קומוניקטים ופרטים על ספרים יש לשלוח לעורכת המדור דנית צמית במייל: danittzamit@gmail.com
“סמאדר” מאת מירב נקר-סדי
הוצאת בבל וידיעות ספרים
סמאדר הוא סיפור התבגרותה של נערה צעירה שחייה וחיי משפחתה משתנים לבלי הכר בקיץ אחד, שבו עזבה את ביתה עם אמה ועברה להתגורר בבית סבה ודודה. כך מתחיל סיפור התבגרות מקומי ואוניברסלי גם יחד, על פגיעה, הכחשה, חברות וחציית גבולות.
סמאדר הילדה, תכף נערה, לא יוצאת מהבית. בחופשת קיץ רגילה לכאורה, היא משוטטת בין החדרים והחלונות של בית סבה הישן, מציצה אל החוץ הלוהט המאיים בשכונה. סמאדר פועלת כמו רֶצֶפְּטוֹרית, קולטת ללא הפסק מידע שמגיע אליה דרך קולות, השתנות האור והאוויר, מחווֹת גוף, בגדים, ריחות, טעמים, ומעל הכל מילים בודדות ויצאי משפטים. דרך זוויות הלב והעין שלה, סמאדר מתרגמת באופן מפתיע וחד-פעמי את המציאות שנכפתה עליה, ממירה פעולות ושיחות שרוחשים סביבה למחשבה זרה, מאיימת לעתים, להרהור ארסי, לשקיעה טקסטואלית רכה ונוזלית, ולבסוף גם לחוויה אלימה, מושכת ומינית.
מעל ההתרחשויות הסיפוריות של יחסי המשפחה ושל תהליכי ההתבגרות, מונחת זכוכית-מגדלת, שחושפת את הרובד הטֶקְטוֹני, את השתנות כוחות-הפנים של רעד הנפש והתודעה הפרטית של סמאדר. זהו סיפור שמבקש להילחם על הנשימה, על סערת הבטן, על רגע המלכוד של המעבר הבלתי נמנע אל הנשיות, ואלה מעוררים השתאות גדולה.
הישגה של הנובלה הוא ביכולת המרשימה של מירב נקר-סדי, שכבר הוכיחה את ייחודיותה המתבוננת הקוֹלית בספרה המצליח הראשון ‘אוקסנה‘, הוא ביצירת תוֹאַם חדשני ומקורי בין שפת הסיפור לבין העולם הנתון, עולמם של סמאדר והדמויות האחרות. זאת פואטיקה חשובה שמציגה לשון מדוברת שמפקיעה את עצמה מתוך הדיבּוּריוּת ודורשת להיות מבע פיוטי, עצמאי ובעל עמדה משלו.
האסתטיקה של הנרטיב מקבלת תוקף גם מהיותה הרמונית ותקשורתית, ובה-בעת אידיוסינקרטית במידה, וגם בזכות השפה ששוברת את החיץ הסמכותני של “מספר” חיצוני, פטריארכלי. בצורה יוצאת דופן מתקרבים העלילה והטקסט אל מְסַפֵּר כמעט סמוי ונבלע, וכתוצאה מכך גם הקורא כמו נדבק ונספג אל תוך הסיפור, סופח אותו באופן בלתי אמצעי וזוכה לקבל את הדרמה הכאובה והחמה שיש בו.
149 עמודים * 88 ₪
“קָרָבָל” מאת סטפני גרבר
הוצאת ידיעות ספרים
קרבל, ספרה הראשון של סטפני גרייבר, עורר סקרנות רבה ומיד עם צאתו הגיע לטבלת רבי-המכר של “הניו-יורק טיימס”. זהו הספר הראשון בסדרה הנושאת את שמו.
ברוכים הבאים אל הקָרָבָל! היזהרו לא להיסחף יותר מדי.
מאז היתה ילדה חלמה סקרלט דראגנה על הקרבל, המשחק המופלא של הקוסם האגדי לג’נד.
והנה סוף-סוף הגיעה ההזמנה להשתתף במשחק. הפרס למנצח השנה הוא משאלה אחת. אבל סקרלט לא תוכל להגיע כי לג’נד בחר בעיתוי הגרוע ביותר שאפשר להעלות על הדעת. יום חתונתה קרב ובא, ואם אביה, המושל דראגנה, יתפוס אותה ואת אחותה דונטלה מנסות להתחמק כדי ליהנות מהרפתקה אחת אחרונה, העונש יהיה גרוע ממוות.
