות שחושפות בעדינות את המחשבות הכמוסות – הרגישות והעצובות, את הסודות, וגם את הפרפרים בבטן של ילדים שמחים. ספר השתיקות פותח צוהר לעולם המופלא שמסתתר מאחורי כל אחת מהשתיקות ומזמין את הילדים לדבר ב…שתיקות.
אורן לביא הוא מוזיקאי בינלאומי, סופר ובמאי וידאו ותיאטרון מוערך וזוכה פרסים. במהלך השנים האחרונות היה מועמד לגראמי והופיע עם המוזיקה והעבודות שלו ברחבי העולם. “ספר השתיקות (הממש חשובות!)” הוא ספרו השני לילדים. ספרו הראשון “הדוב שלא היה שם” יצא לאור לראשונה בגרמנית ותורגם ל-12 שפות.
“אפוקליפסה של חג” מאת ישי (אישי) רון
הוצאת גרף
אחד משני הספרים הפותחים את גרף ועכשיו, סדרת בת חדשה של הוצאת גרף המוקדשת לקולות צעירים ומבטיחים בספרות המקומית והעולמית, הוא אפוקליפסה של חג, בכחנליה ספרותית פרועה מאת ישי (אישי) רון, שזהו רומן המבוגרים הראשון שלו. במרכזו דמותו של מנחם פינגר, גיבור ישראלי מסוג חדש: שומר לילה בממלכת ההיי-טק של רמת החייל, סופר מתוסכל שאף אחד לא רוצה לפרסם את ספריו. מנחם הוא אדם שחייו שוקעים בין מגדלי הזכוכית והפלדה הנוצצים, המנוכרים, של מדינת ישראל שלא עוצרת לרגע. מערכת היחסים שלו עם אמו השתלטנית שואבת אותו אל תהומות של ייאוש, ונראה שהוא בדרך המלך להכתרתו ככישלון מפואר.
או שלא.
כי יום אחד השגרה החד-גונית שנקראת החיים שלו מתנפצת על ידי גמד אדמוני גס רוח, המוביל את מנחם למסכת מטורפת של אירועים מפתיעים, אולי קצת איומים, שעתידים לעמת אותו עם חולשותיו, טראומות מהעבר והצדדים הלא מאוד יפים בנפשו, שמנחם, כמו כולנו, מנסה להדחיק. וכשלכל המהומה הזאת מצטרפת אישה מסתורית ופטפטנית במיוחד, מנחם מסתחרר במערבולת פרועה שנוגעת בכל פינה של נפשו, משפחתו וחבריו. מנחם מוצא את עצמו על הקצה, ולפתע הקצה נראה מקום לא מאוד רע להיות בו.
ישי (אישי) רון מבצע בספרו היפוכים דרמטיים במציאות הישראלית, בעשרת הדיברות ובמשפחתיות הישראלית המחבקת בטירוף, ומוציא מכל החומרים הכל כך מוכרים הללו רומן ישראלי סוחף, מותח, מצחיק וגם עצוב.
רון הוא דמות ססגונית בפני עצמה: הוא דיסגרף הכותב בשגיאות כתיב, לא יודע את לוח הכפל, ולא סיים את בית הספר התיכון עם תעודת בגרות. את שירותו הצבאי עשה ביחידת המסתערבים “דובדבן”. לאחר מכן סיים תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה בהצטיינות יתרה. כשאינו עוסק בכתיבת ספרים, הוא גם הבעלים של חברה בינלאומית למוצרי תינוקות שאותה הקימו במו ידיהם הוא ואשתו אלינור. בשנה שעברה פרסם בהצלחה את ספר הילדים האף של וינסנט (הוצאת רימונים) אשר בימים אלה מעובד להצגה בתיאטרון ״גושן״. הוא מתגורר עם אשתו, שלושת ילדיו והכלבה מיקה בכפר סבא, נוהג לכתוב בעמידה בעודו מתקין בישולים במטבח, וישן בכל יום בין שתיים לארבע.
