1) מהם הספרים האהובים עליך?
כמובן זו שאלה שקשה, אם לא בלתי אפשרי, לענות עליה. אבל בכל זאת, ונכון למה שעולה בדעתי כרגע [כולם יצירות בסוגות לא-בדיוניות]:
Wanderlust – by Rebecca Solnit
“רישום של העבר” מאת וירג’יניה וולף
“היינו העתיד” וגם “כתובת אש” מאת יעל נאמן
The Empathy Exams – essays by Leslie Jamison
The Unspeakable and Other Subjects of discussion – essays by Maghan Daum
The Argonauts – an essay by Maggie Nelson
2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?
עם הבנות שלי נהנתי עד היום במיוחד לקרוא את סדרת “דורותי והקוסם מארץ עוץ” של ל.פרנק באום [מחכות לשישי בקוצר רוח], את סדרת “החיים המאושרים שלי” מאת רוסה לגרקרנץ, את “המומינים” של טובה יאנסון, את “ייפ וינקה” של אני שמידט, את “אורה הכפולה” של אריך קסטנר, ובאחרונה קראנו בשקיקה את “רוניה בת השודד” של אסטריד לינדגרן. אני אוהבת מאוד גם את ספריה של דפנה בן צבי – “הצב מצב”, “הצב מצב בעמק רפאים”, “זוזי שמש”, “זוזי שמש ככה ככה”, ו”שירים לעמליה”. וגם את “הספר הפנטסטי” של נורית זרחי.
3) מה הספר האחרון שקראת?
אסופת מסות אישיות של מגאן דאום, My Misspent Youth.
4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?
אף שאני אוהבת את סוגת הממואר אהבת נפש, לא הצלחתי להיסחף לתוך “סיפור על אהבה וחושך” של עמוס עוז. וזה לא שאני לא יכולה להבין על מה המהומה. הוא מעולה מסוגו ובסגנונו.
5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
ניסיתי באחרונה להציע להוצאה לתרגם ספר שאהבתי – את The rules do not apply מאת אריאל לוי, כתבת ה”ניו יורקר”, שהוא ממואר מרתק על התמודדות עם פרידה ואסון פרטי בתוך זוגיות של שתי נשים, ולא הצלחתי להלהיב את אנשי ההוצאה. נדמה לי שעדיין פוחדים כאן מאוד מפרסום של ספרים שאינם רומנים בדיוניים.
6) מיהם הסופרים האהובים עליך?
עולים בדעתי כרגע: וירג’יניה וולף, לידיה דיוויס, אלי סמית, לורי מור, מגאן דאום, מגי נלסון, טובה יאנסון, המשוררת אליזבת בישופ, ברברה ארנרייך, רבקה סולניט, יעל נאמן, אי-בי וייט, ג’ורג’ אורוול.
7) ספר שנתן לך השראה?
“לכתוב עד העצם”, מדריך הכתיבה – בודהיסטי מאוד ואמריקאי מאוד, ובכל זאת – מאת נטלי גולדברג
8) ספר עיון מומלץ?
“כלכלה בגרוש” מאות ברברה ארנרייך, בהוצאת בבל (הסופרת יצאה לעבוד במשך שנה בעבודות שכר מינימום ברחבי ארצות הברית, עבדה כקופאית בוולמארט, כחדרנית במלון, כמנקה בווילות של עשירים, ודיווחה מהשטח. יצירה חשובה מאין כמותה ומאלפת)
9) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך?
בלשיות לסביות ופמיניסטיות כמו אלה של שרה פרצקי, ואל מקדרמיד וסו גראפטון.
***
ארנה קזין היא סופרת, מסאית, מנחת כתיבה ומתרגמת – נולדה בגלזגו שבסקוטלנד, גדלה ברמת גן. כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2009. בימים אלה רואה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד הרומן הבלשי השני שלה בסדרת החקירות של אליאנה דוידוב – “פולשת” (קדם לו הספר “גוזל”).
לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.
עוד על הספר:
חוקרת הציפורים אליאנה דוידוב צועדת את צעדיה הראשונים כבלשית מקצועית, ועד מהרה היא מסתבכת: מה שמתחיל כפרשה של הטרדה מינית מתפתח לפרשת רצח. מעקב אחר גבר מאיים מתגלגל לתוך מערבולת של הטעיות וסכנת נפשות. החלוקה הברורה בין רעים לטובים, בין קורבנות לתוקפים, מיטשטשת לנגד עיניה של דוידוב, עד שאינה יכולה לסמוך עוד על האינטואיציה הבריאה שלה.
מי דחף את רם מטרסו, איל הנדל”ן, אל מותו? זו השאלה העומדת במרכזו של “פולשת”, הספר השני בסדרת החוקרת אליאנה דוידוב. מבטינו נשלח אל מגדלי דירות היוקרה, שנבנים עתה בתל אביב ומשנים את קו האופק של העיר – אל החניונים התת-קרקעיים, חדרי המדרגות והדירות לדוגמה – שבהם חושפת דוידוב עולם של יצר וחרדה. פועלים שחבריהם נהרגים באתרי הבנייה, סמנכ”לית שיווק שאפתנית, בעלי חברה שעלולים לפשוט את הרגל – הכול נאבקים מרה על קיומם. ומישהו נאלץ לשלם את המחיר.
האם השוטרת ענת שהרבני, מושא תשוקתה של אליאנה, תעזור לה לפתור את התעלומה? האם תצליח להפר את בדידותה המזהרת? ואיך קשורה לכל זה הצוצלת, הציפור הפולשת הראשונה לישראל?
[…] עם ארנה קזין, ועם תמי כץ […]