אם כך, איך קורה שסקרלט מוצאת את עצמה במשחק המופלא ביותר בעולם, בלוויית חוליאן, מלח נוכל שזה עתה הכירה?
סקרלט מגלה שהמשחק שעליו חלמה כל חייה הוא לא רק קסום, מופלא וסוחף אלא גם מבעית, מתעתע ומסוכן.
461 עמודים * 98 ₪
“ציפייה” מאת מיקה אלמוג
הוצאת זמורה-ביתן
טטי מחפשת את האלמוני שגנב את מכוניתה הישנה ונטש אותה כעבור שבוע במצב טוב מאי פעם. ביום שבו אשתו עזבה אותו רון מקבל בטעות הזמנה שמיועדת לאחר – ונענה. גבר מבקש מבת זוגו: “אם זה יקרה לי תירי לי בראש”. איש עסקים מבקש ממוכרת פרחים שתשלח מדי שבוע זר לאשתו – אבל הוא צריך ממנה גם עוד דבר אחד. מוכרת בחנות בגדים מובילה לקוחה לחדר אחורי ומשאירה אותה שם לבדה עם קופסת נעליים מסתורית. בתם של זוג פנסיונרים מגלה שאמה החליטה להתגרש אחרי חמישים שנות נישואים.
בעשרים הסיפורים כובשי הלב שבספרה ציפייה מזדהר כישרונה של מיקה אלמוג להפוך את האישי והמוכר למרתק ואת המרתק למוכר ואישי, ולהאיר באור מפתיע את הרווח האפל שבין זיכרונותינו לבין הציפיות שלנו.
מיקה אלמוג שובה מדי שבוע את לבם של רבבות קוראים עם טור הווטסאפ שלה (לשעבר ב”הארץ” וכיום ב”ידיעות אחרונות”) ועם הסיפורים הקצרים שלה (למעלה ממאה ועשרים סיפורים שהתפרסמו במסגרת הטור האישי שלה ב”הארץ”). עוד הספיקה לעסוק בתסריטאות ובעריכת תוכניות טלוויזיה (ביניהן “ארץ נהדרת”, “קצרים” ו”משחק מכור”) ובפיתוח פורמטים טלוויזיוניים לחו”ל. ב”הארץ” גם כתבה וערכה במדור הסאטירי המשובח “באנה באנה”, שהתגאה במערכת על טהרת המין הנשי (והמצחיק).
בנוסף לכתיבה היא גם עוסקת מעת לעת במשחק, בין השאר בסדרת הדרמה הטלוויזיונית “איש חשוב מאוד”.
221 עמודים * 94 ש”ח
“אבא קיפל את הים” מאת עדנה אפק
הוצאת מידן
שיריה של עדנה אפק מציעים הוויה דחוסה וצלולה, שטומנת בין קפליה אינטימיות גדולה, לצד ראייה מפוכחת, שלא מהססת לחשוף את הממד האכזרי שיש בקיום האנושי. תום ואימה מונחים זה לצד זה בערבוביה, והשיר המתהפך בסופו משאיר אותנו לא פעם תלויים על בלימה. כל זה נעשה מתוך ידע נרחב והתמצאות במרחבים שמציעה לנו השפה. פה ושם מתגנבת אל השירים מעין “שיחה” סמויה עם שיריה של המשוררת דליה רביקוביץ ז”ל, בת דודתה, שאיתה היא הייתה ביחסי ידידות קרובה.
עדנה אפק, ילידת חיפה, כותבת כבר שנים שירים וסיפורים לילדים ולמבוגרים.
ספר שיריה הראשון התפרסם בהוצאת “עקד”.
שירים וסיפורים פרי עטה, התפרסמו באנתולוגיות ובכתבי עת שונים בעברית ובאנגלית.
מרצה וחוקרת בתחומי השפה והספרות העברית, חינוך ושיווק מוסדות חינוך.
במערב מרצד בי כחול” מאת מלכה קיני-קפלן”
הוצאת עולם חדש
בשיריה של מלכה קיני-קפלן יש עדינות וחוכמה מיוחדות במינן, שמקורן ברגישותה של המשוררת לתנועה: לקצב, לרצף ולמסתורין שמאפשרים לנו להניע אצבע, גו, או רגל; להישען, להזדקף, לנשום; לצחוק, לשיר, לראות; להניע את היד בעקבות העין והלב – לצייר, לנגן, לכתוב. אבל לא רק הגוף נע בעדינות וחוכמה אלא גם המחשבה, התשוקה, הזיכרון.