“חמש ארוחות ביום” מאת מיכל זמיר
הוצאת כתר
בת מלווה את אִימה ההולכת ונמחקת במוסד לחולי אלצהיימר. ככל שהמצב מידרדר כך הן מטפסות במעלה הקומות של האינסטיטוט. אם תאריך האֵם ימים, הן עוד יגיעו לקומה החמישית.
דווקא בנקודת־הקצה, נוכח מערומיה של האישיות האוזלת, בקריסתם של כל הסיפורים – אין למספרת דבר מלבד הספרות, שספר זה הוא המחשה מופתית של נחיצותה. בישירות מכאיבה ומצחיקה, חפה משמץ התחסדות, מביאה מיכל זמיר עדות ראשונה מסוגה בעברית על חיים, שיותר מכפי שהם נקראים אל המוות, הם פורשים את מהלכו על פני חודשים ושנים.
בין ספריה הקודמים של מיכל זמיר: ספינת הבנות (חרגול) וסימנים של גבר זר (כתר).
“הוראות אחרונות” מאת ניר חצרוני
הוצאת כתר
הוראות אחרונות הוא רומן מתח פרוע ואפל המתרחש בשורותיו של ארגון מודיעיני ישראלי. 10483 היה עוד אחד מסוכני הביון שנשלח למשימות חיסול. עשר שנים לאחר מותו התגלה יומן שכתב וחשף שלא מדובר בסוכן רגיל, כי אם באישיות פסיכופתית וחסרת מצפון. מידע חדש שמגיע לארגון מגלה שהסוכן לא מת כפי שחשבו, אלא כנראה חי ופועל נגד הארגון על אדמת ישראל. 10483 בטוח שהארגון בגד בו, והוא יוצא למסע נקמה שמאבד שליטה. במקביל מקים הארגון צוות מיוחד על מנת לתפוס את 10483 ולעצור את מסע הנקמה שלו.
הוראות אחרונות הוא מותחן מופרך, קולח ומפתיע. קדם לו “3 מעטפות”, שתורגם לשפות זרות וזכויות ההסרטה שלו נמכרו.
ניר חצרוני, יליד 1968 ואיש הייטק, הרפתקן וחובב מסעות.
“מבצע טורנטו” מאת דה אלעזר-הלוי
הוצאת אחוזת בית
גיא, רועי ונועם – שני נערים ונערה שפועלים בשירות המוסד – יוצאים למבצע חשאי קטן אך חשוב בישראל. בינתיים כל המדינה מדברת על מוישי וריבקי קליין, אח ואחות בני חמש ושש שנעלמו מביתם שבירושלים בתחילת חופשת הפסח.
גיא מדוכא מהפרידה מנועם, ובלי חשק רב נוסע עם הוריו לביקור משפחתי בטורונטו, העיר הגדולה בקנדה. שם, בנסיבות מפתיעות, הוא נתקל במידע שיכול להוביל למציאתם של ריבקי ומוישי הקטנים. מתברר שהאח והאחות נחטפו לכת מסתורית, וכדי לשחרר אותם – גיא, נועם ורועי יצטרכו לחדור אל שורות הכת.
המשימה הפעם קשה מהרגיל, כי בין חברי הצוות מתחילים להיפער סדקים: גיא ונועם כמעט לא מחליפים מילה, ונדמה שרועי מתחיל לשנות את אופיו. איך יצליחו השלושה להתמודד כך עם המנהיג המטורף והמסוכן של הכת?
מבצע טורונטו הוא הספר הרביעי בסדרה עטורת הפרסים שליחות חשאית, שספריה נמכרו עד כה בעשרות אלפי עותקים.
דנה אלעזר-הלוי היא סופרת, מתרגמת ועורכת ספרים. מילאה תפקידים שונים בהוצאות הספרים המרכזיות בארץ, וערכה את מדור הספרות של “מעריב”. בעלת תואר ראשון בספרות ערבית ובהיסטוריה של המזרח התיכון ותואר שני בהיסטוריה של החינוך, ומלמדת עריכה באוניברסיטת תל אביב. היא גרה בתל אביב עם בעלה ושני ילדיה.
