קומוניקטים ופרטים על ספרים יש לשלוח לעורכת המדור דנית צמית במייל:  danittzamit@gmail.com

“הבוקר בא תמיד” מאת שִׁיבָּטָה טוֹיוֹ

מיפנית: ד”ר איתן בולוקן

הוצאת לוקוס

 המשוררת היפנית בת ה-98 שכתבה ספר שירה ומכרה יותר מ-1.6 מיליון עותקים בארצה. עכשיו שירתה של שיבטה טויו רואה אור בעברית בהוצאת לוקוס. שיבטה טויו החלה לכתוב שירה בגיל 92 בעידודו של בנה, שקיווה שהכתיבה תהיה עבורה תרפיה ואמצעי ביטוי. הוא לא שיער כמה צדק וכמה שירתה תיגע בלבבות הקוראים ביפן ובעולם.

שִיבַּטַה טוֹיוֹ (1911-2013) נולדה בעיר טוֹגִ’יקִי-שִּי, צפונית-מזרחית לטוקיו, למשפחה של סוחרי אורז. מאז ומעולם נמשכה אל עולם הספרות והאמנות, אך כתיבת שירה נעשתה לחלק בלתי נפרד מחייה רק לאחר שחצתה את גיל תשעים. מי שעודד אותה לכך היה בנה היחיד, שקיווה שהכתיבה תהיה עבורה תרפיה ואמצעי ביטו. הוא לא שיער כמה צדק וכמה שירתה תיגע בלב הקוראים ביפן ובעולם.

“הבוקר בא תמיד” ראה אור ב-2010 כששיבטה הייתה בת 98, וביפן לבד נמכר ביותר ממיליון וחצי עותקים. לאחר מותה של המשוררת ב-2013, התפרסם ספר שירה נוסף שלה, שנמכר אף הוא בכמה מאות אלפים. הספר תורגם לשפות רבות ועתה הוא רואה אור בעברית, בתרגום ד”ר איתן בולוקן ובעריכת תרגום של הדס גלעד.

שירתה של שיבטה טויו היא שירה צלולה וחופשית הפותחת חלון לחוויית הזקנה, הכרוכה בבדידות ובקושי לצד השלמה והכרת טובה. שיבטה כותבת על רגעים בעברה, אך בו בזמן ערה לנוף היומיום ומודה על שמחת ההווה. שירתה מצליחה לחצות תרבויות ולגעת בלב אנשים בזכות קולה הפשוט והכן.

 אני (1)

הִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב שִׁירָה

אַחֲרֵי שֶׁחָצִיתִי אֶת שְׁנָתִי הַתִּשְׁעִים

מֵאָז, בְּכָל יוֹם

יֵשׁ לִי סִבָּה טוֹבָה לִחְיוֹת

גּוּפִי רָזָה וְקָטַן

אַךְ עֵינַי עֲדַיִן רוֹאוֹת

לְלִבָּם שֶׁל אֲנָשִׁים

אָזְנַי עֲדַיִן שׁוֹמְעוֹת

אֶת רַחַשׁ הָרוּחַ

וּפִי עוֹדוֹ מָלֵא חַיִּים

“אָמַרְתְּ אֶת זֶה יָפֶה“

מַחְמִיאִים לִי כֻּלָּם

64 עמודים * 60 ש”ח

  

“חיבוק-גדול” מאת רומן גארי (אמיל אז’אר)

מצרפתית: דורית שילה

הוצאת ספריה לעם – עם עובד

אם אתה מרגיש שחסר לך משהו, בייחוד סביב הכתפיים ובשיפולי הגב, אם אתה יודע שאין בנמצא זוג זרועות נוסף שיצטרף לזרועותיך שלך, נחש פיתון באורך שני מטר ועשרים יכול לחולל פלאים. ופיתון המחמד הקרוי חיבוק-גדול מסוגל לחבק אותך שעות על שעות ולא להרפות.

ב-1974 ראה אור בצרפת הרומן חיבוק-גדול מאת סופר אלמוני בשם אמיל אז’אר וזכה להצלחה גדולה. הספר מגולל את סיפורו של מסיה קוזן, סטיסטיקאי פריזאי שחי בגפו בדירת שניים וחצי חדרים עם פיתון בשם חיבוק-גדול. עמוד אחר עמוד נחשף בפני הקורא מערך ההגנה המשוכלל שהקים קוזן בתוך נפשו וסביב חייו בלב הכרך השוקק, אלא שגם לו עצמו הולך ומתברר שאינו מוגן מפני הבדידות והצורך באהבה.