שיריה של מלכה קיני-קפלן דומים לפעמים לתמונות נוף עם אופק רחב במיוחד, שנרמזים בהן חיים שלמים. שוב ושוב מתוארים המעצורים – הצער, הפחדים, הצלקות העתיקות – שמאיימים לקטוע את תנועת החיים, ושוב ושוב הופכים המעצורים האלה למדרגה או מקפצה שמאפשרת לכמיהה להשתחרר, להתחדש ולנוע הלאה. עד למעצור הבא.
מִמִּזְרָח שְׂרוּעִים הָרִים
בְּחֵן גָּלְמָנִי
בַּמַּעֲרָב מְרַצֵּד בִּי כָּחֹל
מִתְגָּרֶה –
מִכָּאן הַשְּׁבִילִים
מוֹבִילִים
רַק לְמַטָּה
מַנְהִירִים אֶת עַצְמָם אֶל תּוֹכִי
לְהוֹלִיךְ אֶת הַדָּם
וְחֶמְדָּה
בְּכָל צַעַד
בְּלִי שֶׁאָמוּשׁ מִמְּקוֹמִי
מלכה קיני-קפלן עוסקת בתנועה, בכתיבה ובזיקה ההדדית שביניהן. זהו ספר שיריה הראשון.
78 עמודים * 54 ש”ח
“רועי ורעות אוהבים התעמלות” מאת ד”ר אילנה כץ
הוצאת צמרת
הקוסמת של ההתעמלות עבור הילדים והילדות שאוהבים לנסות חוויות חדשות ומרגשות
“וְאָז הֵבַנְתִּי שֶׁכָּאן אֶפְשָׁר לִלְמֹד הַרְבֵּה תַּרְגִּילִים,
לְפַתֵּחַ כּשֶׁר וְלִרְכּשׁ חֲבֵרִים.
לִהְיוֹת סְפּוֹרְטַאי אֲמִתִּי שֶׁמִּתְכּוֹנֵן לְתַחֲרֻיּוֹת,
וַאֲפִלּוּ לַחְלֹם בָּאוֹלִימְפְּיָאדָה לִהְיוֹת.”
כל ילד אוהב לקפוץ, להתנדנד, להתגלגל ולבחון את יכולותיו בתרגילי שיווי משקל. והכי נפלא אם אפשר לעשות זאת עם חברים.
הספר ‘רועי ורעות אוהבים התעמלות’ של הוצאת צמרת הוא מתנה לכל ילד מגיל 5 ומעלה, בצעדיו הראשונים בחוגי ההתעמלות. הוא מאפשר, גם הודות לאיורים, לכל ילד לשתף את הוריו בחוויית ההתעמלות שלו.
אילנה כץ, ד”ר לחינוך, מורת מורים, ספורטאית ומאמנת התעמלות בכירה, שגידלה דורות של
ילדים ואלופים, מציגה בספר יחיד מסוגו את הקסם שאופף ילד המגלה לראשונה את עולם
ההתעמלות, את תחושת העוצמה כשהוא מצליח לראשונה לעשות תרגיל חדש, שהיה
בלתי אפשרי עבורו רק רגע קודם לכן, ואת החלום… להיות ספורטאי.
48 ₪
“סוכריות לנשמה” מאת גיל יצחק
הוצאה עצמית
“מוכרים מה?”, שאלתי. הוא חזר באוזניי על דבריו מבטא כל אות בנפרד עד שהבנתי למה התכוון.
“מה זה מוכרים רגשות?”, שאלתי. “כמו המשחק של הילדים שמלמדים אותם איך להביע רגשות?”. “לא מטומטם”, לגלג, “רגשות שיש לנו בגוף. מוכרים אותם שם. איזה שתרצה. בכלל לא יקר. אני קניתי לעצמי כמה כאלה כבר. זה מחזיק חודש, מקסימום חודש וחצי. אחרי כן הולכים וקונים חדש. לרגשות יש תאריך תפוגה. אתה לא יכול להחזיק רגש יותר מחודש, חודשיים מקסימום, כי אחרי זה הוא מתחיל להסריח או שמתחלף ברגש הפוך שאותו אנחנו לא רוצים”. על מה לעזאזל הוא מדבר? שאלתי את עצמי.
“אתה מקבל אותו בתוך מיכל זכוכית סגור הרמטי. מה שנותר לעשות זה להגיע הביתה, לפתוח בזהירות את הסגר, אבל לפני שממש פותחים אותו יש להיזהר שלא יברח לך ואז לבלוע אותו”
“מה פירוש לבלוע אותו? איך זה נראה?”