“שנה של מחשבות מופלאות” מאת ג’ואן דידיון
מאנגלית: עירית מילר
הוצאת מטר
ספרה הביוגרפי של ג’ואן דידיון הוא רומן מופתי, שמורכב משני יסודות חזקים. הראשון מבוסס על פרוזה נפלאה וגדושה באיכויות: מחשבות חד-פעמיות, דמויות בלתי נשכחות, מערכות יחסים מרתקות, ונרטיב ביוגרפי יחיד במינו. השני הוא תיעוד מתבונן וחוקר של הסופרת על השבר הגדול בחייה, שמושא ההסתכלות שלו הוא האובדן הפרטי ביותר, החזק ביותר.
“שנה של מחשבות מופלאות” מאת ג’ואן דידיון זכה באינספור פרסים (ביניהם ה-National book Award) היה מועמד לפרס הפוליצר, תורגם לעשרות שפות ונגע ללבם של קוראים רבים מאז שפורסם לראשונה ועד היום. עוצמתו של הספר, מעבר לאיכותו הספרותית, אולי נעוצה בעובדה שהוא עוסק בנושאים אנושיים ומוכרים כל כך: האבל והצער על האנשים היקרים לנו שאינם – חוויה שאינה מדלגת על אף בן אנוש.
כמה ימים לפני חג המולד של שנת 2003, קווינטנה – בתם היחידה של ג’ון דאן וג’ואן דידיון (שניהם סופרים ידועים ומוערכים מאוד בארה”ב) – נפלה למשכב. מה שנראה בתחילה כשפעת, הופך לדלקת ריאות ולבסוף להלם זיהומי. היא הורדמה וחוברה למכונות החייאה. כעבור ימים ספורים, בלילה שלפני סוף השנה, בזמן שבני הזוג חזרו מביקור אצל בתם בבית החולים, עבר ג’ון התקף לב עז וקטלני. בתוך שנייה בא הקץ על השותפות הסימביוטית, הייחודית והיצירתית בין בני הזוג, שנמשכה ארבעים שנה.
כעבור ארבעה שבועות הצליחה הבת להתאושש והשתחררה מבית החולים בניו-יורק. חודשיים לאחר מכן, בדיוק בעת שנחתה עם בעלה הטרי בלוס אנג’לס, התמוטטה שוב ועברה ניתוח מוח בן שש שעות לשחרור קריש דם מאסיבי. כמה חודשים לאחר תום כתיבת ספר זה היא נפטרה.
בספר רב עוצמה זה מנסה דידיון להבין את ה”שבועות ואחריהם החודשים שקעקעו כל מושג שהיה לי על הקיום.” “שנה של מחשבות מופלאות” הוא על מציאות כנה ומצמררת, ובו חוקרת דידיון חוויה אישית ביותר ועם זאת אוניברסלית: דיוקן של נישואים – ושל חיים, בטוב וברע – שידבר אל כל מי שאהב מימיו בעל, אישה או ילד.ג’ואן דידיון נולדה ב-1934 בקליפורניה וחיה כיום בניו-יורק. היא המחברת של חמישה רומנים ושל שבעה ספרי עיון קודמים, וכן מחזאית, תסריטאית ועיתונאית רבת פעלים. דידיון זכתה בעשרות פרסים על עבודתה הספרותית והעיתונאית, ונחשבת לכותבת פורצת דרך בדורה השייכת לזרם ה”ניו-ג’ורנליזם.”
“שנה של מחשבות מופלאות” זכה בפרס ה-National Book Award, אחד מהפרסים החשובים והיוקרתיים ביותר בארה”ב, והיה מועמד לפרס הפוליצר. סרט דוקומנטרי על חייה של דידיון, The Center Will Not Hold, משודר בימים אלו ברשת נטפליקס.
