מתוך ההודעה לעיתונות:

חבר השופטים של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2017, בראשותה של פרופ’ ארנה בן נפתלי, בחר את ה”רשימה הקצרה” מתוך “הרשימה הארוכה” לפרס שנבחרה לפני כשלושה שבועות.

הרשימה כוללת שני זוכים בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס: שמעון אדף, זכה בפרס ספיר בשנת 2012 על ספרו “מוקס נוקס” ונעה ידלין, זכתה בפרס בשנת 2013 על ספרה “בעלת הבית”. סמי ברדוגו היה מועמד ברשימה הקצרה לפרס.

כל אחד מהסופרים ב”רשימה הארוכה” זכה למענק ממפעל הפיס בגובה 20 אלף ₪.

כל אחד מהסופרים ב”רשימה הקצרה” יזכה למענק ממפעל הפיס בגובה 40 אלף ₪.

ב- 22.1.18 יבחר חבר השופטים מתוך “הרשימה הקצרה” את הזוכה בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס.

הזוכה יקבל פרס כספי בסף 150 אלף ₪ ובנוסף ספרו יתורגם וייצא לאור בשפה הערבית וכן יתורגם לשפה זרה נוספת על פי בחירתו.

בנוסף, ירכוש מפעל הפיס מהדורה בת 500 ספרים מספרי “הרשימה הקצרה” ומהספר הזוכה בקטגורית הביכורים, ויעניק אותם לספריות ציבוריות ברחבי הארץ.

הזוכה בפרס ספר הביכורים של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס ייחשף במחצית השנייה של דצמבר.

טקס הענקת פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס יתקיים ביום שני, 22.1.18, בשעה 20:00, ברדינג 3 בנמל תל-אביב.

ה”רשימה הקצרה” של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס  לשנת 2017 היא (לפי סדר א”ב):

  • “קום קרא” – מאת שמעון אדף, בהוצאת כנרת זב”מ דביר

  • “כִּי גִי” – מאת סמי בֶּרדוגו, בהוצאת הקיבוץ המאוחד

  • “ארבעה אבות” – מאת אמיר זיו, בהוצאת עם עובד

  • “שטוקהולם” – מאת נעה ידלין, בהוצאת כנרת זב”מ דביר

  • “פתח גדול מלמטה” – מאת אסתר פלד, בהוצאת בבל

נימוקי חבר השופטים:

“קום קרא” מאת שמעון אדף, בהוצאת כנרת זב”מ דביר:

כוחו של ספרו של שמעון אדף “קום קרא”, לפני כל דבר אחר, טמון ביכולתו לכתוב את החיים מתוכם ומחוץ להם גם יחד. התביעה שבשם הספר, “קום קרא”, משתקפת בדרישה של אדף מקוראיו ומקוראותיו. התובענות הזו, באופן מובהק לא באה על חשבון חוויית הקריאה המתגמלת. אדף כותב את הילדות בלי להתיילד ומשייט במיומנות ובסמכותיות בין סוגות ספרותיות – רומן חניכה שהופך בהדרגה לספר בלשי, לכאורה, שהוא גם חלק שלישי בטרילוגיה. התנועה בין קודש לחול, בין מציאות לבדיון, בין מיתולוגיה למדע בדיוני, בין הפנטסטי לממשי ובין הרבדים של השפה מתעצבת ומסותתת על ידי אדף בגמישות חושנית ומוסיקלית. “קום קרא” הוא הלחמה חד-פעמית ונדירה של עלילה, שפה ומצלול.