רק שנים לאחר פרסומו הראשון של ספר זה נתגלה שמאחורי שמו אפוף המסתורין של אמיל אז’אר עומד הסופר המפורסם רומן גארי, שהסתיר את זהותו כקריאת תיגר על מה שראה כתגובה האוטומטית של הביקורת לספריו.

גארי התאבד ב-1980, ומכתביו שנחשפו לאחר מותו עולה שייחס חשיבות מרובה לסוף המקורי שכתב לרומן וקיווה שביום מן הימים יראה אור כנספח לספר. כדי למלא את משאלתו כוללות כל המהדורות המחודשות לרומן גם את פרק הסיום המקורי שכותרתו “אקולוגי” וכך נעשה גם כאן.

רומן גארי (1914 – 1980) היה לא רק סופר אלא גם טייס, דיפלומט ובמאי קולנוע.

הוא נולד בווילנה בשם רומן קצב, וחלק מילדותו עבר עליו בוורשה לפני שעבר עם אמו לגור בניס שבצרפת. ב-1938 גויס לצבא הצרפתי ושירת בחיל האוויר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גלה לבריטניה ולחם כטייס בשורות צבא צרפת החופשית. בשנים 1946 -1961 שירת כדיפלומט בשירות החוץ הצרפתי.

סיפוריו הראשונים התפרסמו ב-1935, וב-1937 נכתב רומן הביכורים שלו, יין המתים, שלא נתקבל לפרסום (ראה אור לראשונה רק ב-2014).ב-1945 יצא הרומן הראשון שלו חינוך אירופי וב-1956 זכה בפרס גונקור על ספרו שורשי השמיים (תרגום עברי מרדכי שניאורסון, כתרף 1988). מתוך אי שביעות רצון מיחס הביקורת  לספריו בחר ב-1974 לפרסם את חיבוק גדול בשם העט “אמיל אז’אר”; הרומן השני שפרסם בשם זה, כל החיים לפניו זיכה את אז’אר המיסתורי בפרס גונקור לשנת 1975. כך היה גארי לסופר היחיד שזכה בפרס יוקרתי זה פעמיים (על פרשה זו ראה אחרית הדבר של המתרגמת בספר זה). ב-1968 וב-1972 ביים שני סרטי קולנוע לפי תסריטים שלו.

גארי היה נשוי לסופרת והעתונאית לזלי ברנץ’ (1944 – 1961) ולשחקנית הקולנוע האמריקאית ג’ין סיברג (1963 – 1970(, אם בנו אלכסנדר, ששמה קץ לחייה ב-1979. בת זוגו האחרונה הייתה לילה שלאבי דוגמנית ושדרנית רדיו. הוא התאבד ביריית אקדח ב-2.12.1980 ובפתק שהשאיר כתב בין השאר: “אין קשר לג’ין סיברג.”

  

“העשב” מאת קלוד סימון

מצרפתית: לילך נתנאל ועילי ראונר

הוצאת ספריה לעם – עם עובד

לואיז חיה בבית אחד עם אנשים שאינה רוצה בחברתם – לא עם בעלה, חקלאי כושל שכל האגסים במטע שלו נרקבו, לא עם הוריו שמסוכסכים בגלל ניאופיו של האב, לא עם דודתו שגוססת מעבר לקיר. יש ללואיז מאהב, ועדיין אין לדעת אם תברח אתו ותתחיל חיים חדשים.

כל אלה יכלו להיות נתוני פתיחה לדרמה של אהבות ובגידות עד משבר או פתרון, אבל קלוד סימון, בכישרונו הגדול, בחר לעשות את ההפך: להתמקד דווקא בדקויות, לבלול את הזמנים; ולא מתוך גחמה ספרותית, אלא מפני שלדרמות אהבים יש כיוון אחד, קדימה ברצף רגעי ההווה, ואילו בהעשב העבר של הדמויות ממשיך להתקיים בכל רגע ורגע ולהשפיע על ההווה, להטות אותו ממסלולו או אף להכריע אותו במשקלו. לא פעם יטשטש את קווי-המתאר של הדמויות, שנסחפות יחד במערבולות של אירועי חייהן הקודמים – מערבולות שמשורטטות כאן במכחול של שערה אחת.

קלוד סימון (2005 – 1913) הוא חתן פרס נובל לספרות לשנת 1985, מגדולי הסופרים של צרפת במחצית השנייה של המאה העשרים, משויך לזרם “הרומן החדש” ו”לאסכולת המבט” בספרות הצרפתית, ולממשיך דרכם המובהק של המודרניזם הקלסי מבית מדרשם של פרוסט, ג’ויס, וולף ופוקנר – כולם מעידית הספרות של המאה העשרים, וכל אוהב ספרות חייב להכירם.