“אחותו של צייד המכשפות” מאת בת’ אנדרדאון
מאנגלית: מור רוזנפלד
הוצאת תמיר//סנדיק
אליס הופקינס קיוותה לחזור לעיירת הולדתה באֶסֶקס מלווה במשפחה גדולה, אבל לגורל היו תוכניות אחרות. כשהיא שבה לעיירה מלונדון, לאחר שאיבדה את בעלה בנסיבות טרגיות, היא מגלה שדבר לא נותר כשהיה. מסביב משתוללת מלחמת אזרחים, ובבית פנימה – הבית שבו נאלצת אליס להתגורר תחת חסותו של אחיה הצעיר מת’יו – משתוללים פחדים, אכזבות ופצעים עמוקים מכדי להירפא.
מת’יו, הנער המהוסס שנפרד מאליס בכעס חמש שנים קודם לכן כשעזבה ללונדון עם נישואיה, הפך לגבר רב-עוצמה וקנאי, ואת כוחו הוא מפגין מול נשים חלשות. ככל שנחשפים ממדי הסכנה הטמונה בו, כך גדלה נחישותה של אליס לא לעמוד מנגד. אולם אפילו היא אינה מסוגלת לשער מה יהיה המחיר שתיאלץ לשלם בעבור החלטתה.
אחותו של צייד המכשפותהוא רומן סוחף המבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש באנגליה במאה השבע-עשרה. בת’ אנדרדאון מצליחה, בסגנון כתיבה ייחודי ועשיר, להביט בעיניים צלולות ובלב חומל בפגמים האנושיים הקשים ביותר; לפרק לגורמים את הפחד ואת הצורך בשליטה שמקננים בכולנו; ולהתוות במכחול מצמרר את המקומות ההרסניים שאלו עלולים להביא אליהם.
בת’ אנדרדאון היא מרצה לכתיבה יוצרת באוניברסיטת מנצ’סטר. אחותו של צייד המכשפות הוא רומן הביכורים שלה. הספר זכה בפרס רומן הביכורים הטוב ביותר לשנת 2017 מאת אגודת הכותבים ההיסטוריים בבריטניה.
“שנת השועל – רשימות מהיומן של אישה כמעט נורמטיבית” מאת רות עפרוני
הוצאת זמורה-ביתן
שנת השועל של רות עפרוני הוא ממואר המתחיל במפגש אקראי בפרדס שליד רחובות וממשיך בנסיעה של כל המשפחה לבוסטון, שם רק הולך וגובר המתח בין ביוּת לפרא, בין חופש למשפחה.
היא מפתחת קראש על אבא אחד מהגן של הילד, קונה בחנות יד שנייה את המגפיים של אחותה שמתה, מתפשטת מול שבעה גברים שמציירים אותה בעירום, הולכת מכות, נפרדת מאמריקה וחוזרת אל הורים, כלבים, ילדים, אהבות ונעורים.
עפרוני כותבת על מאוויים כמוסים ופנטזיות פרועות, על האבסורד של רגעי היומיום ועל יופיים העז. היא חושפת את הלכלוך הסודי, המוכחש, שמצטבר בין הסדקים של מעטה הנורמליות המהוללת, ובמילותיה הוא מתגלה לעינינו כמטמון מלא חיים, פראי ונפלא.
שנת השועל הוא סיפור רומנטי ואמתי על התבגרות מאוחרת של אישה־ילדה. חוויה אישית מאוד שהיא גם המפתח לחוויה קבוצתית. היא תגרום לכם לאהוב אותה והיא תכריח אתכם לבחון גם את עצמכם.
רות עפרוני, עורכת תכניות טלוויזיה לשעבר, מלמדת כיום צילום בתיכון ומטפחת בעל, כלבה, גינה, ארבעה ילדים וכאב־גב. זהו ספרה הראשון, ובעלה מאוד מבקש שלא תקראו אותו.