“אתה באמת מטומטם”, אמר, “לרגש אין ריח ולא טעם. גם לא ממש רואים אותו. פשוט מקרבים את הצנצנת אל הפה והוא כבר ייכנס לתוכו אם תרצה או לא. רגש לא יכול להיות מוחזק בצנצנת זכוכית יותר מידי זמן. זה גומר אותו”.
גיל יצחק מהנדס תוכנה בן 43, נשוי ואב ל-2 בנות מקסימות. זהו ספרו השני אחרי שספרו הראשון “כל מה שבין נח לקרפיון” יצא לאור בהוצאת גוונים וחשף את עולמו הרב גוני, המצחיק ומרגש. גם ספרו השני מכיל סיפורים קצרים מרגשים, מפתיעים ונוגעים בכולנו, בחיים בארץ ובחיים בכלל. ותודה למי ששאל, אבל עדיין לא נשארו לו מגירות פנויות בבית אליהם יכניס את אוסף סיפוריו הקצרים
“מבחן האומץ של בורינה” מאת דנה עמבר
איורים: אודי טאוב
הוצאת רימונים
מיועד לגילאי 7-6
מִבְחַן הָאומֶץ שֶׁל בּוּרִינָה הוא סיפורה של ברבורה ביישנית שנעזרת בעצותיו של ברבור חכם. הברבור המלמד אותה כי עליה להתגבר על ביישנותה ולפרוץ גבולות חדשים, על מנת לזכות באהבתו של בורי הברבור שכבש את לבה. בורינה לומדת כי האומץ וההצלחה נמצאים בידיים שלה.
זהו סיפורה של בּוּרִינָה הַבַּרְבּוּרָה הביישנית שבעקבות היכרותה עִם בּוּרִי הַבַּרְבּוּר ושיחותיה עם בַּרְהוֹד הַבַּרְבּוּר החכם, העיזה והצליחה להתגבר על ביישנותה כדי לזכות באהבה.
לצד העלילה הסיפורית המרגשת המתאימה לקוראים הצעירים, לספר ערך ביבליותרפי נפלא, בעיקר עבור ילדים ביישנים שסובלים מחרדה חברתית, והוא נוטע תקווה כי בדרך של התפתחות אישית ועבודה עצמית, ניתן בכל זאת לצמוח.
במִבְחַן הָאֹמֶץ שֶׁל בּוּרִינָה נראה כי הסופרת דנה עמבר יודעת את נפש הברבורה, מבינה היטב מה עובר עליה עד האהבה ואחריה, בתוך הזוגיות עם בורי הברבור.
דנה עמבר, 35, ילידת באר שבע, היא מידענית העוסקת בספרנות ובמוזיקה. כבת למשפחה תומכת הייתה לה ילדות מאושרת וחיי חברה טובים, אלא שהביישנות הטבועה בה הפריעה לה מאוד. כשעברו לשכונה חדשה, התקשתה ביצירת קשרים חברתיים והקדישה את מלוא תשומת לבה ללימודים. אחרי שירותה הצבאי, יצאה ללמוד באוניברסיטת בר אילן והתגוררה במעונות עם שותפות לדירה. שם צברה חוויות חברתיות טובות ומכרים חדשים וגם הכירה את יואב, עורך ספרים וכותב שירה, פרוזה ומחזות (שהיה גם כן ביישן בילדותו, ורק משהגיע לתל אביב, החל לפרוח מבחינה מקצועית וחברתית). הוא עודד אותה להיפתח יותר בפני אנשים והתנסויות, ולימים, היא נישאה לו והחלה לעבוד בספרייה ציבורית בתל אביב. כיום היא לומדת מוזיקה, מנגנת ויוצרת וכתבה ביחד עם בעלה שירים שאף הלחינה.
עמבר: “היום במבט לאחור נראה לי שהשתניתי, מצאתי את דרכי. אני מוצאת שעבודה עם אנשים ועם ספרים מתאימה לי יותר. המפגש הישיר עם ילדים הפך אותי קשובה לצרכים ולמצוקות שלהם. אני ממשיכה ללמוד ולהתפתח בסדנאות שונות לרבות כתיבה ויצירה. למדתי שכדי להתגבר על חוסר ביטחון, צריך להתנסות, ואני מרבה להתנסות. ‘מבחן האומץ של בורינה’ אינו סיפור חיי, אך בורינה היא בעצם בת דמותי וקורותיה בכל זאת משקפים חלק מהותי של חיי.”