207 עמודים * 79 ₪

“זה אנחנו או הם. הקסטל וירושלים, אפריל 1948: 24 השעות שהכריעו את המלחמה” מאת דני רובינשטיין

הוצאת ספרי עליית הגג

הלילה שבין 7 ל-8 באפריל 1948 היה חשוך במיוחד: סוף חודש אדר ב’ של שנת תש”ח, ירח בחיסורו, והכוכבים נחבאים מאחורי ערפילים. אחרי השעה שתיים לפנות בוקר שככו קולות הירי בקרב על הר הקסטל, הפיסגה השולטת על הדרך מן השפֵלה לירושלים. עבּד אל-קאדֶר אל-חוּסייני, המפקד הפלסטיני הנערץ של יחידות אל-ג’יהאד אל-מוּקַדַס, הרגיש כי ההסתערות של אנשיו לכיבוש מחדש של ההר – נעצרה. עבּד אל-קאדר, מתוח ועייף מאוד, החליט לעלות אל ההר בעצמו, כמעט ללא ליווי, כדי לברר מה קרה. קצת אחרי ארבע לפנות בוקר, סמוך לפיסגת ההר, הוא התקרב – כנראה בטעות – אל עמדת הפיקוד של גדוד מוריה, מיחידות ההגנה של ירושלים, ושם נורה ונהרג. נפילתו בקרב על הקסטל, והאירועים שהתרחשו בהמשך אותה יממה גורלית, סימנו את נקודת המפנה שהביאה לניצחון היהודי במלחמה ולמפלה הפלסטינית.

 דרך סיפור חייו של עבּד אל-קאדר אל-חוסייני מתאר הספר את הנתיב שהוביל את הפלסטינים אל הנַכְּבָּה, החורבן. מדוע לא זכה לתמיכה מצד כל ערביי פלסטין? ולמה החליטו מדינות ערב להפקיע מידי “בעלי הבעיה” (הפלסטינים) את הנהגת הלחימה בארצם? השאלות האלה – ורבות אחרות הנידונות בספר – מעסיקות עד היום את הציבור הפלסטיני, ובמידה רבה הן רלוונטיות גם לציבור היהודי בישראל. דומה כי היום, שבעים שנה לאחר האירועים, ראוי ונכון לכל ישראלי להכיר גם את הצד האחר של המלחמה המכוננת ההיא.

“זה אנחנו או הם” מתבסס על מחקר מקיף שערך דני רובינשטיין בעזרת שפע של מקורות ערביים, רובם לא מוכרים לקורא הישראלי, ועל ניסיונו רב-השנים כעיתונאי ופרשן לענייני ערבים.

“הסיפור של היהודים. למצוא את המילים: 1942-1000 לפנה”ס” מאת פרופ’ סיימון שאמה

הוצאת ספרי עליית הגג

בחיבור ההיסטורי־תרבותי המפואר שלפניכם, שזהו החלק הראשון שלו, סיימון שאמה מספר את הסיפור של היהודים לאורך שלושת אלפים שנה. הכרך הזה מוביל אותנו מן ה”בראשית” של שבט קטן בעולם העתיק ועד 1492, השנה שבה קולומבוס הפליג אל  העולם החדש והיהודים גורשו ספרד.

זהו סיפור שאין דומה לו: אפּוֹס של עמידה איתנה לנוכח חורבן, של יצירתיות תחת דיכוי, של דבקות בחיים נגד כל הסיכויים. וזהו סיפור חובק יבשות – מן הסהר הפורה ועד אנדלוסיה, מקצווי הודו אל הבזארים של קהיר ועד רחובות אוקספורד. הוא לוקח אותנו למחוזות שלא שיערנו: אל מושבת יהודים-לוחמים על אי קטן בנילוס; אל ממלכה יהודית בהררי דרום ערב; אל בית כנסת בסוריה שקירותיו מעוטרים בציורים מפוארים; ואל מטעי הדקלים של היהודים הקבורים בקטקוֹמבּוֹת של רומא.

הסיפור שמספר שאמה הוא לא סיפור של תרבות נפרדת, אלא של עולם יהודי הטובל כולו בתרבות העמים שבהם הוא יושב, מן המצרים עד היוונים, מן הערבים עד הנוצרים. זהו לא רק סיפור של סבל, דם ודמעות, אלא גם סיפור של חיים עתירי עשייה, מלאי יצירה. כן, היו גם היו יהודים מאושרים.