“הטובה שבמרגלות” מאת אלכס גרליס
מאנגלית: ניצה פלד
הוצאת פן
בבוקר יום חמישי, אחד ביוני, התעורר אוֹוֶן קְווִין בבהלה משינה עמוקה. בשמונת החודשים הבאים כבר לא יזכה לישון טוב.
צרפת, יולי 1944. חודש חלף מאז פלישת בעלות הברית לנורמנדי, ושחרור אירופה יצא לדרך. בפָּה דֶה קאלֶה נעלמת נָטָלי מֶרסיֵה, סוכנת חשאית בריטית צעירה המסייעת למחתרת הצרפתית. בלונדון, מגלה בעלה – אוון קווין, קצין במודיעין הצי המלכותי – את האמת על התפקיד שמילאה נטלי במבצע ההטעיה המתוחכם שהיווה את לב-לבה של פלישת בעלות הברית. הוא מזועזע כשמתברר לו שהאישה שהוא אוהב היא סוכנת נאצית, ואף על פי כן הוא נחוש בדעתו לעלות על עקבותיה ויוצא למצוד עתיר סכנות בצרפת הכבושה. האם יצליח למצוא אותה ולהקדים את הכוחות האפלים שהולכים וסוגרים עליה?
הטובה שבמרגלות מבוסס על אירועים אמיתיים שהתרחשו במלחמת העולם השנייה. זהו סיפור מרתק של תככים בינלאומיים, אהבה, הטעיה וריגול.
אלכס גֶרליס נולד באנגליה והיה כתב של הבי-בי-סי במשך למעלה מעשרים וחמש שנה. ב-2011 פרש מעבודתו על מנת להקדיש את כל זמנו לכתיבת רומנים. ספרי הריגול פרי עטו מבוססים על תחקיר מקיף של אירועים אמיתיים מתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא מתגורר בלונדון עם אשתו ושתי בנותיו.
“ילדת החופש” את ג’קס מילר
מאנגלית: יסמין קלין
הוצאת מטר
לפְרידוֹם אוליבר יש סודות רבים. היא גרה בעיירה קטנה באורגון ומתבודדת רוב הזמן. חבריה ושכניה הספורים יודעים שהיא עובדת בבר האופנוענים המקומי. הם יודעים שהיא נעצרת על שכרות בציבור כמעט מדי לילה. הם יודעים שהיא חצופה, מצחיקה ונועזת.
הם לא יודעים שפרידום אוליבר הוא שם בדוי. הם לא יודעים שהיא נעצרה על רצח בעלה השוטר לפני עשרים שנה. הם לא יודעים שמסרה את שני ילדיה לאימוץ. הם לא יודעים שכיום היא נמצאת בתכנית להגנת עדים, שהיא מתחרטת על העסקה שעשתה עם סוכני האף-בי-איי ושהיא סובלת מכאב לב גדול מרוב געגועים לילדיה.
ואז היא מגלה שבתה נעלמה, אולי נחטפה. פרידום – נחושה לגלות מה עלה בגורלה – חומקת מהמפעילים שלה, עולה על אופנוע ונוסעת לקנטאקי, המקום שבו גדלה בתה. כשהיא יוצאת למסע לבדה, ללא הגנת סוכני האף-בי-איי, עברה האפל שב לרדוף אותה: משפחתו הנקמנית והסדיסטית של בעלה, השהות הקצרה והמפחידה שלה בכלא והמשפחה שבה בחרה לאימוץ ילדיה – שמסתירה סודות מסוכנים.
הסופרת ג’קס מילר נולדה וגדלה בניו יורק ומתגוררת כיום באירלנד עם בעלה.
“ספר המונדיאל” מאת נדב יעקבי
הוצאת ידיעות ספרים
לאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו, ניימאר וכל יתר כוכבי הכדורגל העולמי יגיעו בקיץ הקרוב לרוסיה ולכולם חלום אחד: לזכות במונדיאל – ובתהילת נצח.
