סיפורים מן הפרובינציה: בעלי חנות הספרים “מילתא” ממליצים על ספריהם של דרור בורשטיין וקרל אובה קנאוסגורד

מיכאל כותב על “אדם בחלל” מאת דרור בורשטיין (בבל)

בפתח הספר “כלבם של בני בסקרוויל” אומר ד”ר מורטימר, אנתרופולוג חובב, לשרלוק הולמס: “כל מוזיאון אנתרופולוגי היה מתפאר בתבנית גבס של גולגולתך, אדוני, עד שהמקורית תהיה זמינה. סלח לי על הפגיעה בטעם הטוב, אבל אני מודה ומתוודה שאני חושק בגולגולת שלך” (מתוך “כלבם של בני בסקרוויל ועוד סיפורים”, אריה ניר, מאנגלית: יניב פרקש).

באותה רוח – ואני מקווה שאם דרור בורשטיין יקרא את המילים האלה, הוא לא ייעלב אלא יקבל אותן במלוא הכוונות הטובות שבהן נכתבו – אני חושב שיהיה מעניין מאוד ללמוד את מוחו. ההתבוננות שלו בעולם, החשיבה עליו והכתיבה עליו הן ספר חתום בעיניי: איך הוא מגיע לכל זה?

כשמגיעים משלוחים של ספרים חדשים לחנות, אנחנו צריכים “לקלוט אותם”, כלומר להכניס אותם למערכת הממוחשבת כדי שיימנו על מלאי החנות. חלק מהתהליך הוא קביעת התחום שאליו שייך הספר. זה קל מאוד כשמדובר בספרי ילדים או פרוזה, אבל כשהגיע הספר הזה, עלעלתי בו ועמדתי מול המחשב דקות ארוכות: איך אפשר להגדיר אותו? זה לא ספר מדעי, למרות שהוא גדוש בפרטים אסטרונומיים; זה לא ספר פילוסופי, כי אין בו משנה מגובשת ומחייבת; זה ספר של רעיונות ומחשבות, ומדף כזה, לצערנו, עדיין לא קיים ב”מילתא”. אולי ראוי שיהיה. זה רעיון. בסופו של דבר קטלגנו אותו ב”מסות”. האם צדקנו?

כל זה נועד לומר שהספר “אדם בחלל” הוא אחד הספרים המקוריים שקראתי.

מתוך צפייה בחלל, בורשטיין יוצא למחשבות על ההיסטוריה האנושית, על צילום, על יצירות אמנות, על תנ”ך ומדרשים, מיתולוגיה ושירה ומה לא.

“הטלסקופ של גלילאו היה ראשית הדרך מבחינת הטכנולוגיה, ודי היה בו כדי לפרוץ דרך…הירח לא נראה עוד כשלמות המופשטת שבתמונת עולמו של אריסטו. ירח מחוטט. שמש מוכתמת. הגילוי של גלילאו אינו נופל משום התגלות דתית. גילויו של גלילאו הופכים את העולם למקום מוכר יותר, מאיים פחות. כי לדעת שהירח אינו כדור מושלם משמעו שהוא חלק מעולם יפה ופגום, שגם אנו חיים בו, פגומים ויפים… – והרי יש בכך הקלה.”

המהלכים מאוד מזכירים ספר נוסף של בורשטיין, “תמונות של בשר”, שגם עליו כתבתי כאן בעבר. וכמו בספר ההוא, מה שעולה מבין הדפים יותר מכל הוא ההתפעמות של בורשטיין – מהחלל, בוודאי, אבל גם מכל מה שנמצא סביב על כדור הארץ: ציור ומוסיקה, דבורים ונחלים, חשמל ופסלים:

“השמיים גורמים לשפה להחוויר. האמתי היא שאין מה לדבר על הכוכבים והחלל. יש מה להיות איתם בקשר, אבל זה לא עניין מילולי. המתמטיקה מתאימה יותר. אבל מתמטיקה לא יכולה להסביר יופי לאנשים שאינם מתמטיקאים.”

ההתפעמות הזו הזכירה לי קטע מתוך הסדרה “הבית הלבן”, שבו הסגל מתכונן לשידור תמונות מחללית ששוגרה למאדים. צפו בקטע שמצורף כאן למטה.

עוד הערה לסיום: בסוף הקריאה, החיפוש הראשון שלי בגוגל היה “טלסקופים – מחירים”. אני חושב שזו המחמאה הכי גדולה שיכולתי לתת לספר הזה.

(גילוי נאות: דרור בורשטיין הוא ידיד ותיק של “מילתא” והתארח בה פעמים רבות, לאחרונה בערב לכבוד הספר “שדות ליד הבית” מאת לוסי אלקויטי (ירח חסר)).

אורה “מניחה” שני טקסטים:

אני קוראת עכשיו את החלק השני של כתביו של קרל אובה קנאוסגורד, “גבר מאוהב” (מודן, מנורווגית –דנה כספי).

לפני כמה שבועות כתבתי כאן על חלקה הראשון של יצירתו של קנאוסגורד, “מוות במשפחה”. בעברית יצאו עד כה שלושה חלקים. בנורווגית יש עוד…

רבות עוד אפשר לכתוב על הספרים האלו, כשהדבר הטעון ביותר, והמסקרן ביותר, הוא הבחירה בשם “המאבק שלי”  (כשם ספרו של היטלר) ליצירה הכוללת.

אבל עכשיו אני רק אצטט שני קטעים…

פעם אחת,” סיפרתי, “נשלחתי לקנות לאבא שלי סיגריות בתחנת דלק, במרחק שניים שלושה קילומטרים מהבית. הייתי אולי בן שבע או שמונה. הדרך לשם עברה ביער. הכרתי בו כל פינה. דרך אגב, אני עדיין זוכר אותו לפרטי פרטים. אבל פתאום שמעתי רשרוש בשיחים. עצרתי והסתכלתי. ראיתי שם ציפור נפלאה, את יודעת, גדולה וססגונית. מעולם לא ראיתי דבר כזה, היא נראתה כמו משהו מארץ רחוקה ואקזוטית. אפריקה, אסיה. היא פתחה בריצה, התרוממה, עפה ונעלמה. מאז לא ראיתי ציפור כזאת, ואף פעם לא גיליתי לאיזה זן היא שייכת.”

לי זה הזכיר את זה:

ציפור שניה –נתן זך

רָאִיתִי צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי

הַצִּפּוֹר רָאֲתָה אוֹתִי.

צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי כָּזֹאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד

עַד יוֹם מוֹתִי

עָבַר אוֹתִי אָז רֶטֶט שֶׁל שֶׁמֶשׁ

אָמַרְתִּי מִלִּים שֶׁל שָׁלוֹם

מִלִּים שֶׁאָמַרְתִּי אֶמֶשׁ

 לֹא אֹמַר עוֹד הַיּוֹם

***

 

מילתא – חנות ספרים, יעקב 26, רחובות. טל. 08-6498979.

דוא”ל: milta.books@gmail.com

פייסבוק: facebook.com/miltabooks

 

 

One Comment

  1. […] סיפורים מן הפרובינציה: בעלי חנות הספרים "מילתא" ממליצים על ספריהם של דרור… […]

השאירו תגובה