הסיפור של היהודים מלווה סידרת טלוויזיה חשובה של ה-BBC שאותה כתב והגיש סיימון שאמה. בקרוב יראו אור שני הכרכים הבאים בסידרה, המביאים את המשך הסיפור, משנת 1492 עד ימינו.

סיימון שאמה הוא פרופסור לתולדות האמנות ולהיסטוריה באוניברסיטת קולומביה. רבים  מספריו זכו בפרסים ותורגמו ל-15 לשונות. בין ספריו: אזרחים, נוף וזיכרון, עיניו של רמברנדט, ההיסטוריה של בריטניה, כוחה של האמנות, מסעות בים סוער, וכן העתיד האמריקאי. מאמרים פרי-עטו בענייני אמנות, פוליטיקה וספרות מתפרסמים בעיתונים מובילים וזוכים לתהודה נרחבת. שאמה כתב והגיש ארבעים סרטים לתחנת בי.בי.סי2 על  שלל נושאים, ובהם טולסטוי, פוליטיקה אמריקאית ושייקספיר, וזכה בפרס האֶמי על התוכנית ‘כוחה של האמנות’.

“אל תגיד כלום” מאת בראד פרקס

הוצאת ידיעות אחרונות

זהו אחר צהריים שגרתי. השופט הפדרלי סקוט סמפסון יוצא לאסוף את ילדיו לשחייה בבריכה, כאשר הודעת טקסט מאשתו אליסון מבשרת לו על שינוי בתוכניות. היא לוקחת את הילדים לרופא. אבל כאשר אליסון מגיעה הביתה, התאומים – סם ואמה – לא איתה. הודעת הטקסט שקיבל השופט לא הגיעה ממנה. עד מהרה מקבל סמפסון שיחת טלפון מהאיש שחטף את הילדים, המתרה בו שימלא את הוראותיו כלשונן בעת דיון במשפט סמים שעומד להיערך למחרת באולם של השופט הנכבד. והחשוב מכול: אסור לו להגיד כלום, לאף אחד, בשום מקרה. אחרת… ברגע אחד הופכים חייהם המאושרים של השופט ואשתו לסיוט.

במותחן חזק, עצבני ופורץ דרך טווה בראד פרקס  עלילה מרתקת שמתקדמת בקצב מטורף, עם גיבורים אמינים להפליא, ומספק לקוראים מבט לא שגרתי על מערכת המשפט והחוק ועל שבריריותה, כאשר אל מול הצדק המוחלט עומדים הורים חרדים עד מוות שיעשו הכול כדי להחזיר את ילדיהם הביתה בריאים ושלמים.

בראד פרקס הוא סופר ספרי מתח עטור פרסים, בהם פרס נרו לספר המתח האמריקאי הטוב ביותר, פרס לפטי לספר המתח ההומוריסטי הטוב ביותר ופרס שיימוס לספר הבלשים הטוב ביותר. לפני שפנה לקריירה של סופר היה פרקס כתב של “הוושינגטון פוסט”. אל תגיד כלום תורגם לעשרים שפות והיה לרב-מכר.

 

“אמנות כפרשנות: פרשת השבוע בראי האמנות” מאת יעל מאלי

הוצאת ידיעות ספרים

אמנות כפרשנות הוא ראשון בסדרת ספרים שתעיין בפרשות השבוע ובמועדי ישראל בראי האמנות. הספר כולל את החומשים בראשית ושמות ומביא מבחר מיצירות אלה ולצדן ניתוח כיצד תפס האמן את הסיפור המקראי. זהו ספרה הראשון של יעל מאלי, המרצה וכותבת על אמנות ויהדות. מאמריה על פרשיות השבוע ומועדי ישראל בראי האמנות התפרסמו בעיתון “מקור ראשון” וב־ 929 – תנ”ך ביחד, וכן בבלוג שלה “אמנות כפרשנות”.

יעל מאלי בעלת שנֵי תוארי מוסמך מן האוניברסיטה העברית: בהיסטוריה של עם ישראל ובתולדות האמנות; מכהנת כראש חטיבת האמנות במכללת אפרתה בירושלים, ומרצה במכללה זו ובמסגרות פרטיות.