מדי ארבע שנים העולם עוצר מלכת ומתמכר למונדיאל. במשך ארבעה שבועות אין דבר חשוב, מעניין ומרתק יותר מאשר משחקי גביע העולם בכדורגל. מאות מיליוני אנשים בכל רחבי תבל צמודים למסכי הטלוויזיה ולא מחמיצים אף רגע של אקשן.
כדורגל הוא לא רק ספורט, הוא דרך חיים, הוא חלק בלתי-נפרד מהתרבות האנושית ומההיסטוריה של העת החדשה. והמונדיאל הוא אירוע השיא של הכדורגל העולמי.
לפני ארבע שנים, ב-2014, יצאה לאור המהדורה הראשונה של ספר המונדיאל, לקראת הטורניר שהתקיים באותה שנה בברזיל. ועתה הגיעה העת למהדורה חדשה, זו שתכין את חובבי הכדורגל בישראל לקראת הפסטיבל הבינלאומי הענק שייפתח ב-14 ביוני 2018 ויסתיים במשחק הגמר ב-15 ביולי במוסקבה.
ספר המונדיאל החדש הוא בדיוק מה שצריך כל חובב כדורגל אמיתי, בין אם הוא בן 7 או בן 70. כאן תמצאו את כל מה שרציתם לדעת על אירוע הספורט המרכזי של 2018.
הפרק המרכזי כולל סקירה מקיפה של 32 הנבחרות המשתתפות, תוך התמקדות במאמנים ובשחקנים המרכזיים של כל נבחרת. פרק חשוב לא פחות מביא את סיפורי 20 המונדיאלים שהיו, החל מהזכייה של אורוגוואי ב-1930 ועד לניצחון הדרמטי של גרמניה על ארגנטינה ב-2014 בברזיל. בנוסף מצורף לוח המשחקים המלא ומדריך אצטדיונים, לנוחיות צופי הטלוויזיה והאוהדים שמתכוונים לטוס בקיץ לרוסיה כדי לצפות במשחקים מקרוב.
אף אחד לא יודע מי יהיה הכוכב הגדול של מונדיאל 2018, אולם יש סיכוי לא רע שהוא יהיה אחד משבעת כוכבי-העל שסיפוריהם האישיים המרתקים מעטרים אף הם את דפי הספר.
נדב יעקבי, מבכירי שדרי ועיתונאי הספורט בישראל, שידר את משחקי המונדיאל בברזיל 2014. כתב את ספר המונדיאל הראשון, את רב-המכר ברצלונה – הקבוצה הטובה בעולם ואת הספר המועדונים הגדולים. הוא משדר ומפרשן ב”ערוץ הספורט” יותר מ-25 שנה, ומאז 2015 שידר את כל משחקי גמר ליגת האלופות. בעל הטור “מר עולם” ב”ידיעות אחרונות” וב-ynet וכותב קבוע במגזין “בלייזר”. יעקבי הוא מרצה מבוקש ושיתוף הפעולה שלו עם איתי אנגל ב”רוחות מלחמה” ממלא אולמות בכל רחבי הארץ.
“דרשוני – מדרשי נשים (קובץ שני)” בעריכת תמר ביאלה
הוצאת ידיעות ספרים
כמעט עשור עבר מאז ראה אור הכרך הראשון של דרשוני: מדרשי נשים, שהתקבל בהתלהבות בקהילות שונות בארץ ובעולם, ומצא את מקומו בבתי מדרש רבים לצד ספרי המדרש המסורתיים. כמעט עשור שבמהלכו התבססה סוגה חדשה-ישנה בספרות היהודית, שסחפה נשים רבות להצטרף למעגל הדורשות, עד שעלה בידינו להוציא לאור כרך נוסף במפעל מופת זה, פרי עטן והגותן של כותבות ותיקות לצד כותבות חדשות.
