שאלון המתרגמים: אסנת הדר על תרגום הספר “חייה הפרטיים של גברת שארמה” מאת ראטיקה קאפור (הוצאת פן וידיעות ספרים)

1) לאחרונה ראה אור הספר “חייה הפרטיים של גברת שארמה” בתרגומך. נתקלת בקשיים או באתגרים במהלך תרגום הספר?

האמת היא שדווקא הספר הזה היה קל יחסית… הגיבורה, גברת שארמה, היא הודית, והטקסט הוא סוג של מונולוג פנימי שלה. השתדלתי לשמור על משלב לא גבוה, על ה”צבע” או ה”ניגון” ההודי, ולהאחיד את הביטויים שהיא חוזרת עליהם, כמו “אישה מכובדת ממשפחה מכובדת”.

2) היה קטע, פסקה או פרק שאהבת במיוחד בספר שתרגמת?

יש קטע שאני אוהבת במיוחד בספר, אבל הוא סוג של ספוילר… לכן בחרתי בקטע אחר. הגיבורה עובדת כמנהלת מרפאה ומסבירה למה בעלה עובד בחו”ל:

” ומה עם ההשכלה של בני? בובי הוא ילד טוב, ורוב הזמן הוא מקבל ציונים של תשעים בבחינות הסיום שלו, אבל מה זה תשעים היום? היום ציון תשעים לא מבטיח כלום. מה שהאנשים שלא מפסיקים לדחוף את האף לחיים שלי לא מבינים זה שהיום הרַף בכל הקולג’ים הטובים הוא תשעים וחמש או יותר, אז אולי נצטרך לרשום אותו לאחת האוניברסיטאות הפרטיות החדשות, ובמקומות האלה שכר הלימוד גבוה מאוד, ולא היינו יכולים להרשות אותו לעצמנו אם בעלי היה נשאר בהודו, גם אם כוללים את משכורתי ואת מעט הכסף הנוסף שאני מרוויחה, שמגיע מ”גילוח” ממש קטן מאחד הספּקים של הקליניקה, בדרך כלל מהאיש שמוכר לנו מחסניות דיו ונייר למדפסת, ולפעמים מהאיש שמספק לנו חומרי ניקוי ותברואה, ואני מרוויחה את הסכום הקטן הזה רק כשמחיר הבצל עולה, ואני נשבעת באלוהים ואני נשבעת בבעלי, זה לא קורה בשום זמן אחר כי אז זה יהיה חמדני ולא בסדר.”

הרציונליזציה שהיא עושה לתרמית הקטנה הזו חביבה עליי במיוחד בגיבורה שמעידה על עצמה שוב ושוב שהיא אישה מכובדת ממשפחה מכובדת…

3) כיצד הגעת אל מקצוע התרגום?

עשיתי תואר ראשון בתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב בתקופה שעוד לא היה בה בית ספר לתרגום. לקחתי כמה חטיבות תרגום – קורסים של גדעון טורי, סדנאות בהדרכת יעל רנן ומוקי רון – ומצאתי את ייעודי. מאז ומתמיד קראתי הרבה ספרים. בילדותי הייתי קוראת שלושה ספרים בו-זמנית. כשהגעתי לחוג לספרות התמרמרתי שאין לי זמן לקרוא את הספרים “שלי” מרוב מטלות… אני חיה בתוך הראש שלי והתרגום הוא סוג של מפלט יצירתי.

4) מה היה הספר הראשון שתרגמת?

הסיפור הראשון שתרגמתי היה “הזקיף” מאת ארתור סי קלארק. התרגום הופיע ב”פנטסיה 2000″, מגזין המד”ב הבלתי נשכח. אני חובבת מד”ב עוד מהבית! הספר הראשון שתרגמתי היה “עסק משפחתי” מאת אנה מורדוק, בהוצאת הדר – מחברות לספרות. העסק המשפחתי ברומן היה עיתון שהפך לאימפריה, ואת התחקיר עשיתי בדפוס של בית דבר, שעדיין עמד על תלו ברחוב שינקין. זו אחת ההנאות שלי בתרגום – לומדים דבר חדש כל יום, גם אם זה לא בהכרח משלם את החשבון במכולת…

5) איזו יצירה היתה הכי קשה לתרגום עבורך ולמה? ומאיזו הכי נהנית?