“עקיבא: האיש, האגדה, המורשת“ מאת ראובן המר

הוצאת ידיעות ספרים

עקיבא בן יוסף, הידוע כרבי עקיבא, הוא דמות מרתקת, ייתכן שהמעניינת ביותר מבין כל חכמי המשנה והמוכרת ביותר, למעט אולי הלל הזקן. בזיכרון ההיסטורי של העם היהודי הוא זכה למקום של כבוד כגדול מעצבי המשנה ומדרשי התנאים, כמי שהחל את דרכו התורנית, שלא לומר הלימודית, רק בגיל מבוגר, וכמי שסיים את חייו באופן טרגי כ”הרוג מלכות”. בין לבין הועצמה דמותו באופן כמעט מיתי ובשמו נקשרו אגדות ותיאורים הממזגים מציאות ודמיון.

עקיבא – האיש, האגדה, המורשת הוא ניסיון מקיף להציע מעין ביוגרפיה לדמות אגדית שחייתה לפני כאלפיים שנה, תוך ניסיון להפריד בין ההיסטוריה לאגדה. הספר מבקש להעריך את דמותו של רבי עקיבא בפרספקטיבה היסטורית ולשרטט את חייו כאדם שמוטיב האהבה שימש חלק משמעותי בחייו, כמנהיג שחי בתקופה שבין המרד הגדול ומרד בר-כוכבא, כפרשן שנטה לפרש את התורה בדרך מיסטית וכמי שניתן לומר עליו שבלעדיו היתה היהדות נראית אחרת לגמרי.

הרב פרופ’ ראובן המר נולד בארצות הברית ומתגורר בירושלים. הוא חוקר את הליטורגיה היהודית, סופר ומרצה. ממייסדי התנועה המסורתית בישראל והמנהל המייסד של בית המדרש ללימודי היהדות (מכון שכטר). חבר בוועד ההלכה של כנסת הרבנים העולמית והיה לישראלי הראשון ששימש כנשיאו. חיבר ספרים ומאמרים רבים במדעי היהדות וכותב טורים בעיתונות הישראלית בנושאי יהדות ובענייני השעה.

“מסע חיים: אלוף חיים ארז” מאת אילן כפיר ודני דור

הוצאת כנרת זמורה-ביתן

מ”ילדי טהרן” לפיקוד על צליחת הטנקים במלחמת יום הכיפורים – סיפור חיים שמשיק לסיפורה של המדינה: השואה, התקומה, בניית העוצמה הצבאית והכלכלית

ארבע תמונות, ארבעה זיכרונות, עיצבו את חייו של אלוף במילואים חיים ארז:

  • הניק רוזנברג, רק בן ארבע, רץ לבדו בלילה מושלג אל היער שמעבר לגדר התיל בשטח המפורז, כשהוא משאיר מאחוריו את אמו, חיילים רוסים וגרמנים, ולצווארו פתק המבקש עזרה ממי שימצא אותו.

  • רגע אחד במלחמת ששת הימים שבו התבשר שמפקד גדוד השריון, אהוד אלעד, נהרג בקרב, ועליו כמחליפו להוביל את הטנקים של גדוד 79 ולפרוץ את המתחם המצרי המוגן בג’יראדי.

  • הרגע שבו הטנק שלו חצה את תעלת סואץ והתייצב על אדמת מצרים, והוא – מפקד חטיבה 421 – מוביל את המתקפה ששינתה את פני המערכה בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים.

  • רגע הסיום של מהלך פינוי העיר ימית באפריל 1982, מהלך שהוא כאלוף פיקוד דרום ניהל והוביל בנחישות, בחוכמה וברגישות.

מסע חיים הוא סיפור חייו המרתק של חיים ארז, הילד שברח מווארשה הכבושה בידי הגרמנים, שרד את החורף הנוראי במחנה בסיביר, הגיע לנהלל ללא משפחתו במסגרת קבוצה מילדי טהרן, וגדל כצבר, לוחם, מפקד ומנהיג בקרב ובשלום.

סיפור חיים שמשיק לסיפורה של מדינת ישראל: השואה, התקומה, בניית העוצמה הצבאית והכלכלית – בכל אלה היה לו חלק משמעותי.

צמד העיתונאים לשעבר, אילן כפיר ודני דור, משתפים פעולה בכתיבת ביוגרפיות פוליטיות והיסטוריה צבאית. בין הספרים שכתבו והפכו לרבי מכר: הביוגרפיה של בנימין נתניהו “הדרך אל הכוח”; “ההתאבדות” על בחירות 96′; “חייל מס’ אחת” ו”מלחמות חיי”  שתי ביוגרפיות על אהוד ברק; “פרס – האיש שתמיד היה שם”; “שרון – תחנות חייו”‘; “ינוש – סיפורו של מצביא” ועוד.