דרשוני: מדרשי נשים, בעריכת תמר ביאלה, עושה צעד נוסף בעולם המדרשי ויוצר חיבורים דתיים-חברתיים מקוריים ונוקבים. הוא עוסק בין השאר בנושאים כגון לימוד תורה, אמירת קדיש על ידי נשים, מיניות ופריון, יחסי הכוחות שבין גברים לנשים בבית ובמרחב הציבורי, רווקות מאוחרת, אימהוּת יחידנית, יחסי הורים וילדים, סוגיות של צדק ודין – סרבנות גט, גיורי נשים וממזרות. הוא נוגע בכאב של גילוי עריות ואף עוסק בתיאולוגיה שלאחר השואה.
המדרשים החדשים מפגישים אותנו שוב עם חכמות בית מדרשה של ברוריה ועם חכמות בית אמא שלום, עם דמותה הפלאית של תַּנּוֹת היושבת בשמים ומְתנה את צרותיהן של בנות ישראל לפני השכינה, וכמובן עם סוגיות ‘תלמודיות’ חדשות המשוחחות עם סוגיות תלמודיות מוכרות. מדרשים אחדים אף מפליגים לעולמות הסוד דרך מדרשי קבלה נועזים ומפתיעים.
“מחשבות עירומות” מאת נוגה טרבס
הוצאת עולם קטן
נוגה טרבס, סופרת ירושלמית שפרסמה מספר ספרים ואף זכתה בפרסים יוקרתיים כמו פרס קוגל, פרס קרן ירושלים, פרס אקו”ם לעידוד היצירה פרסמה עתה את ספרה החמישי “מחשבות עירומות”. ספרה האחרון שהוצאתי לאור הוא ספר מיוחד במינו שמאתגר את הז’אנרים הספרותיים. הוא משלב הגות, אנקדטות סיפוריות ופואטיקה, מעין מדיטציות על הזמן והמקום. נוגה מעמיקה בכתיבתה מבלי לוותר על קלילות. בספרה זה היא מחבקת את הנושאים הקריטיים שעומדים במרכז חיינו כמו כסף, כמו מלחמה. הפרק הראשון שנקרא “הולדת האור” תורגם ל-9 שפות ופורסם בפריס בירחון היוקרתי “טמפורל” שסובב סביב מורשתו של הפילוסוף והמשורר היהודי האלזסי קלוד ויאז’ה . הפרק השני, “שם הבושם” מדבר על נשיות באופן חדשני ולא קלישאתי. הפרק הנקרא “בחזרה לגוף” הוא מקורי ושואב ממסורת עתיקה שבימינו נקראת “העידן החדש”. ללא ספק ה”מדיטציה על הזמן” אוניברסלי במהותו הוא הפרק המאתגר ביותר והעמוק ביותר בו מדברת נוגה על “הרגע הנצחי”, ההווה הגמור, וכן על העבר וכיצד להתייחס בדרך אחרת אל העבר כאשר יש מחשבות טורדניות, חרטות מציקות וגעגועים שאין להם פשר. נוגה מציעה דרך “לשנות את העבר”.
הספר מבוסס על חוק האוקטבה המוסיקלי כפי שהוא מופיע בשיטה הרוחנית של גורדייף. חוק האוקטבה הוא גם חוק התופעות ואפשר למצוא אותו בכל תהליך אם בחיי היחיד במסע החיים או באהבה או בעבודה ואם בחיי ארגון או קבוצה ואף מנבא מתי תפרוץ המלחמה הבאה אלא אם כן נטה את הכף. חוק האוקטבה הוא בבחינת סוד גלוי אך צריך מישהו שיצביע עליו ויסב את תשומת ליבנו אליו. לכל אורך הספר יש גיחות המפרשות את חוק האוקטבה שהוא אינסופי ונוגה מעבירה אותו דרך הפריזמה והאסוציאציות האישיות שלה. זהו ספר עשיר ברעיונות של סופרת באחד השיאים שלה.