בנוסף לתרגום ספרים, אני גם מתרגמת כתוביות. כל ספר וכל סרט מביאים איתם אתגרים משלהם. אני זוכרת שתרגמתי לכבלים את הסדרה “בחזרה לבריידסהד” (על פי “חמדת ימים” של אוולין וו) בימי קדם, לפני האינטרנט. באחת הסצנות מגיע כומר קתולי למשיחה אחרונה, וכל הטקס נאמר כמובן בלטינית. נסעתי ליפו לתיכון הקתולי “טרה סנטה” ומנהל בית הספר עזר לי לתרגם את הכול מלטינית לאנגלית, כדי שאוכל לתרגם זאת לעברית. כשתרגמתי את “ילדים יפים” של צ’רלס בוק להוצאת כינרת האתגר היה המשלבים השונים שאפיינו את הדמויות, והמאבקים עם העורכת על הסלנג. במהלך התרגום נאלצתי גם לחפש מונחי פורנו ברשת… הגעתי לפורום סקס ב”תפוז” וקיבלתי תשובות לעניין, וגם הצעות אישיות שהיו פחות לעניין.

6) מהם הספרים האהובים עליך? ואיזה ספרים לא זכו למספיק הערכה לדעתך?

אילו ספרים אני אוהבת במיוחד? גדלתי על רומנים ארוכי יריעה, אבל גם על אוספי “מבחר הסיפור הקצר”. אני מאוד אוהבת ספרות ספקולטיבית, עם דגש על מד”ב, מסע בזמן והיסטוריה חלופית. בעברית אני קוראת ספרות מקור וספרים שתורגמו משפות שאינן אנגלית.

אם שואלים על הספרים שתרגמתי… אהבתי את “המתיקות שבתחתית הפאי” ואת שני המשכיו, אבל לצערי הסדרה לא הצליחה מספיק, כמו גם סדרת “מייזי דובס” בהוצאת אריה ניר. “ילדים יפים”, שלא היה ספר קל לתרגום, לא זכה לתהודה. לעומת זאת סדרת “קלמנטיין” האהובה בהוצאת מטר זוכה להצלחה.

***

אסנת הדר היא מתרגמת ישראלית. נולדה בטעות בפריז, אבל אין לה דרכון צרפתי. עד גיל שנתיים נדדה עם הוריה בארה”ב, אבל אין לה דרכון אמריקאי. גדלה בירושלים אבל אומרת גוגואים ולא אג’ואים. גרה בתל אביב עם איש, שני בנים וחתול. בימים אלה רואה אור הספר “חייה הפרטיים של גברת שארמה” בתרגומה (הוצאת פן וידיעות ספרים).

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.

עוד על הספר:

רֶנוּקה שארמָה היא רעיה, אם וכלה מסורה, שנושאת על כתפיה את התא המשפחתי בניו דלהי בזמן שבעלה עובד ומנסה לחסוך כסף בדובאי. היא עובדת כפקידת קבלה ונחושה לשלב את משפחתה בחלום של הודו החדשה, על קניוניה הממוזגים והמשרות המפנקות בחברות רב-לאומיות. חייה מתנהלים על פי התוכנית עד ליום שבו היא פוגשת בתחנת רכבת תחתית גבר זר בעל ביטחון עצמי רב. בעוד הודו הולכת ומשתנה לנגד עיניה, גברת שארמה מנהלת את חייה על פי ערכים מסורתיים ושמרניים – אך האם העולם יתמוטט אם תעז לצאת מעט מקליפתה?

ראטיקה קאפור נכללה ברשימת עשרים הסופרים הבולטים בדרום אסיה בני פחות מארבעים, והרומן הראשון שלה, Overwinter, היה מועמד לפרס מאן אסיה. היא מתגוררת בניו דלהי עם בעלה ובנה.