320 עמודים * 94 ₪

 

“מה מסתיר התנ”ך: סודותיו של ספר בראשית” מאת אבינועם ספיר

הוצאת ידיעות ספרים

מה קורה כאשר בוגר יחידה 8200, איש מודיעין וחקירות, שפיתח שיטה ייחודית לניתוח גרסאות – בדיקת אמינותן ופיצוח המידע המוכמן בהן – ניגש לתנ”ך, ספר שהוא כל כך אוהב ומכבד?

אילו סודות הוא יגלה? האם יגיע למסקנה שהתנ”ך מסתיר מידע? האם יחשוף דרמות חבויות בין הסיפורים המוכרים? ושאלת השאלות – האם כחוקר גרסאות יצליח לחזק את אמינות התנ”ך ואף יוכל להצביע על זהות מחברי ספריו?

מה מסתיר התנ”ך הוא ספר פורץ דרך ומאיר עיניים בכל הנוגע להבנת המקרא מתוך עצמו. הוא מתמקד בחומש “בראשית” ומציע שיטה המבוססת על עבודת נמלים החושפת את המשמעות המדויקת של מילות מפתח בתנ”ך ובעיקר את ההקשר שהן מהדהדות בו, הקשר המאיר את הסיפורים המוכרים באור שונה ומחולל תפנית בהבנתם.

כך למשל, ההבחנה בין “לשכון”, “לגור” ו”לשבת” מלמדת על מעמדה של שושלת אברהם בארץ כנען ועל המחיר האמיתי ששילמה בירידתה למצרים, וההבדל בין “לשכב עם” ו”לשכב את” רומז לגבי מה שבדיוק אירע בין יוסף לאשת אדוניו. ניתוחים אחרים מצביעים על סיבה נסתרת לסכסוך בין לוט ובין אברהם, על תפקידו המפתיע של יוסף במצרים וכמובן, הצעה מעניינת לגבי מי כתב את ספר בראשית. אלו הם מקצת הנושאים הנידונים בספר עשיר ומקורי זה שבוודאי יעורר הדים.

אבינועם ספיר הוא בעל תואר שני בקרימינולוגיה, בודק פוליגרף במשטרת ישראל ובסקטור הפרטי. לימד תשאול וריאיון במוסדות ממשלה בישראל ובארצות הברית. במהלך שהותו בארצות הברית פיתח את שיטת “SCAN – ניתוח תוכן מדעי”, שיטה הנמצאת בשימוש אצל משטרות רבות ברחבי העולם. השיטה זכתה לפופולריות גם בצבאות שונים ובארגונים ביטחוניים ומודיעיניים רבים. ספיר נשוי ואב לשלושה ומחלק את זמנו בין ארצות הברית לישראל.

“אומנות ההגבהה: המדריך להורות על פי חכמת היהדות” מאת יחיאל הררי

הוצאת ידיעות ספרים

עד כמה האושר של ילדינו תלוי בנו? כיצד אנו, כהורים, יכולים לעזור להם להתמודד עם רגשות לא רצויים, כמו כעסים, פחדים, רגשות אשם, עצבות, חוסר הערכה עצמית ואטימות? מה התפקיד שלנו במניעת משברים רגשיים והתנהגותיים? ממה אנו צריכים להימנע כדי שלא להשאיר בהם “שריטות” שישפיעו על מהלך חייהם? מה עלינו לעשות כדי לרומם אותם ולחזק את האמון שלהם בעצמם?

על פי תורת הנפש היהודית יש לנו, ההורים, תפקיד משמעותי בחינוך הרגשי של ילדינו, אך לשם כך עלינו לאמץ “שיח של הגבהה” שיאפשר להם לצלוח משברים ולנצח קרבות פנימיים, לחזק את האמון שלהם בעצמם ולגלות כוחות חבויים.

מהו אותו “שיח של הגבהה” ומהם עקרונותיו? כיצד יישומו עוזר לילדים להתגבר על מהמורות רגשיות?

אמנות ההגבהה הוא מדריך מעשי ורוחני כאחד, שמציע שיטה שלמה ומגובשת הכוללת עקרונות חינוכיים רלוונטיים לכל גיל ויישומיים בכל מצב. הספר, הכתוב בצורה מרתקת, מסייע להורים להגביה את המציאות הרגשית של ילדיהם כך שיֵדעו להתמודד עם רגשות לא־רצויים ולעורר רגשות מתוקנים ובריאים. שיטה זו מיוסדת על אדני ההגות היהודית. אומנות ההגבהה המציג את עקרונות ההורות וההדרכה הרגשית, הוא ספר חובה להורים לילדים בכל גיל, לאנשי חינוך ולכל אדם המתעניין בפיתוח מודעות לעבודה פנימית-רגשית.