42 עמודים * 64 ₪
“במזל סרטן” מאת אילנה המרמן ויורגן ניראד
הוצאת אחוזת בית
במהדורה החדשה של “במזל סרטן”, החליטה אילנה המרמן לסַפֵּר מחדש, בדרך נכונה יותר, את סיפור גסיסתו ומותו של בעלה ממחלת הסרטן. כשיצא לראשונה ב-2001 עורר הספר תגובות רבות, בין השאר בגלל הביקורת החריפה שבו על המערכת הרפואית בישראל ועל יחסה האטום למטופלים ולבני משפחותיהם. המהדורה החדשה כוללת נספח מקיף על אותו פולמוס סוער, ושינוי מהותי באופן הסיפור.
“במזל סרטן” עוקב אחר תשעה חודשי חייו האחרונים של יורגן ניראד, מרגע שהתבשר שחלה בלוקמיה חריפה, בשלהי מרץ 2000, ועד יום מותו בדצמבר של אותה השנה. בתחילת המסע הוא מחליט לבחור איך ימות: הוא יעפיל על פסגת הר מושלג ויקפא למוות בִּדממה. אבל לאחר שהוא מודיע לבת זוגו שנותרו לו חודשיים-שלושה לחיות ושהוא מבקש להתאבד, היא מתחננת לפניו שלא יעשה זאת, ומשכנעת אותו לקבל טיפול רפואי שאולי יציל את חייו.
בשני קולות – פרק שלה, פרק שלו לסירוגין – החליטה אילנה המרמן, כעבור שש-עשרה שנה, לסַפֵּר מחדש, בדרך נכונה יותר, את סיפור גסיסתו ומותו של בעלה יורגן ניראד, ואת סיפורה שלה, לצדו: לא עוד שני סיפורים עוקבים, כי אם סיפור אחד של שני אנשים שאינם רוצים להיפרד. כך נולדה המהדורה המחודשת של הספר המצליח “במזל סרטן – מסע לבלי שוב”.
חייו של יורגן ניראד לא ניצלים בתום מסע של טיפולים רפואיים, בהם השתלת מוח עצם. בפרקים שלו בספר הוא מספר את הטלטלות והייסורים, את רגעי התקווה והייאוש, את מחשבותיו האחרונות – ועושה זאת בפיכחון חד עד כאב. פרקיה של אילנה המרמן, הרוויים מועקה ואימה, מספרים גם את התלאות שעוברים בני משפחותיהם של חולים סופניים: לא רק עם השבר האישי בחייהם עליהם להתמודד, אלא גם עם מערכת רפואית מסורבלת, קרה וחסרת אונים לעתים, שכושלת בהתמודדותה עמם ועם יקיריהם הנוטים למות.
“במזל סרטן” הוא יצירת מופת של ספרות דוקומנטרית מקורית, שנוגעת בעצבים החשופים של הקיום האנושי אל מול שבריריותו, וכתובה באופן מדויק ונוקב. זהו כתב של חשבון נפש, שעוסק ביושר ובאומץ בדילמות הרות גורל בחייו של כל אדם בעידן המודרני – השעבוד לכבלי הרצון לחיות בכל מחיר, והניסיון להשתחרר מהם.
אל המהדורה החדשה מצורף נספח מקיף הכולל חלקים מהפולמוס הסוער שעורר הספר עם צאתו לאור. פולמוס שלקחו בו חלק חולי סרטן, בני משפחותיהם ורופאים, הנספח כולל גם מבחר מכתבים אישיים שנשלחו לאילנה המרמן, ושבחי סופרים ידועים (בהם יהושע קנז וא.ב יהושע). זה ספרה השני של אילנה המרמן (“אישה לבדה”), מבכירות המתרגמות והעורכות בישראל, שרואה אור בהוצאת “אחוזת בית“.
324 עמודים * 98 ש”ח
“אובדן שד בעקבות סרטן” מאת אביטל גרשפלד-ליטוין
הוצאת רסלינג
סרטן השד היא המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל. יותר ממחצית מהנשים המאובחנות במחלה עוברות ניתוח להסרת שד. ספר זה בוחן את השלבים השונים שהאישה עוברת למן רגע הגילוי, דרך הניתוח להסרת שד ועד להתמודדות בחודשים ובשנים שלאחריו. בין השאר מתוארת ההתלבטות ביחס לשחזור שד והחוויה של הליך זה כחלק מההתמודדות עם הסרת השד. הספר מציג את החוויה כפי שהיא מתוארת בפי הנשים, מתוך ראיונות שערכה אתן המחברת.