 

“כִּי גִי” מאת סמי בֶּרדוגו, בהוצאת הקיבוץ המאוחד:

בספרו כִּי גִי מייצר בֶּרדוגו לראשונה בספרות העברית מסע שיבה ארוך, מנוכר וקשה של ה”אחר” של החברה הישראלית, אל המקום ממנו ביקש לברוח, ומעולם לא הצליח. שפתו של ברדוגו קשה, מנוכרת, לא מתחנפת אך מכילה בתוכה כל אותה העת זרמים תת קרקעיים של כמיהה לחום, לתחושת בית ולשייכות. מתוך מתח לשוני זה, עולה וצף המתח הקיומי של הגיבור בין דחייה והסתגרות לבין הרצון להיות שייך. כי הרי זה המחבר עצמו שבזכות או בגלל הלשון מתרחק מהבית אל לשון אחרת מוכרת עד העצם מצד אחד, ומצד שני בתנאים הישראליים המסוימים מאוד- זרה ומנוכרת. שכן “איך אפשר לא לראות את הכתמים הלבנים על הבגדים הכהים שלגופי?”.

ספר זה הינו לבנה נוספת בפרויקט הספרותי המשמעותי מאוד של סמי בֶּרדוגו, של בירור שאלות, על זרות ושייכות בספרות העברית.

“ארבעה אבות” מאת אמיר זיו, בהוצאת עם עובד:

הספר עוסק בצורה סיפורית אמנותית ומושחזת בשאלות היסוד של הטרגדיה הנמשכת של הגבריות הישראלית והשלוחות שלה בחיי הנפשות הפועלות. המעבר בין הדורות של אבות חסרים המייצרים דורות של גברים פגומים מבשיל לכדי טרגדיה שהתנועה בין החלקים השונים של הספר מאירה בצורה רבת עוצמה. המעבר הצורני והסגנוני בין החלקים של הספר, הוא הישג אמנותי מרהיב שמתמודד עם הגבריות הישראלית כנקודת מבט והויה בעולם שתופסת את מקום הפעולה במציאות. בסופו של דבר אמיר זיו כתב ספר שהקריאה בו היא מענגת ומטרידה במידה שווה והמאפשרת באמצעות השפה, לראות את הראיה ואת האלימות שגלומה באבהתנות גם כשהיא מתפרקת מכוחה ומבקשת לפתוח פתח לעתיד המשוחרר ממנה.

 

“שטוקהולם” מאת נעה ידלין, בהוצאת כנרת זב”מ דביר

“שטוקהולם” הוא ספר מרתק, מלא הומור ובעיקר חכם מאוד על קריסת עולמם של אנשים שבעים, המרגישים חסינים בפני הכל. והנה הם מגלים שלמרות מיטב מאמציהם והפריבילגיות שלהם, הם והערכים שמכוננים אותם, לא יכולים למות. ההתפכחות שלהם מאשליית הכוח כרוכה בגילוי המוחשי שאפילו הרעות אינה מקודשת בדם. והיא בכל זאת חלק מסיפור החיים, על האנוכיות וההתקטנות מזה, ועל הסולידריות והאלטרואיזם מזה. נעה ידלין היא אמנית עיצוב דמויות מלאות ועשירות, והשנינות שלה לעולם לא באה על חשבון האנושיות העמוקה שבבסיס התבוננותה החדה. הפרברטיות של הבורגנות מוגשת לשולחן פרוסה דק וצוננת.

 

“פתח גדול מלמטה” מאת אסתר פלד, בהוצאת בבל:

הספר “פתח גדול מלמטה” מתאר את מסעה הנפשי של אישה בדרך ל”חדר משלה”. במרכזו, אישה בוגרת שצריכה לעצב את דרכה מחדש. בשלושים וארבעה סיפורים שהופכים למכלול סיפורי שלם מביט הספר על העולם הנפשי במבט חד ואמיץ ללא רחמים עצמאיים או גאוות הבדידות. בצירוף יוצא דופן של הומור, חכמה ואומץ אסתר פלד מאתגרת נרטיביים של תהליכי חניכה של נשים צעירות. חווית המפגש עם האחר וחווית הלבד נבחנות באופן רענן וחדשני.

הספר מתאר חוויה נשית מצטברת ויוצר פואטיות נשית, גדולה, חפה מבנאליות או יומרה.