ד”ר יחיאל הררי הוא אב לשלושה ומתגורר ביישוב אליאב שבמזרח לכיש (יישוב מעורב חילוני-דתי). הררי הוא מרצה מבוקש ומנחה סדנאות המתרגלות תובנות מתוך תורת הנפש ביהדות. שני ספריו האחרונים, “לנצח כל רגע מחדש” ו”סודו של הרבי”, בהוצאת ידיעות ספרים, היו לרבי־מכר מיד עם צאתם לאור. הררי כתב את עבודת הדוקטור שלו בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב, שימש כעיתונאי, יועץ פרלמנטרי ויועץ מקצועי בכיר במשרדי ממשלה ולימד באוניברסיטת תל אביב ובמכללת ספיר.

“רצח באוריינט אקספרס” מאת אגתה כריסטי

מאנגלית: מיכל אלפון

הוצאת עם עובד

“הרוצח עכשיו בינינו – ברכבת…”

סמוך לחצות הליל רכבת האוריינט אקספרס המפורסמת נעצרת על המסילה מפאת השלג הכבד. עם בוקר מתגלה גופתו של המיליונר סמואל אדוארד ראצ’ט בתאו הנעול, הוא נדקר תריסר פעמים. הרכבת מבודדת בשלג, איש לא עלה לקרון בסוּפה – אחד מן הנוסעים האחרים מוכרח להיות הרוצח.

הבלש הרקול פוארו, שנמצא ברכבת בדרכו מאיסטנבול ללונדון, חייב לפתור את התעלומה לפני שיהיה עוד רצח – מי משנים עשר הנוסעים ירצה לפגוע בראצ’ט? מתברר כי לכל אחד ואחד מהם עשוי להיות מניע משלו.

ספרה הנודע של אגתה כריסטי רואה כעת אור בעברית בתרגום חדש ועדכני של מיכל אלפון.

רצח באוריינט אקספרס זכה לעיבוד עכשווי לקולנוע ב-2017, בסרט בבימויו ובכיכובו של קנת בראנה ובהשתתפות ג’ודי דנץ, ג’וני דפ ומישל פייפר.

288 עמודים * 74 ש”ח

“אביב באיליריה” מאת אן ברידג’

מאנגלית: רנה ורבין

הוצאת “ערבי נחל” וידיעות ספרים

ליידי גרייס קילמייקל, אשת החברה הגבוהה, יפהפייה בשנות הארבעים לחייה, ציירת בעלת מוניטין, מחליטה לעזוב את ביתה ואת משפחתה – את בעלה הכלכלן המבריק שמזלזל בה ובעיסוקה ומגלה עניין באישה אחרת, את שני בניה הבוגרים האדישים לה ואת בתה המתבגרת, בבת עינה, שלאחרונה החלה גם היא להתנכר וללעוג לה. גרייס חומקת מלונדון בחשאי ויוצאת לבדה למסע באיליריה, אזור החוף של קרואטיה.

בדרכה היא פוגשת את ניקולס האמפריז, בחור אנגלי צעיר בשנות העשרים לחייו שנאלץ לוותר על חלומו להיות צייר ופנה ללימודי אדריכלות במצוות אביו הגנרל. ככל שמתפתחת ומתהדקת ידידותם, בין היתר סביב אהבתם המשותפת לציור, ניקולס, הצעיר העוקצני והמדוכדך, צומח ומשתכלל באמנותו, ואילו גרייס משתחררת רגשית. הם עוברים מסע משנה חיים. תובנותיהם ורגשותיהם מתחדדים אף יותר בעקבות מפגשם עם “הפרופסור”, פילוסוף אוסטרי נבון ומעמיק ראות, שעוזר לשניהם להבין את מעמקי נפשם ולהתמודד עם תשוקותיהם, עם חרדותיהם, עם בני משפחתם ועם הקשר החדש והמסעיר שמתפתח ביניהם.

אביב באיליריה פורסם לראשונה בשנת 1935 וזכה מייד להצלחה מסחררת. הסופרת אן ברידג’, ששמה האמיתי היה מרי אן אומאלי, היתה אשת דיפלומט בריטי והצטיינה בכתיבת ספרים שעלילתם מתרחשת במקומות נידחים ובלתי מוכרים לקוראים הבריטיים בני זמנה, ועולה מהם ביקורת חברתית נוקבת ומתוחכמת. תיאורי הנוף, אוצרות האמנות, הפרחים והתרבות המקומית המוצגים באביב באיליריה מרהיבים ביותר, ומשולבים ביד אמן בסיפור האהבה העדין והמסוגנן. לא ייפלא אפוא שהמוני קוראים – המפורסמים שבהם היו הנסיך מוויילס ואהובתו הגברת סימפסון – יצאו ועודם יוצאים בעקבותיו למסע משל עצמם במחוזות הקסם האיליריים.