הספר מתמקד בהשפעה של הסרת השד על נשים, לנוכח העובדה שההליך מוצג כמציל חיים, כמו גם בהשפעת הלחץ המופעל עליהן לביצוע שחזור שד, לרוב מידי. מהראיונות עולה שההתייחסות החברתית-תרבותית לשד האישה מכתיבה לנשים דרכי התנהגות אשר לא תמיד עולות בקנה אחד עם רגשותיהן. הלחץ שבו הן מצויות בתקופה שלאחר קבלת האבחנה אינו מאפשר להן לעכל את חוויית האובדן; הוא מציג את השחזור כאופציה בלעדית והכרחית להשבת הביטחון בתחושת הנשיות “הפגומה”.
הספר מדגיש את האופן שבו נשים מבנות משמעות להסרת השד – לשד, לגופן חסר השד, לשד המשוחזר, לפרוטזה, כל זאת בניסיון להתמודד עם הסרת שד; במקביל הוא דן בתהליכי עיבוד האובדן והאבל המתלווים לכך. מתוך הדיון עולה הטענה אשר לפיה החוויה המרכזית של הסרת שד היא של הסתרה – העלמת ה”אין שד” הוויזואלי, האובדן ורגשות האבל המתלווים אליו. המחברת אינה מציגה דיון תיאורטי בלבד, אלא גם מביאה מידע שיכול לסייע בהתאמת הסיוע והתמיכה שמציעים פסיכולוגים, מטפלים ואנשי צוות רפואי, אשר השפעתם על נשים הנמצאות בשלב פגיע ורגיש בחייהן מכריעה.
ד”ר אביטל גרשפלד-ליטוין היא פסיכולוגית רפואית. עיסוקיה הקליניים מתמקדים בטיפול באוכלוסיית החולים במחלות גופניות; תחומי המחקר העיקריים שלה הם התמודדות עם סרטן השד, נכות וחולי, אובדן ואבל, עליהם היא מרצה במסגרות שונות.
“בין מסע אלונקות למגש הכסף: בין קולנוע לאתיקה” מאת ענר פרמינגר
הוצאת רסלינג
“הקולנוע ישתחרר בהדרגה מעריצות החזותי ויהפוך לאמצעי כתיבה לא פחות גמיש ודק הבחנה מהשפה הכתובה. בעיה יסודית בקולנוע היא כיצד לבטא מחשבה. יצירת שפה הייתה בראש מעייניהם של התיאורטיקנים והעוסקים בהיסטוריה של הקולנוע, מאייזנשטיין ועד תסריטאים ומעבדים בקולנוע המדבר”. בהשראת חזון “המצלמה-עט”, כפי שניסח אותו אלכסנדר אוסטרוק ב-1948, חוזר ענר פרמינגר ושואל כיצד חושבים קולנוע? כיצד מבטא הקולנוע רעיון או רגש?
עשרה סרטים ישראלים שנעשו בין השנים 2016-1968; המתח בין המילה לבין אמנות הקול והתמונה; התמודדותו של צ’אפלין עם הפסקול כחומר והתפנית מראינוע לקולנוע; אתיקה והקשר בין קולנוע תיעודי לקולנוע עלילתי – כל אלה הם אחדים מהנושאים שבאמצעותם בוחן פרמינגר את כוחו של הקולנוע לחקור את עצמו ואת העולם, תוך כדי כך שהוא חוזר ומהדהד את חזונו של אסטרוק, אשר מהווה מצע משותף למגוון הרחב של פרקי הספר.
ספר זה מציע התבוננות חדשה ומרתקת על הקולנוע ועל תהליך הפרשנות שלו; בדרכו הייחודית הוא בוחן את המבע הקולנועי של הסרטים הנדונים מפרספקטיבה של במאי ויצירת זיקה הדוקה בין הפרשנות המבוססת על מבע קולנועי לבין ההתייחסויות ההיסטוריות, החברתיות, התרבותיות, הפוליטיות והפילוסופיות של הסרטים השונים.