“ילד ללא צל – מסלול חיים” מאת שאול הראל
הוצאת סטימצקי
שאול הראל, לשעבר שרלי הילסברג, איבד את צילו כשבשלהי 1942, והוא בן חמש בלבד, נותק ממשפחתו, מסביבתו ומשפתו. בזכות גבורתה של המחתרת היהודית הבלגית ניצל מכבשני אושוויץ, כי הרי לא היה ילד אחד מתחת לגיל שלוש עשרה שנשלח ממחנה המעצר מכלין בבלגיה וחזר חי.
מיטלטל בין מקומות מסתור שונים, בודד, ללא יכולת לחשוף את זהותו, הוא למד לשתוק, לבכות ללא דמעות ובעיקר להמשיך הלאה ולשרוד. בתום המלחמה, לאחר שאיבד הורים, אח ואחות, המשיך במאבק ההישרדות שלו; דרך קורותיו במוסדות היתומים בבלגיה, העלייה לישראל, חינוכו במוסדות עליית הנוער ושירותו הצבאי – שבו נפצע קשות – בנה לעצמו צל חדש. מתוך הכרת תודה על הצלתו החליט להקדיש את חייו לטיפול בילדים; הוא למד רפואה באוניברסיטה העברית והוביל את הקמתם ואת ביסוסם של תחומי התפתחות הילד ונירולוגיית הילדים בישראל.
מסלול חייו של שאול הראל מתאר סאגה בלגית-ישראלית המתרחשת החל בתקופת השואה ודרך שנות קיומה של מדינת ישראל. סיפור חייו הוא סיפור של התגברות על טראומה קשה מנשוא ושל מימוש הצלחה מקצועית ואישית כנגד כל הסיכויים – והוא משדר מסר אוניברסלי של הישרדות, של אופטימיות ושל תקווה.
“נקודת פריצה” מאת דודי בורבה
הוצאת מדיה 10
הספר “נקודת פריצה – כלים מעשיים במכירות וכישורי חיים” מספק תובנות ייחודיות שיישארו אתכם לתמיד. השיעורים והתיאורים בספר מוצגים בפשטות, בגובה העיניים, בסגנון כתיבה אישי ומדויק שמתאים לכל קורא המעוניין להצטיין בביצועיו העסקיים והאישיים.
כולנו שואפים להצליח. יש לנו שאיפות עזות להתקדם ולקבל משמעות.
אך הדרך רצופה באתגרים מורכבים. בהעדר כלים והכוונה הסיכוי להצליח ולהשיג את נקודת הפריצה שתמיד רצינו – קלוש.
בספר תמצאו את העקרונות, הכלים והרעיונות המודרניים הטובים ביותר למימוש הפוטנציאל העסקי והאישי שלכם.
תלמדו ותגלו:
כיצד להגדיל באופן שיטתי הכנסות ומכירות בקלות ובמהירות.
את הביטחון הנחוץ כדי להיות מובילים בתחומכם.
להתמודד עם חוסר וודאות וחוסר אונים עסקי ואישי.
לחשוב נכון ולהאמין בעצמכם כפי שמעולם לא האמנתם.
את הדרך הטובה ביותר להשפעה על כל אדם.
כיצד להתפתח לאדם ומנהל מוביל ויוצא דופן.
איך לייצר בידול מול מתחרים עסקיים.
ללמוד כיצד קוצרים הצלחות עסקיות ואישיות יוצאות דופן.
ליהנות ולמצות את החיים בגדול!
דודי בורבה מוביל גישה פורצת דרך שנבעה מחוויות ואירועים מאתגרים שהחיים הציבו לפניו, הוא לא הסתפק בשרידה אלא הצליח לנצח – בנחישות ובעוצמה רבה!
דודי בורבה הוא מנטור עסקי מוביל בתחום אומנות המכירה, המנכ”ל והבעלים של חברת T.C.B המסייעת לארגונים, חברות ועסקים רבים מהבולטים בארץ לשפר משמעותית את ביצועי העובדים.
[…] 9) ספרים חדשים שיצאו השבוע (עברית) […]