“כך היה אושוויץ: עדויות 1945 – 1986 עם לאונרדו בנדטי” מאת פרימו לוי

מאיטלקית: אלון אלטרס

הוצאת דביר

בשנת ,1945 מיד לאחר שחרור המחנות, החיילים הסובייטיים שפיקחו על האסירים במחנה קטוביץ בפולין ביקשו מפרימו לוי ומלאונרדו דה בנדטי, עמיתו לשבי, לכתוב דוח מפורט על התנאים הבריאותיים ששררו במחנה. תוצאת עבודתם היא “הדוח על אושוויץ”: עדות יוצאת דופן, מהדוחות הראשונים שנכתבו אודות
מחנה השמדה מאז ומעולם.
העדות הזאת, שפורסמה ב־ 1946 בכתב העת המדעי “מינרווה מדיקה”, חנכה את מפעלו של פרימו לוי כעֵד, כסופֵר וכמתעֵד- מנתֵח של תופעת מחנות ההשמדה. בארבעת העשורים שבאו לאחר פרסומה של העדות הזאת, לוי לא חדל לספר בדרכים שונות על מה שעבר עליו במחנה. טקסטים שראשיתם בחקירותיו הבוסריות על גורל עמיתיו לגירוש, והמשכם בתצהירי עדות במשפט אייכמן, במאמר “מכתב לבת של פשיסט שרוצה לדעת את האמת,” ובמאמרים שפורסמו בעיתונים ובכתבי עת מקצועיים.
כך היה אושוויץ הוא פסיפס של זיכרונות ומחשבות ביקורתיות, שערכם ההיסטורי והאנושי לא יסולא בפז. זהו אוסף של עדויות, תחקירים ומחשבות מעמיקות, שמציגים לקורא את פרימו לוי כפי שלא הוצג מעולם

פרימו לוי (1987-1919)  סופר, כימאי והוגה דעות יהודי־איטלקי ניצול שואה – כתב יצירה ענפה על השואה, ובמיוחד על התקופה שעבר בכמה מחנות עבודה שהיו מסונפים למחנה אושוויץ. ספרו הראשון “הזהו אדם” נחשב לאחד הספרים החשובים שנכתבו במאה ה־ 20.

נקבר בחלקה היהודית בבית הקברות של טורינו, ולבקשתו נחרת על מצבתו מספר האסיר שקועקע בזרועו באושוויץ, 174517

208 עמודים * 94 ש”ח

 

“מדוע איני כותב” מאת אריק גלסנר

הוצאת ידיעות ספרים 

בגיל שלושים אריק עומד לפרסם רומן ביכורים. מאורע משמח, לכאורה, אלא שעד מהרה מתבהר שדווקא התקופה הזאת, שבה הוא תולה תקוות כה גדולות, הופכת לקשה ביותר בחייו הבוגרים. בכתיבה וידויית כנה הוא מבקש לחזור אל אותה תקופה. דבר-מה מרכזי נחשף בה, הוא חש.

אריק נע ואף נהדף מתל אביב לכפר הדתי שבו גדל ובחזרה, מהבגרות אל הילדות ומאהבת-ילדות כאובה אל ניצני אהבה חדשה. ההתבוננות בתקופה הסוערת ההיא תאפשר לו, אולי, לענות על השאלה שבכותרת הספר.

מדוע איני כותב הוא רומן-בצורת-ממואר על שאפתנות ספרותית ושאפתנות גברית ועל שברן; על יחסיו של הגיבור עם אביו ועם אבותיו הספרותיים; על יחסיו עם הספרות ועם נשים, יחסים מקבילים וצרים זה לזה; על אהבת ספרות ותאוות פרסום, על גבריות ובגרות, על מיניות ואהבה – ועל הסתירות והניסיונות לאזן ביניהן.

שישים אלף מילים מוקדשות כאן לשאלה “מדוע איני כותב?” – מילים שהן בבחינת אוּרוֹבּוֹרוֹס מילולי. נחש האוכל את זנבו.

זהו הרומן השני של אריק גלסנר, יליד 1973. הוא בעל תואר דוקטור לספרות, מבקר ספרות בעיתון “ידיעות אחרונות” ומרצה. נשוי ואב לשניים, המתגורר בתל אביב.

 227 עמודים * 98 ₪