ענר פרמינגר הוא קולנוען, חוקר ומורה לקולנוע. פרופסור חבר באוניברסיטה העברית, ירושלים, ובמכללה האקדמית ספיר. מפיק, תסריטאי ובמאי סרטים עלילתיים ותיעודיים, מאז 1986. פרמינגר הוא מחברם של הספרים: “מסך קסם – כרונולוגיה של קולנוע ותחביר” (האוניברסיטה הפתוחה, 1995); “פרנסואה טריפו – האיש שאהב סרטים” (הקיבוץ המאוחד, מכון פורטר, אוניברסיטת תל-אביב והמכללה האקדמית ספיר, 2006).
“הפואטיקה של יואל הופמן: קווי בריאה וציורי לב” מאת נטע שטהל
הוצאת רסלינג
קווי הבריאה וציורי הלב של יואל הופמן מעניקים בעשורים האחרונים לקוראי הספרות העברית עושר חד-פעמי ורב-שכבתי של מראות, ריחות וצלילים המזמנים חוויית קריאה יוצאת דופן. ספר זה הוא מונוגרפיה מחקרית המבקשת להעשיר את החוויה הזאת ולהציע דרכי קריאה ופרשנות שמטרתם להתחקות מקרוב אחר האופן שבו מצייר הופמן ביצירותיו – אפשר אף בורא – באמצעות פואטיקה ייחודית שהפכה זה מכבר לסימן ההיכר שלו, את דמות האדם, על כמיהותיה, תמיהותיה, עוֹל גופניותה המתכלה ותודעת קיצה.
החיפוש אחר דרכי הייצוג וחשיפתו של החיפוש הזה כחלק מהותי מהטקסט עומדים במרכז יצירתו של הופמן. לא מדובר בתהייה ריקה כי אם במעין אובססיה אשר באה לידי ביטוי כמעט בכל ממד של היצירה: באסתטיקה, בסגנון, בתמטיקה, בהקשר המדיומי והז’אנרי, כמו גם בהקשר המטאפיזי. פרקי הספר עוקבים אחר התהייה הזאת מתוך ניסיון לעמוד על טיבה. במקביל נבחן העניין של הופמן בשאלת ייצוג התודעה הזוכרת. המחברת מבקשת להבין עניין זה – בעקבות ספרו האחרון ובמידה מסויימת המסכם של הופמן, “מצבי רוח” – כמהותי לחתירתו של היוצר להגיע לכלל עיצוב ספרותי של הישות האנושית. המחברת מכנה זאת “אנתרופולוגיה ספרותית”, ומדגימה כיצד הפרויקט ההופמני מעמיד במרכזו את חקירת טיבו של האדם. היא טוענת שמדובר בפרויקט בעל אופי מטאפיזי, שבו הדמויות הספציפיות משמשות כחומרים שמהם נבנית דמות האדם הכללית שהופמן שואף לעמוד על פישרה. הגעגוע, הצער, האמפתיה, האהבה וההומור האצורים ביצירותיו של הופמן נחשפים בספר שלפנינו תוך כדי ניסיון שלא לפגום בסוד קסמה של חידת הטקסט ההופמני.
נטע שטהל היא פרופסורית חברה ועומדת בראש התוכנית למדעי היהדות באוניברסיטת ג׳והנס הופקינס אשר בה היא מלמדת ספרות כללית ועברית. ספרה “צלם יהודי” ראה אור בשנת 2008 בהוצאת רסלינג. גרסה אנגלית מורחבת של הספר, תחת השם Other and Brother: The Figure of Jesus in the 20th-Century Jewish Literary Landscape, ראתה אור בשנת 2013 בהוצאת אוקספורד.
“כריזמה וקולנוע” מאת דפנה סרינג
הוצאת רסלינג
מהי כריזמה? מה מקורה? מהם מאפייניה? כיצד היא משפיעה, ואיך כל זה קשור לקולנוע? באילו תנאים עשויה הצפייה בסרטים להפוך לחוויה כריזמטית? ספר זה מציע דיון מעמיק ומקורי במרכיבי החוויה הכריזמטית אשר באמצעותם מיטיבים אומני הקולנוע לספק את התשוקה של היחיד לחבור – לטוב או לרע – לכוחות גדולים מאלה שהוא מוצא בעצמו.
הכוח להקסים, להצית דמיון, לטוות חלומות, לסחוף ולעורר תשוקות טמון לא רק ביוצרי הסרטים או בכוכבים הזוהרים על המסך. הפוטנציאל הכריזמטי טמון במאפייני המדיום, בדרכי ההבעה הקולנועית ובתנאי הצפייה. לכול אלה חלק מהותי ביכולת הקולנועית לסחרר חושים, רגשות ומחשבות, לחצות גבולות של זמן ומקום, לפשוט ולעטות זהויות, לחבור, ולו רק לשעה קלה ומבוקרת, לחיים של אחרים. טיב הזיקות המהותיות בין אומנות הקולנוע לכריזמה נבחן בעיקר לאור עבודתם של פול תומאס אנדרסון, ג’וליאן שנאבל ודמיאן שאזל. בהקשר זה מתבהר חלקם של מרכיבים כמו כפילות, מרחק, פנטזיה, חלימה, אינטימיות והזדהות ליצירת האפקט הכריזמטי.
במישור הדרמטי נבחנת תופעת המנהיגות הכריזמטית; העיון “בסרטי מנהיגים” מהדק את הקשר בין החוויה הכריזמטית בקולנוע לזו שמתוארת ונחקרת בתחומי דעת נוספים. בהקשר הזה נבחנים סיפורים ועלילות של מנהיגים, היסטוריים ובדיוניים, נפלאים והרי אסון. דמויות כאלה מרבות להפציע על מסכי הקולנוע הפופולרי ולעורר, בנוסף על זיכרונות ותשוקות, גם שורה של סתירות טעונות שמגרות מחשבה ודמיון.
ד”ר דפנה סרינג היא חוקרת ומרצה בכירה לקולנוע ורטוריקה חזותית בבית הספר לאומנויות הקול והמסך במכללה האקדמית ספיר; לימדה באוניברסיטה העברית, במרכז גילה לחינוך אזרחי ודמוקרטיה, ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים.
“כמה עוד אפשר לחכות עד שאיילת תאכל ירקות?” מאת דודי גרין
איורים: איריס גת
הוצאת אביתר ספרים
ספר חדש פרי עטו של הסופר דודי גרין (זוכה שני פרסי “ספר הזהב” לשנת 2017) עוסק בנושא החשוב של תזונת ילדים, בדגש על צריכת ירקות, בדרך קלילה ומהנה של דמיון והשראה. הספר זכה להמלצת מכון אדלר כמקדם שיח משפחתי פתוח ושוויוני. לספר מצורפת חוברת צביעה ברוח האיורים שבספר.
ספרו החדש של דודי גרין “כמה עוד אפשר לחכות עד שאיילת תאכל ירקות” מביא את סיפורה של הילדה איילת, דמות שובת לב שכמו ילדים רבים אינה מסכימה לאכול ירקות. התמודדות מוכרת זו, של הורים רבים המבקשים לאמץ תפריט בריא ומאוזן בקרב בני המשפחה, מציבה אותם מול סירוב נחרץ ולא אחת מותירה אותם חסרי אונים לנוכח העקשנות שמפגינים הילדים.
בספר זה מציע הסופר דודי גרין דרך מקורית אל לבו של הילד: דרך של דמיון וחוויה הבוחנת את אהבותיו ונטיותיו הטבעיות ושואבת מהן השראה. וכך, הדרך אל לבה וצלחתה של איילת עוברת בעולם הצבעים והציורים שהיא כה אוהבת. כאשר מכינים לה סלט ססגוני ומרהיב כמו ציור – היא נשבית בקסם יופיו וגם בטעמו העשיר, המורכב משלל ירקות טריים ובריאים.
דוד (דודי) גרין, יליד תל אביב, סופר, עורך ועיתונאי. במשך שנים שימש כעיתונאי ועורך בכיר בעיתון “גלובס”. בשנים האחרונות – מו”ל ועורך בחברה להוצאה לאור שבבעלותו. דודי, נשוי לדורית, אב לחמישה, רואה בספרות ילדים נדבך חשוב בהנחלת שפה וערכים ובבניית הקשר של הילד עם המעגלים הסובבים אותו. קורא (לילדיו) וכותב (לכל הילדים) מתוך הערכה, כבוד והתפעמות מעולמם הפנימי. גרין משלב בספריו חריזה ומשקל מוקפדים לצד מסרים ערכיים שיכולים להוות פתח לשיח מרתק עם הילדים. ספריו הקודמים: “לאביתר הכול מותר” (זוכה פרס ספר הזהב 2017), “לרעות יש כבר סבלנות” (זוכה פרס ספר הזהב 2017 ), “הדרך אל האפשר” (נושא המלצת מכון אדלר), “הסיפור המופלא על חיים והאוזניים שהגיעו כמעט עד השמיים” (ברשימת רבי המכר 2016).
[…] ספרים חדשים שיצאו השבוע […]